אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שיאן השכר בשירות הציבורי ב-2010: גדעון סהר, מנהל מחלקה כירורגית חזה בשירותי בריאות כללית צילום: נמרוד גליקמן

שיאן השכר בשירות הציבורי ב-2010: גדעון סהר, מנהל מחלקה כירורגית חזה בשירותי בריאות כללית

שכר הברוטו החודשי הממוצע שלו הסתכם ב-107,226 שקל. דו"ח השכר בשירות הציבורי ל-2010 מלמד עוד כי השכר הממוצע של כלל 312 אלף העובדים בשירות הציבורי עמד על 12,929 שקל בחודש - עלייה ריאלית של 2.1%

10.10.2011, 13:51 | אמנון אטד

כמו בשנת 2009, ניצב גם בשנה שעברה בראש טבלת שיאני השכר בשירות הציבורי גדעון סהר, מנהל מחלקה כירורגית חזה בשירותי בריאות כללית, ששכר הברוטו החודשי הממוצע שלו הסתכם ב-107,226 שקל. חמישה מנהלים רפואיים ושני רופאים מומחים נוספים של שירותי בריאות כללית ניצבים במקומות 2-12 בטבלת שיאני השכר, עם שכר ממוצע של בין 80,678 שקל ל-95,123 שקל ברוטו לחודש. פרופ' גבריאל סנדרו, מנהל יחידת כירורגית כלי דם בשירותי בריאות כללית, נמצא במקום השני בטבלה, עם שכר ברוטו של 95,123 שקל לחודש.

לידיעות נוספות בנושא:

במקום השלישי בטבלה ניצב הפעם עובד החוג המשולב של אוניברסיטת בר אילן, ששכרו החודשי ברוטו בשנת 2010 הסתכם ב-94,902 שקל. בקרב עובדי המדינה, שיאן השכר הפעם הוא הרופא המשפטי של בית החולים אסף הרופא, עם שכר חודשי ברוטו של 73,585 שקל.

במקום השישי ברשימה נמצא עו"ד יעקב גלזן, סמנכ"ל והיועץ המשפטי של התעשייה האווירית, עם שכר חודשי ברוטו של 92,956 שקל. ב-2009 היה גלזן במקום השני בטבלת השכר. מנכ"ל התעשייה האווירית יצחק ניסן נמצא גם הוא ברשימה, במקום ה-21, עם שכר חודשי ברוטו של 74,747 שקל.

 

רשימת בעלי תפקידים במשרדי הממשלה ששכרם החודשי גבוה מ-35 אלף שקל בחודש

 

רשימת שיאני השכר בשירות הציבורי

נתונים לא ממש מפתיעים אלה הם החלק המעניין יותר בדו"ח השכר של עובדי הגופים הציבוריים לשנת 2010 שמפרסם היום (ב') הממונה על השכר באוצר, אילן לוין. הדו"ח המוגש על פי החוק לכנסת מפרט את כל פרטי חגיגת השכר וחריגות השכר של אלפי עובדים בכירים בגופים הציבוריים הנתמכים בדרך זו או אחרת על ידי תקציב המדינה. בדומה לשנה שעברה, מפרסם הממונה על השכר גם השנה יחד עם הדו"ח על הגופים הציבוריים גם את הדו"ח השנתי על שכרם של עובדי המדינה ועובדי גופי הביטחון השונים.

עלות השכר - 50.5 מיליארד שקל

 

דו"ח השכר בגופים הציבוריים מתייחס לשכרם של כ- 312 אלף עובדים ב-743 גופים במגזר הציבורי הנתמכים כאמור בדרך זו או אחרת על ידי תקציב המדינה (רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ועירוניות, מועצות דתיות, מוסדות להשכלה גבוהה, קופות חולים ועוד). בפעם הראשונה כל הגופים החייבים בדיווח נתוני שכר העבירו לממונה על השכר את הדיווחים הנדרשים. תשלומי השכר של כלל העובדים בגופים הציבוריים הסתכמו בשנת 2010 בכ- 39 מיליארד שקל. היקף עלויות ההעסקה שלהם (הכולל גם את עלויות המעביד השונות) הסתכם בשנה שעברה בכ- 50.5 מיליארד שקל.

כל נתוני השכר המפורטים בדו"ח הממונה מתייחסים לשכר הממוצע ברוטו, הכולל שכר משולב, תוספות שכר, תשלום עבור עבודה נוספת, החזר הוצאות ותשלומים נוספים. הנתונים אינם כוללים את עלויות המעביד, כגון הפרשות לקרנות פנסיה, לקופות גמל, לביטוחי מנהלים ועוד.

