אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ששינסקי: "יש מקום לחקיקה בעניין תמלוגי ים המלח" צילום: מיקי אלון

ששינסקי: "יש מקום לחקיקה בעניין תמלוגי ים המלח"

שר האוצר יובל שטייניץ ביקש מפרופ' איתן ששינסקי לעמוד בראשות ועדה נוספת, שתבדוק אם חברת מפעלי ים המלח צריכה לשאת בחלק משמעותי יותר מקציר המלח. מפעלי ים המלח: "המדינה לא תעשה ששינסקי ב'"

06.09.2011, 06:54 | הדר קנה וליאור בן דוד

חוזרים לדיוני התמלוגים? רק לפני יומיים הגיש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט את חוות דעתו המשפטית בנוגע למימון קציר המלח בים המלח, וכבר מתכנסת ועדה חדשה: שר האוצר יובל שטייניץ נפגש עם פרופ' איתן ששינסקי ובדק אם ברצונו לשבת בראש ועדה שתבדוק אם חברת מפעלי ים המלח, שבבעלות כיל והחברה לישראל שבשליטת משפחת עופר, צריכה לשאת בחלק משמעותי יותר בעלות קציר המלח, ואם יש להטיל עליה מס מיוחד לצורך כך.

עד לפני פחות משנה עמד ששינסקי בראש הוועדה לבדיקת תמלוגי הגז והנפט, שהגישה את מסקנותיה הסופיות בינואר 2011. המסקנות מומשו באמצעות חקיקה במרץ השנה.

הבורסה הגיבה בחדות להודעה מניית כיל נפלה ב-7.2% מדדי ת"א 25 ות"א 100 איבדו 1.9% ו-2% בהתאמה. החברה לישראל צנחה ב-10% מישל אודי, 2 תגובותלכתבה המלאה

בראיון ל"כלכליסט" אישר ששינסקי את קיום הפגישה עם השר, והוסיף כי טרם הוחלט אם יעמוד בראש ועדה שכזו. "שוחחתי עם השר לגבי הדו"ח של אבי ליכט, ובנושאים הקשורים גם בתמלוגים", אמר ששינסקי. "בשלב זה מנסים למצות את הנושא באמצעות דיונים בין האוצר לכיל. אני מעדיף שתהיה הסכמה בין הצדדים בטרם הולכים לחקיקה. אם זה ייכשל - יש מקום לשקול הקמת ועדה שתלך לחקיקה".

גם מקורבים לשר האוצר אישרו את קיום הפגישה, ואמרו כי שטייניץ עדיין לא החליט אם יקים ועדת ששינסקי ב' או שימנה צוות מקצועי פנימי במשרד האוצר. "השר בודק אפשרות לבחון את שאלת החלוקה ההוגנת והנכונה באוצרות ים המלח, וחוות הדעת המשפטית של אבי ליכט נותנת רוח גבית לוועדה שכזו", הוסיפו המקורבים.

"סכומים לא מידתיים"

לפי חוות הדעת שהגיש היועץ המשפטי לממשלה, על מפעלי ים המלח לשאת בעיקר המימון לקציר המלח בבריכה 5, הממוקמת באגן הדרומי של ים המלח ומשמשת להפקת מינרלים. ליכט מציין כי אם לא תגובש הסכמה במשא ומתן בין כיל לבין המדינה, יוכל המחוקק לנסח פתרון בחקיקה.

למרות הוויכוח על גובה ההשתתפות של מפעלי ים המלח בקציר - הנע בין 70% מצד המפעלים ועד 90% מצד הממשלה - נראה כי הקציר עשוי להיטיב גם עם מפעלי ים המלח, שכן הוא צפוי להביא לחיסכון של כ־2.5 מיליארד שקל בעלויות הנובעות מעליית המפלס והרחבת שטחי הייצור. מכיל נמסר כי ההערכות, שנמסרו על ידי החברה להגנות ים המלח, הן "לא מבוססות ולא מדויקות", אך מסרבים למסור הערכות משלהם לגבי התועלת הצפויה למפעלים.

ששינסקי סבור כי מלבד נושא מימון קציר המלח, יש טעם לבדוק מחדש גם את נושא התמלוגים: "הדו"ח של ליכט קובע שלפי התמלוגים המשולמים למדינה כיום, על כל שקל שמועבר למדינה, כיל מקבלת 13 שקל. לדעת הדו"ח אלה סכומים לא מידתיים ויש מקום לשנותם. מלבד זאת, לפי הזיכיון אפשר להעלות את התמלוגים ל־10%, ולכן ודאי שהשאלה הזו תעלה".

