אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שר השיכון: "נמשיך לטפל במחסור הדירות של החרדים" צילום: עמית שעל

שר השיכון: "נמשיך לטפל במחסור הדירות של החרדים"

לדברי אריאל אטיאס, "בשנה הקרובה נראה ירידות מחירים. אני מניח ומקווה שאלה אכן יהיו ירידות מתונות. ירידה מתונה ומדורגת במחירים לאורך זמן היא ההתנהלות הרצויה שאליה אנו מכוונים"

03.01.2012, 12:08 | שי פאוזנר ודותן לוי

גם בעלי מצפן פוליטי מוצלח וותק רב יותר משלו לא היו יכולים לחזות את הסערה הגדולה שאליה ייקלע השר אריאל אטיאס, לפני שהתיישב במשרד הבינוי והשיכון. מאז שנות התשעים המוקדמות, כשאריאל שרון הוביל אותו, הפך המשרד המנומנם לתחנת מעבר לפוליטיקאים שנאלצו לחנות בו לתקופות מעבר קצרות, ולכן לא ממש התעניינו בנעשה בו. ש"ס, לעומת זאת, חשבה אחרת וזיהתה את הפוטנציאל שלו ככלי לחיזוק מעמדה אצל הבוחר הדתי־חרדי.

מאז, נדמה שעולם הנדל"ן השתנה לחלוטין. נפילת השווקים, הזינוק במחירים, המחאה החברתית והעיסוק התקשורתי הנרחב במשבר הדיור הפכו את אטיאס לאחד משני השרים החשובים ביותר במשק, לצדו של שר האוצר יובל שטייניץ. בראיון הראשון שקיימנו איתו לפני יותר משנתיים, אטיאס הבטיח שהוא יגרום לשינוי אמיתי בענף הדיור. למזלו, הגיבוי שקיבל מראש הממשלה, התנאים שהשתנו בעולם הכלכלי כולו, המעורבות של בנק ישראל בענף ובסופו של דבר גם המחאה החברתית, תמכו מאוד בהבטחה זו. אבל עכשיו, עוד בטרם שככה הסערה המרכזית בענף, השר הצעיר שוב מוצא את עצמו בלב סופה חדשה שקשורה בו ישירות = ההתנגשות החזיתית של חרדים מול כל השאר. לעבר אטיאס, שהצליח במשימתו הראשונית לדאוג לדיור לציבור הבוחרים של ש"ס, מופנית כיום אצבע ציבורית מאשימה. והוא לא נשאר אדיש.

"אנו נמשיך לפעול לטיפול במחסור הגדול בדירות לעדה החרדית", הוא אומר. "עד היום לא השכילו להגדיל לציבור זה את היצע הקרקעות, וכ־6,000 חרדים מתחתנים בשנה כך שאני מניח שלא תהיה ברירה".

"גם מול הבית שלי מפגינים"

שר השיכון אריאל אטיאס, צילום:  גיא אסיאג שר השיכון אריאל אטיאס | צילום: גיא אסיאג שר השיכון אריאל אטיאס, צילום:  גיא אסיאג

אבל הטענה היא שהשכונות החרדיות הן הבסיס להתנגשות הנוכחית.

"צריך להבדיל בין שכונה לבין עיר: יש שכונות שקיבלו צביון חרדי מכורח המציאות. יש בידול גם בין שכונות לעשירים ושכונות לעניים. זו מציאות שאנחנו, בישראל, לא המצאנו אותה. היא קיימת בכל העולם ואפשר לקבל אותה או לא. אגב, לא ראיתי שאף אחד עושה בתקשורת עניין מאזורים שהם לעשירים בלבד. אף אחד לא אמר לחילוני לא לבוא לגור בבית שמש. אבל בואו נפסיק את הצביעות הזו = הרי אף חילוני לא רוצה חרדים בשכונה שלו, וגם אנחנו לא רוצים לגור בשכונות שלא עונות על הצרכים שלנו".

מה הסיכוי לכך שהמאבק הזה ישנה את היחסים בין חרדים לחילונים?

"אני מציע להפסיק לראות צל הרים כהרים. רוב הציבור - חרדים וחילונים - יודעים להסתדר יחד. יש דברים רבים שמאחדים. נכון שיש קבוצה קטנה שהיא בעייתית, גם מול הבית שלי יש הפגנות על הכביש בכל שבוע כי יש מי שחושבים שאולי יש קברים יהודיים במקומות שאנו בונים בהם בצפון. אני לא מתרגש מזה. הסיפור בבית שמש הוא הכללה: היקף הכותרות ואורך הזמן שמתעסקים באירועים האלה, שהם פסולים, יכולים לגרום לך לחשוב שככה מתנהג חרדי. זה משחיר את העדה החרדית. כשיש אירועים יותר קשים מיריקה בין חילונים לחילונים, זה לא פותח את כל מהדורות החדשות. אני בין הראשונים שהלך לטלוויזיה ודיבר בשם הרב עובדיה יוסף על זה. הוא מוביל את הלך הרוח שיש ללכת בדרכי שלום".