בשנת 2010 עלה שכרם החודשי הממוצע של כלל עובדי הגופים הציבוריים הכלולים בדו"ח הממונה בשיעור נומינלי של 4.8%, המהווה עלייה ריאלית של 2.1%, והסתכם ב- 12,929 שקל. עלייה זו בשכר נבעה מיישום הסכם השכר במגזר הציבורי, וכן מהעובדה שבשנה שעברה שלומו דמי הבראה בסכום מלא, בעוד שבשנת 2009 שולם רק מחצית הסכום.

רמת השכר של עובדי הגופים הציבוריים הייתה גבוהה בהרבה מהשכר החודשי הממוצע שנרשם בשנה שעברה בסקטור העסקי (8,418 שקל) ומהשכר הממוצע בכלל המשק (8,259 שקל). יחד עם זאת, 27% מהעובדים בגופים הציבוריים מקבלים השלמה לשכר מינימום, למרות שהשכר הממוצע שלהם למשרה מלאה הוא 7,361 שקל.

כמו בשנת 2009, גם בשנה שעברה הקבוצה בעלת השכר הגבוה ביותר הייתה זו של עובדי החברות הממשלתיות, ששכרם החודשי הממוצע הסתכם ב- 18,210 שקל. הקבוצה בעלת השכר הנמוך ביותר הייתה זו של עובדי החברות העירוניות, עם שכר חודשי ממוצע של 6,245 שקל. השכר החציוני (רמת השכר שמחצית מכלל העובדים משתכרת פחות ממנו, והמחצית הנותרת משתכרת יותר ממנו) של כלל העובדים בגופים הציבוריים הסתכם בשנה שעברה ב- 9,926 שקל.

מדו"ח השכר השנתי עולה עוד כי בשנת 2010 נרשמה עלייה של כ-4,080 משרות (תוספת של 1.7%) בכלל הגופים הציבוריים הכלולים בדו"ח. שיעורי העלייה המשמעותיים ביותר נרשמו באיגודי הערים, החברות העירוניות והרשויות המקומיות.

יחד עם דו"ח השכר, מתפרסם היום גם הדו"ח על חריגות השכר, שמפרסם מדי שנה הממונה על יחידת האכיפה באגף השכר, שמואל נחמני. מדו"ח החריגות עולה כי ב-13 שנות פעילותה של יחידת האכיפה התקבלו יותר מ- 3,300 החלטות של הממונה על השכר המתייחסות לעשרות אלפי עובדים. הסכומים שחסכו החלטות אלה לקופת הציבור בתקופה זו מסתכמים ביותר מ-3.5 מיליארד שקל, מהם כ-54 מיליון שקל מאז פרסום הדו"ח הקודם.

בפתח הדו"ח כותב נחמני כי במטרה להגביר את פעולת האכיפה, יש צורך להרחיב באופן משמעותי את היחידה שבראשה הוא עומד. זאת כדי שהיקף חריגות השכר ימשיך ויקטן, וכדי שניתן יהיה להרחיב את פעילות היחידה גם בגופים רבים נוספים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
7 שנים לימודים. 80-90 אלף שקל מהכסף - כלליבשביל לטפל בחולים סופניים רמב"ם אכילוב
כולה גיל 20-21 מדברים על חוסר צדק.. אבל באמת - צריך להשאיר את הרפואה בידיים טובות 100,000 שקל 7 שנים לימודים בלי דוקטוראט תואר ראשון ברפואה כאילו - מה אבל הכירורג אומר: אתם-זה אתם לא צריך אאא..להתפלסף יצא לכם קצת המיץ..עור/עיניים/כירורגיה - זה הפרטי. הציונים איוון דאן.. שלא נחשוב פה כאילו המצאנו משהו אותו אל משונה מעט..
קאטי הגדולה.. , חיפה תעשיות  |  18.11.11
4.
הרופא החוצפן שמקבל 100,000 שקל בחודש מהמדינה מנתח גם בפרטי - בושה וחרפה.
אני לא מבין איך למנהל מחלקה בסורוקה יש זמן לקבל בפרטי בשלוש מוסדות רפואיים שונים. כמובן שזה בא על חשבון ניתוחי לב ציבוריים. אני בטוח שהוא עבד קשה בשביל להגיע לאן שהגיע, ואין לי בעיה שירוויח גם 120,000 בחודש. אבל תתן את כל הזמן שלך למערכת ואל תנתח במוסדות פרטיים.
10.10.11