עם זאת, ששינסקי מזכיר כי יש הבדל בין תמלוגי הגז לבין מפעלי ים המלח. "זיכיונות הגז ניתנו לשותפויות ללא תשלום. מפעלי ים המלח, לעומתם, שילמו סכום תמורת הזיכיון בעת הקנייה, ויש להתחשב בכך. זה לא מונע מהמדינה לפתוח את הנושא אם היא חושבת שהתמלוגים אינם ממצים", הוא אומר. "היקף התמלוגים הראויים ממפעלי ים המלח צריך להתחשב בכך שהמפעלים כבר שילמו וכי המדינה כבר משכה את הדיבידנד שלה ערב המכירה".

רם כספי. "יש חוק וצריך לקיים אותו", צילום: יובל חן רם כספי. "יש חוק וצריך לקיים אותו" | צילום: יובל חן רם כספי. "יש חוק וצריך לקיים אותו", צילום: יובל חן

טרם קומה כבר הצליחה ועדת ששינסקי ב' לאסוף מתנגדים. אחד מהם הוא עו"ד רם כספי, שמונה בפברואר השנה לאחד משלושת הבוררים שידונו באופן חישוב התמלוגים של מפעלי ים המלח למדינה.

"אם הם רוצים, שיקימו את ששינסקי ב' וגם ג'. אני לתומי חשבתי שיש חוק שקובע את שיעור התמלוגים ושצריך לקיים אותו. ברגע שמתחילים לשנות חוקים קיימים על בסיס פרסונלי ונקודתי, זה מזכיר לי מדינות אפריקאיות שאינן נאורות כל כך. חוק צריך להתייחס לכל משלמי המסים", אמר כספי.

גורם במפעלי ים המלח מסר ל"כלכליסט": "במסגרת החוק לעידוד השקעות הון מדצמבר 2010 החליטה המדינה להחריג את כיל מהחוק ולגבות ממנה עוד כ־500 מיליון שקל בשנה במסים. כפי שהמדינה לא תעשה ששינסקי ב' לחברות הגז כיוון שכבר פעלה בעניינם במישור המסים. ככה גם לא הגיוני שתפעל שוב נגד מפעלי ים המלח".

לדברי הגורם, המפעלים נכונים להשתתף במשא ומתן, ופגישה לחידוש המגעים כבר נקבעה לימים הקרובים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
איזו בדיחה! את ים המלח לא היה צריך לגלות ע"י מאות קידוחים יבשים!
התשלום עבור זכיונות הגז הינו השקעות עתק בקידוחים יבשים. המדינה אישרה זאת ב 2007 כשחולקו הרשיונות לאחר בחינה מחודשת של עניין התמלוגים. לשון ההודעה: לפני כשנה, משרד התשתיות "פתח מחדש את הים" לחיפושי נפט וגז טבעי, עם חתימתו של שר התשתיות בן אליעזר על צו המאפשר את פתיחת הים לחיפושי נפט. הצו החדש שנחתם ביטל את הצו הקודם, מיוני 2000, אשר "סגר את הים" לחיפושי נפט. סגירת הים נבעה, בזמנו, מצורך של משרד התשתיות לבדוק אפשרות שינוי בחוק הנפט, אשר היה אמור להגדיל את התמלוגים לקופת המדינה בעקבות תגליות הגז הטבעי מול חופי אשקלון ועזה ב-1999-2000. מאז נעשו בים כמה קידוחים בהשקעות ניכרות, אשר לא הביאו לתגליות חדשות, ולכן הוחלט שאין כל הצדקה להגדיל את התמלוגים. לדברי שר התשתיות הלאומיות בן אליעזר, "בטחון אספקת אנרגיה הוא אחד מן היעדים המרכזיים של המשרד. הגדלה וגיוון של מקורות גז טבעי ונפט היא חלק בלתי נפרד מיעד זה. מדינת ישראל, אשר אינה משופעת באוצרות טבע, נסמכת על מקורות אספקה חיצוניים, ולכן כולי תקווה שהחברות שקיבלו לידיהן את רשיונות החיפוש יצליחו במשימתן ויתרמו להגדלת מקורות האנרגיה הקיימים" . פרופ' ששינסקי משווה כאן בין עגבניות לתפוזים. תמוה ביותר.
משקיע שהולאם  |  06.09.11
לכל התגובות