דו"ח טכנולוגי: זקן מדי לעולם הטכנולוגיה, צעיר מכדי למות

לך מכאן, סבא

זה לא בדיוק סוד שעסקי הטכנולוגיה עמוסים בילדים ומכוונים כלפיהם. גוגל נתבעה בעבר על ידי עובד מבוגר – בשנות החמישים המוקדמות שלו, כן? – שהתלונן שהאווירה בחברה היתה עוינת לקשישים כמוהו. גוגל שילמה לו סכום שסיפק את שני הצדדים כדי לא להגיע לבית המשפט. עכשיו מפרט "הניו יורק טיימס" איך התעשייה משאירה את המבוגרים מאחור.

לפי הכתבה, מהנדסי חומרה סובלים מהתופעה יותר מכולם: ממילא חלק ניכר מהייצור מתבצע מחוץ לארה"ב, ולעולם המערבי בכלל. המחיר של מהנדס בשנות הארבעים פשוט עלול להיות גבוה מדי לרוב החברות. התוצאה היא שהאנשים האלה הם הראשונים להיות מפוטרים, והאחרונים להישכר. הצעירים כבר יעשו את העבודה – כנראה לא באותה יעילות, אבל בהרבה פחות עלות. והם לא חושבים על מה שיקרה להם עוד 25 שנים. שזה הגיוני. חלקם עוד לא בני עשרים.

המשמעות של המעבר של ייצור לארצות זולות יותר היא שרוב החברות ששוכרות עובדי טכנולוגיה בארה"ב הן חברות רשת, לעתים קרובות כאלה שמייצרות אוויר. הן רוצות עובדים להוטים, רעבים, "בעלי רוח יזמות". לגמרי לא במקרה, למחפשי העבודה המבוגרים השפה הזו נשמעת כמו נסיון מוצלח במיוחד להסוות אפליה גילאית. הם יכולים להתנחם בכך שמדובר בתעמולה שמטרתה, ברוב המקרים, לפתות צעירים מכשירים לרתום את חלומותיהם לאבני הריחיים של החברה – עד שהחברה תיקח מהם את כל מה שהיא יכולה, ואז תזרוק גם אותם.

התעמולה של הדרום הישן בארה"ב טענה שמצבם של העבדים היה טוב יותר מזה של עובדי המפעלים, משום שתחת העבדות היה לפחות מגע ישיר בין העבד והאדון, בניגוד לניכור שמרקס כתב עליו כל כך הרבה. זה היה זבל אוליגרכי, כמובן: ה"מגע הישיר" בין העבד לאדון התבצע לעתים קרובות באמצעות השוט. בעל המפעל יכול היה לעשות הרבה דברים לפועל שלו, אבל הוא לא היה יכול להכות אותו.

ובכל זאת, לתועמלנים ההם היתה נקודה אחת: בעלי עבדים, שמכרו את עבדיהם כשכבר היו זקנים מכדי לשרת אותם, נחשבו לבהמות חסרות רגישות אפילו בקרב בעלי עבדים אחרים. למזלנו, אנחנו חיים בעידן אחר.

החברה הסוציופתית

פייסבוק, הנערכת במרץ להנפקתה, ממש לא מתלהבת מהצעות החוק החדשות באיחוד האירופי, שעוסקות בזכות להישכח. שריל סנדברג, הפנים שפייסבוק משתדלת להפנות לציבור כדי שהוא יסתכל פחות על מארק "פורץ האימיילים ושוחט החיות" צוקרברג, היתה מאוד לא מרוצה מהעניין.

אחרי הכל, פייסבוק בדיוק הודיעה שהחל מהשבועות הקרובים הטיימליין שלה ייכפה על כל הגולשים, ושיהיה להם בדיוק שבוע כדי לנקות את ההיסטוריה שלהם ממידע שהם לא רוצים שאחרים יראו. לגמרי לא מסתדר עם הזכות להישכח.

אז סנדברג הלכה לתקשורת האירופית והאשימה את האיחוד האירופי שהוא כפוי טובה, אחרי כל מה שפייסבוק עשתה בשבילו. לטענתה של סנדברג, פייסבוק אחראית לייצור מעל 230 אלף מקומות עבודה ביבשת. כדי להוכיח את זה, היא נופפה במסמך של חברת הייעוץ דלויט. איך אתם מתנהגים אלינו, שאלה סנדברג, איך אתם מעזים לעמוד בדרכנו לשליטה על הפרטיות של התושבים שלכם, כשאנחנו מאכילים אתכם?

אלא שהמסמך של סנדברג חסר כל משמעות, כי הוא נכתב למעשה על ידי פייסבוק. מי שטרח להסתכל עליו גילה בו חתיכת גילוי נאות. דלויט אומרת שם שהיא לא אחראית בשום צורה למידע שהיא חתומה עליו, כי הוא הגיע אליה ישירות מהטרשת החברתית, והיא לא בדקה אותו בעצמה.

המטרה של דו"חות כאלה, כותב ג'ון נוטון מ"הגרדיאן", היא להטיל אימה על פוליטיקאים ורגולטורים. פייסבוק, הוא כותב, מייצגת זן חדש של חברות: "זאת המקבילה של העולם התאגידי לסוציופתים, אנשים שחסרים כל מצפון או כבוד לאחרים", נאמר.