אם בעניין דיור לחרדים אנו עוסקים, מה צפוי לקרות בעיר חריש?

"סיימנו לתכנן את החלק הראשון שבו 5,000 יחידות דיור, והוא נמצא כעת בוועדת ערר. אם לא יהיה לנו צו מניעה, ולא יהיה, כי עבדנו על כך בצמוד עם משרד המשפטים, נוכל לצאת לשיווק בקרוב. עשינו הרבה תיקונים בתוכניות, מלבד מקרים שבהם ההתנגדות לא היתה קנטרנית, והתייחסנו להתנגדויות במלוא הרצינות".

מה יקרה לחילונים שחיים שם?

"אין מניעה לאיש לקנות דירה שם. כמה מהאנשים שגרים בחריש, אף שלא כולם בעלי דירות וחלקם מתגוררים ביישוב בשכירות, התלוננו כי הם חוששים לגור במובלעת ביישוב חרדי. התייעצתי עם גורמים בכירים בפרקליטות המדינה ונתתי הנחיה לתכנון כביש גישה שניתן יהיה להמשיך לנסוע בו גם בשבת. לצורך זה ביטלנו 100 יחידות דיור".

אומרים שהבעיה תהיה בסופו של דבר התנגדות של רבנים לעיר.

"לא תהיה ברירה. כולם ייאלצו להסכים לחריש".

"ירידה מתונה זה טוב"

הפתרונות של אטיאס "מחיר מינימום של 35% במכרזים וטיהור קרקעות" שר השיכון: "אני רוצה שירידת המחירים תימשך באופן הדרגתי ומתון, שתתחיל בכך שהיזמים ישלמו מחירים נמוכים על הקרקעות" שי פאוזנר ודותן לוי, 5 תגובותלכתבה המלאה

על מצב המחירים בשוק הדיור אומר אטיאס כי הוא מסכים עם נגיד בנק ישראל: ירידות מחירים דרסטיות יפגעו בשוק בטווח הארוך. "בשנה הקרובה נראה ירידות מחירים. אני מניח ומקווה שאלה אכן יהיו ירידות מתונות. ירידה מתונה ומדורגת במחירים לאורך זמן היא ההתנהלות הרצויה שאליה אנו מכוונים. לפי הנתונים שלנו, היתה ירידה של 7% בממוצע במחירים עד אמצע 2011. אם זה יהיה הקצב השנה, זה טוב".

הבנת את מורכבות התפקיד שלך כאשר מונית לו?

"ידעתי שאני נכנס לגוב האריות, אך אני מודה שלא הבנתי עד כמה. לא צפיתי שזה יהיה כל כך קשה. אבל מיד כשהבנתי את הקושי התחלתי לערב את ראש הממשלה. נדנדתי לו, ובהחלט השתמשתי גם בכוח הפוליטי של ש"ס בהרבה מקרים. אני רואה ברכה בעמלי: השנה נעביר 8 מיליארד שקל לאוצר ממכירת קרקעות. יש בשוק 45 אלף התחלות בנייה, שזה 5,000 מעבר למה שהשוק צריך מדי שנה".

"אין קיפאון מוחלט"

הציבור, כך סבור שר השיכון, מזהה שהשוק התהפך. "אנחנו נמצאים במקום שאין בו הרבה עסקאות, אבל זה לא קיפאון מוחלט", אומר אטיאס. "לפי הלמ"ס יש ירידה של 24% במספר העסקאות, כלומר עדיין יש שוק של 76%. זה שוק בריא שאנשים מתמקחים בו. מתחילת 2011 אנחנו רואים שהיזמים משלמים פחות עבור הקרקעות. ב־2010, ברוב המכרזים לקרקעות באזורי הביקוש שילמו קבלנים 150% מעל מה שהשמאי ביקש. ב־2011 המחירים נעו סביב הערכת השמאי, ולקראת סוף השנה הגענו בחלק מהמקומות למחירים שהיו במרכז הארץ ב־2007. צריך להתייחס גם להיקפי הגשת ההצעות - פחות קבלנים ניגשים למכרזים כעת. אני מאמין שמגמה זו תימשך, ככל שנמשיך להגדיל את היצע הקרקעות".

