עו"ד דוידה לחמן-מסר מצטרפת לקרב על אולטרה שייפ

דירקטוריון אולטרה שייפ לא מוותר – ומגייס את חוות דעתה של עו"ד דוידה לחמן-מסר לאישור הקצאת המניות ליוסף גורביץ.

ביום שלישי האחרון פורסם כי בית המשפט אישר צו מניעה זמני נגד הקצאת המניות, אך צו המניעה לא נכנס לתוקף, כשקבוצתו של ייני לא העבירה את הערבויות שדרש בית המשפט. ביום שני הקרוב יפרסם בית המשפט את החלטתו הסופית.

אולטרה שייפ הפכה לשלד בורסאי בתחילת פברואר עם מכירת פעילותה לסינרון מדיקל. לאחר המכירה נותר שלד בורסאי עם 12 מיליון דולר בקופה (45 מיליון שקל) וללא התחייבויות. סוחר השלדים ירון ייני החל לרכוש מניות בבורסה ומחוצה לה עד שהגיע לאחזקה (עם שותפיו) של 18.3%. בטרם הצליח להשתלט על החברה, פרסמה אולטרה שייפ כי תבצע הקצאת מניות ליוסף גורביץ שתהפוך אותו לבעל המניות הגדול בחברה.

ייני גייס לצידו דמויות ידועות כגון פרופ' אסף חמדני ופרופ' שרון חנס, שהוציאו חוות דעת מפורטת המצביעה על פגמים לכאורה בדרך שנעשה הסכם הקצאת המניות לגורביץ, בו היה אמור להזרים 4 מיליון דולר לקופת החברה, בתמורה להנפקת מניות שהיוו 24.99% מהון המניות. חמדני וחנס טענו כי ההסכם אושר של כדין, כשהדירקטורים באולטרה שייפ הפרו את חובת האמונים שלהם בעת ניסיון השתלטות על החברה, וכי הקצאה שכזו מחייבת אישור של אסיפת בעלי המניות (כפי הנדרש בהקצאה של 25% ומעלה), שחמדני וחנס טענו כי בשל העניין האישי לכאורה של הדירקטורים בהקצאה, יש לראות את הדירקטורים (אשר מחזיקים בעצמם אחוזים בודדים מהון המניות) כ"מחזקים יחד". על סמך חוות הדעת הזו אישר בית המשפט במעמד צד אחד צו מניעה להקצאת המניות.

אך באי כוחה של אולטרה שייפ, עו"ד רונן ציטבר ועו"ד חגית רוס, גייסו בינתיים את המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דוידה לחמן-מסר. לחמן-מסר, אשר כיהנה בתפקיד במשך 12 שנה, עד 2008, הובילה מטעם הממשלה את תהליך חקיקת חוק החברות, כפי שאושר ב-1999. לאחר מכן, אף כיהנה ביחד עם פרופ' חמדני כיועצת מקצועית לועדת חודק.

בחוות דעתה שוללת לחמן-מסר את מסקנותיהם של חמדני וחנס, כשהיא טוענת כי הקצאת המניות לגורביץ אינה מקנה לו את השליטה ולכן נעשתה כדין ואינה מצריכה את אישור האסיפה. "המחוקק קבע מפורשות את הרף של 25% כרוביקון. רף זה אינו נחצה".

לחמן-מסר אומרת כי "המערכת העובדתית ששימשה לחוות דעתם, אינה עומדת כלל במבחן העובדות הנטענות על ידי החברה". לבסוף אומרת לחמן-מסר כי אין לקבל את הטענה כי במצב של איסוף מניות בחברה שאין בה בעל שליטה, הדירקטוריון נמצא באופן אינהרנטי במצב של ניגוד עניינים בנושא הקצאת המניות, ובשל כך לא הפרו את חובת הנאמנות שלהם.

בנוסף, ביום חמישי, אסף איל, אחד הדירקטורים בחברה שלטענת ייני היה בעל עניין אישי בהקצאת המניות בשל הסיכוי לשמור על תפקידו כדירקטור – הודיע על התפטרותו. איל הסביר כי בשל התחלת עבודה חדשה האוסרת עליו מעיסוקים נוספים עליו לפרוש מהדירקטוריון.