ובצטטו ספר על סוציופתים, אומר נוטון: "דמיינו איך זה לחיות בלי מצפון, בלי שריד שלו, בלי רגשות אשמה או חרטה - לא משנה מה תעשה. בלי חוש מגביל של חשש לגורלם של זרים, חברים, או אפילו בני משפחה. דמיינו העדר כל מאבק עם בושה, אפילו לא אחד בכל חייך, ולא משנה אילו פעולות אנוכיות, עצלניות, מזיקות, או חסרות מוסר נקטת. העמידו פנים שהרעיון של אחריות לא מוכר לכם, אלא כמשא כבד שאחרים מקבלים ללא פקפוק, כמו שוטים".

ברוכים הבאים לצורת החשיבה של פייסבוק, אומר "הגרדיאן". ספק אם מישהו תיאר פעם את מארק צוקרברג כל כך טוב.

המלחמה הבאה של גוגל

 

גוגל ממשיכה להיאבק כדי לממש את הרכישה של מוטורולה מוביליטי. היא אמורה להטביע יותר מתריסר מיליארד דולר בעסקה הזו. בדיקה מהירה של ערך החברה הנרכשת מעלה שמדובר בסכום, על פניו, מופרז לחלוטין. היא שווה שלושה מיליארד דולר, אולי. האם גוגל מוכנה פתאום לאבד תשעה מיליארד?

התשובה, סביר להניח, שלילית. כולם מדברים על כך שהמטרה של רכישת מוטורולה היא הענקת מחסה לגוגל במלחמת הפטנטים – האמצעי להורדת אפל ומיקרוסופט מהצוואר של אנדרואיד. אבל, כידוע, פטנטים הם בעיקרם נשק תוקפני, לא נשק הגנתי.

כך שקיים סיכוי לא רע שגוגל מתכוונת להחזיר לעצמה את המיליארדים האבודים בדרך שהפכה מקובלת בעולם הטכנולוגיה - תביעות בלתי סופיות נגד כל מי שזז בסביבה. ולא מדובר רק באפל: הפטנטים יכולים לשמש את גוגל כדי להחזיר לעצמה את השליטה באנדרואיד, לאלץ את אמזון שבונה מכשירי אנדרואיד ומרחיקה את מערכת ההפעלה מגוגל לחזור לתלם, ולטפל גם בחנויות אנדרואיד שמתעלמות מהחברה. בקיצור, המטרה היא החרפת מלחמות הפטנטים, לא סיומן.

או, בקיצור, אם היו חסרות סיבות למנוע מגוגל – מפלצת גדולה מספיק גם כך – מלרכוש את הפטנטים האלה, אז הנה היא.

קצרצרים

15 חברות רשת מובילות – גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט, פייפאל, יאהו ועוד – עומדות להסכים על שיתוף פעולה במאבק בהונאות פישינג, כדי שמקבלי אימיילים יוכלו לדעת האם הם מגיעים מחברות לגיטימיות. רגע, מה זה הרעש הזה? אה, כן, גל צחוק מסיבי מכיוון מזרח אירופה.

פייסבוק מחסלת את הבלוג התאגידי, ותודה למפלצת הספגטי המעופפת על זה. בשנים האחרונות הצליחו כמה רועצי מדיה חברתית לשכנע שלל תאגידים שמה שהם צריכים בחיים הוא בלוג. ובכן, לא עוד: בקרב 500 החברות הפרטיות בארה"ב שצומחות במהירות הרבה ביותר, השימוש בבלוגים יורד. אם ב-2010 מחצית מהחברות הללו החזיקו בלוג, כעת רק 37% מהן עושות זאת. הן הלכו, כמובן, לפייסבוק – שם יש ל-74% מהן נציגות. נהדר. השאירו את הבלוגוספירה לתוכן רציני.

למה, בעצם, מתנהלת גוגל בצורה אגרסיבית כל כך כלפי טוויטר ופייסבוק, כשהיא משמיטה את התוצאות שלהן מגוגל+ - כפי שהזכיר לנו התוסף "אל תהיה רע"? אולי כי לארי פייג' משחק את האיש המטורף וחסר העכבות. (אותי שכנעת, לארי). החיפוש החדש של גוגל מעמיד את פייסבוק וטוויטר במגננה. יש סיכוי טוב שמדובר בניסיון להביא אותן לשולחן המשא ומתן – פייסבוק מתעקשת זה שנים לא לאפשר לגוגל לאנדקס את התוכן שלה, וטוויטר רוצה תשלום על כך. אריק שמידט כבר אמר שגוגל תשים יד על התוכן של פייסבוק, בדרך הקלה או בדרך הקשה. אם זה המצב, הגיע הזמן להתערבות דחופה של הרגולטור.

ארגון המלחמה בפיראטיות בהולנד, BREIN, הצליח לפני שבועיים לקבל צו נגד שתי ספקיות הרשת הגדולות במדינה, ואסר עליהן לספק גישה לפיירט ביי. בעקבות הניצחון הזה, דרש BREIN משאר הספקיות בהולנד למנוע גם הן גישה לאתר הביטורנט. החברות הציעו לו בנימוס לחפש את החברים שלו, והודיעו שלפני שהן יפגעו בחופש הגלישה של המשתמשים שלהן, הן רוצות לראות צו של בית משפט.

ההתקוממות בסוריה הופכת למלחמת אזרחים, וצבא סוריה החופשית נהדף מדמשק על ידי הקלגסים של משפחת אסד. אחד הדברים שמטרידים את המשטר הוא הבלוג החי של רשת אל ג'זירה, שמעניקה למשפחת אסד את הטיפול האוהב שהעניקה למשפחת מובארק. אז האקרים תומכי השלטון, שמכנים את עצמם "הצבא האלקטרוני של סוריה", פרצו לאתר של אל ג'זירה. האקרים רודפי כותרות בני 16, הם בכל מקום.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"