ההפגנות בבית שמש, צילום: גיל יוחנן, ynet ההפגנות בבית שמש | צילום: גיל יוחנן, ynet ההפגנות בבית שמש, צילום: גיל יוחנן, ynet

הזכרת את פישר. אם הוא יוריד את הריבית ב־2012 המשקיעים יחזרו?

"השאלה היא באיזו רמה מורידים את הריבית. אם זה ב־0.25% או ב־0.5%, זה נסבל. בבנק ישראל אף פעם לא מעלים או מורידים את הריבית במכה. אני הצעתי לנגיד פתרון למניעת פגיעה ברוכשי הדירות במקרה של הורדת ריבית, אבל הוא לא מסכים איתי. אפשר להוריד את הריבית לכל המשק ולייצר מנגנון נפרד למשקיעי הנדל"ן, כך שהם לא יתדלקו את השוק. ניתן לקבוע שמשקיע צריך להביא 50% הון מהבית, לדוגמה. בדרך זו אפשר לעזור לענפים אחרים במשק מבלי לפגוע בענף אחד. הנגיד לא אוהב את זה כי זו רגולציה פרטנית, אף שעשו את זה בעבר בכמה מקרים".

הוויכוח שלך עם פישר עמוק יותר. הוא הצהיר בתקופה האחרונה שהצפת המשק בקרקעות, כפי שאתה דורש להמשיך לעשות, מסוכנת.

"ההשפעה על המחירים באה גם מכיוון הפסיכולוגיה של רוכשי הדירות, אבל צריך להגדיל את המשחק של היצע הקרקעות. אם יש מספיק קרקע - לא יכולה להיות עליית מחירים".

"נמכור קרקעות במרכז"

בעיה נוספת שיצר בנק ישראל בשוק של אטיאס היא הפחתת ההון להלוואות לשוק הנדל"ן ולמשכנתאות. "פניתי לנגיד כדי לטפל בזה", מסביר אטיאס. "חלקו של ענף הנדל"ן מתוך אשראי הבנקים הוא כ־20%, אבל כ־8% מהם הולכים לפרויקטים לתשתיות, תחום שבו הסיכון נמוך מכיוון שברבים מהמקרים זה אשראי שהמדינה מזמינה, כמו מתקני התפלה או הרחבת כביש 6. דרשתי להפריד. בבנק ישראל לא נענו לבקשתי, אז הלכתי לאוצר עם הצעה לתת ערבויות לבנקים כדי שייתנו הלוואות לנדל"ן, ובזה האוצר דווקא תומך".

מבקריך הבולטים אומרים שהבעיה כיום היא היצע קרקע קטן מדי במרכז הארץ במכרזי המינהל.

"אנחנו מוציאים קרקע למכירה במקומות שצריכים קרקע. השנה שחררנו קרקעות באזורי הביקוש; למשל, במודיעין יצאו לשיווק כ־1,000 יח"ד. תרשמו לפניכם - השנה נוציא למכירה עתודות קרקע גדולות במרכז. חלק מזה יהיה במכירה ישירה וחלק דרך הוד"לים".

איך נראים היחסים שלך עם הקבלנים כיום?

"אני שומר איתם על יחסים טובים. נכון שהיו לא מעט כאלה שבאו בטענות כשהצפנו אזורים מסוימים בקרקע. כשמגיע שר שמוביל מדיניות של הורדת מחירים יש יזמים שמתנגדים, בעיקר אם יש להם פרויקטים באזור. אבל אם צריך לבחור - אז אני בהחלט בצד של הצרכנים. זה לא ששינינו ליזמים את כללי המשחק. הודענו להם מראש שלשם אנו הולכים".

"נתמקד בשכירות"

בקיץ האחרון, בעת שהדהדו קולות המפגינים ברחובות, סימן אטיאס, לדבריו, את תחום ההשכרה כמטרת־העל שלו. הוא מבטיח שזו תהיה שנת מפנה בתחום זה. "אנו מתכוונים להתמקד בפרסום מכרזי קרקעות שמיועדים לדיור להשכרה. כל תב"ע שנכין לשיווק תכלול לפי הנחייתי חלקים להשכרה". אטיאס מספר שהבעיה בתחום זה אינה חוסר עניין של השוק, כפי שאומרים פעילים בו, אלא דווקא התנגדות של ראשי רשויות מקומיות לעניין. "אם לא תהיה ברירה נוציא את זה נגד רצונם", אומר השר. "השוק הזה מוכרח להיות שוק בו המשקיעים הגדולים יהיו חברות ביטוח וקרנות בורסאיות. עשיתי לאחרונה סבב שיחות עם חברות ביטוח והן נשמעות נלהבות. הצגתי להן תוכנית שלפיה אלה שמשקיעים במגורים להשכרה בארה"ב יוכלו להרוויח יותר בישראל באותו תחום".

לקראת סיום, האם תוכל לסכם את כהונתך במשרד השיכון עד כה?

"ברור שגם טעיתי במהלך תקופת הכהונה שלי. כשנכנסתי לתפקיד סימנתי מיד את המטרה הקשה ביותר לביצוע - הגדלת היצע הקרקעות. הבאתי בחשבון שזו משימה קשה מאוד, אבל בניגוד לשרים אחרים, אותי אפשר למדוד. עשיתי את זה מאחר שאני חושב שהעסקה הגדולה ביותר בחיי זוג צעיר היא רכישת הדירה. היכולת שלו לממש אותה ולממן אותה משפיעה על החיים שלו. השיח הציבורי השתנה: לא מדברים יותר על היקף עליית המחירים הצפוי, אלא על השאלה אם המחירים יכולים בכלל לעלות".

תגיות

57 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

57.
גידול אוכלוסייה שאינו מקיים
הגיע הזמן להתבוננן בפיל שבאמצע החדר: גידול האוכלוסייה המפלצתי של המגזרים החרדי והבדואי איננו מקיים. הכוונה בכך היא שבקצב זה נגיע לצפיפות אוכלוסייה של מדינת בנגלדש או רואנדה. קצב גידול התשתיות לעולם לא ידביק את קצב הריבוי. הגידול מעצים מאד את מימדי העוני. שטחים פתוחים שאין לנו נגזלים וייגזלו מהטבע לבניית ערים חדשות. זהו סבל לכולם כולל לחרדים ולבדואים. הגיע הזמן לתכנון ילודה בארץ
רו"ח אבא לשנים.  |  08.01.12
56.
איך הגענו למצב שכזה?
ממשלה סרוחה! משום מה תמיד ישנה הרגשה שהציבור החרדי הוא המקופח והוא זקוק לכל ההטבות האלה, למה אני שואל את עצמי? למה ? מדוע הציבור הזה כלכך חשוב למדינה שהיא "מפנקת" אותו בכלכך הרבה הטבות?! זה לא שהוא תורם משהו למדינה. באמת שהייתי מוכן להבין אם כל ציבור אחר במדינת ישראל היה מקבל הטבות כאלה וציבור שזקוק לו, לא אחד כזה שלומד תורה כל היום, למי זה תורם שהוא לומד תורה אני שואל? הוא רוצה ללמוד? שילמד בזמנו החופשי! שילך לעבוד! שילמד משהו שיוכל להועיל למדינת ישראל שיתרום משהו למדינה גאד דאמיט! אבל לא, שום דבר... לא צבא לא מיסים לא עבודה... דיור מוזל, תחבורה ציבורית מוזלת באופן משמעותי (לעומת קווים ציבוריים רגילים) ואחרי זה מתפלאים מדוע ישנו גל ירידה ממדינת ישראל, זה פשוט כי נמאס! כי די! כי אנחנו מרגישים שלא משנה כמה קשה נעבוד ונתאמץ לעולם לא נוכל להנחיל לעצמנו את השלווה שיש לציבור החרדי מרגע לידתו וזה הכול בגלל שכל פירות עבודתינו הקשה נלקחים מאיתנו בגסות וניתנים על מגש של כסף לציבור החרדי!
05.01.12
55.
שרות צבאי או שרות לאומי
הגיע הזמן שהציבור החרדי ישא על כתפיו את הצרות במדינה ולא רק יהנה מארץ זבת חלב ודבש. מי שלא עושה צבא שייעשה שרות לאומי אחרת צריך לטול ממנו את זכות הבחירה לממשלה וברשויות המקומיות. כיום חרדיות יוצאות לעבוד בבנקים, בעסקים פרטיים וחרדים גם עובדים למחייתם מעבר לרישומם בכולל. אני בטוח שאם לציבור החילוני-חובש הכיפה לא היה את החובה לשרות צבאי (שרק להתאוורר ממנה צריך עוד שנתיים) שיעור המתחתנים ושיעור הילודה היה גבוהה בהרבה. אז מגיע גם למגזרים אלו לבנות ערים ושכונות שלמות באמצעות שיטת העמותות הידועה אצל החרדים וגם אצלם לעודד ילודה. אם הנטל שווה הכל בסדר. כל עוד חרדים לא ייעשו צבא או שרות לאומי בן 3 שנים (בתי חולים,יתומים ברשויות ויש מספיק מקומות) הציבור בכללותו ממורמר ולכאן נכנס יאיר לפיד
דוד , מרכז  |  05.01.12
לכל התגובות