אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
7 דברים שלמדנו מליגת ווינר צילום: ראובן שוורץ

7 דברים שלמדנו מליגת ווינר

המספרים של האוהדים במגרשים ושל הצופים בטלוויזיה מראים ש"ליגת־העל" בשפל חסר תקדים. התחושות ביציעים מספרות את הסיפור הרבה יותר טוב

15.05.2012, 09:44 | שי גולוב

על פניו זאת היתה עונה "מרגשת" שבה קבוצה קטנה מהפריפריה זכתה באליפות לא צפויה. אבל כבר היו לנו בישראל אליפויות כאלה בעבר שריגשו בעשרות מונים, כמו זו של בני יהודה או הפועל חיפה. האליפות של קריית שמונה, לעומת זאת, התקבלה באדישות ולכל היותר בהתרגשות סמלית. למה? ובכן, זה כנראה מאותה הסיבה שבגללה לרבים לא היה אכפת שהעונה הסתיימה. אלמלא הירידה של מכבי פתח תקווה, בוודאות היתה שוררת דממת אלחוט בסיום העונה.

הכדורגל שלנו משול לתקופה שבה שרב המית רבים מהיבולים ורק החזק שורד. קרסה הקונספציה שהוא הספורט של ההמונים. הוא הופך לנישה בישראל.

הנה שבע מסקנות מעונה שאפשר לסכם אותה כגרועה בכל הזמנים.

1

חרם מנויים

 

שנים דובר ביציעים על הקושי לארגן חרם מנויים ועל הצורך לבנות את המהלך בהדרגה. אבל המציאות תמיד ממציאה לנו תסריטים שלא חלמנו עליהם. כמו הצפרדע שבושלה לאט לאט ולא שמה לב לכך, כך הלכה למעשה בלי שאף אחד הכריז על חרם - נטשנו את הענף. המספרים מדברים בעד עצמם, כמות הצופים במגרשים יורדת, כמות האנשים שצופים במשחק בטלוויזיה בשפל כל הזמנים, ובאמת שאי אפשר לכמת את תחושת הבדידות שרבים מאיתנו חשים ביציעים.

2

אין סיבה לבוא

כמות הקהל במגרש היא נגזרת של מרכיבים רבים. החל ממרכיבים טכניים כמו מצב המגרשים, דרך שעות המשחקים ועד למוטיבציות הרבות שיש לנו להגיע למגרשים. ישנם כאלו אשר באים לראות כדורגל יפה, אחרים רואים זאת כבילוי משפחתי, וישנם רבים שרוצים להרגיש חלק מקהילה. בכל הפרמטרים האלו ועוד ישנה נסיגה מתמדת (למעט האצטדיונים החדשים), שמשדרת לנו "אל תבואו", ובשורה התחתונה אנחנו כבר לא באים.

במשך שנים רבות היה תהליך של הצטרפות קהל לכדורגל הישראלי דרך הליגות הנמוכות. בשנים האחרונות החממה של הקהלים ה"חדשים" היא ליגה א'. זו אשר משחקות בה קבוצות האוהדים וקבוצות נוספות עתירות קהל. הליגה הלאומית, למרות המתח הספורטיבי המתמיד בה, כבר כמה וכמה שנים היא לא בדיוק הסמל ליציעים מלאים באוהדים. ואולם, צינור החמצן הנוכחי של הקהל בכדורגל הישראלי - ליגה א' - זכה לחסימה על ידי ההתאחדות לכדורגל בהחלטה מקוממת שבמסגרתה עולה רק קבוצה אחת לליגה הלאומית.

3

הון! שלטון! עולם תחתון!

השנה הבושה שברה את מה שנשאר לשבור. כל אוהד שומע על מכירות משחקים ופרשיות שעולות לכותרות אחת לתקופה. עם זאת, תעצמו את עיניכם ותשאלו את עצמכם בכנות: האם עד לפני עונה אחת בלבד ידעתם בוודאות עד כמה הדברים האלו עמוקים ומושרשים בענף שלנו כפי שאתם יודעים כיום? השנה הנושא עלה לכותרות ונשאר שם ללא הפוגה. ההתנהלות הבעייתית במועדונים רבים היא כבר מעבר להשערה, היא ידועה לכל אוהד ואוהד. תחושת הקבס והסירחון הגדול שמלווה באמירה אדישה "בשביל מה, הכל מכור", הפכה שגורה בפי כל אוהד (אגב, זו אחת הסיבות לכך שאנשים מפסיקים להמר על כדורגל ישראלי - כפי שבטוטו יכולים להעיד).

נשמת אפו של הספורט היא התחרותיות. כששומעים פעם אחר פעם על התנהלות לא כשרה ומבינים שהדברים נקבעים מראש, כבר עדיף להישאר בבית מאשר לדרוס את התמימות והאהבה שלנו למשחק.

אבי לוזון בפעולה אופיינית. נעלמה הבושה, צילום מסך: ערוץ 1 אבי לוזון בפעולה אופיינית. נעלמה הבושה | צילום מסך: ערוץ 1 אבי לוזון בפעולה אופיינית. נעלמה הבושה, צילום מסך: ערוץ 1

4

ערכים. לא שיווק

השנה בנתה ההתאחדות מערך דוברות משולב ומשומן מתוך התפיסה שרבות מהבעיות של הכדורגל שלנו הן עניין של שיווק ומיתוג. זה כבר לא עובד, מוסדות הכדורגל הישראליים חייבים להרגיש את הדופק של העונה הזו ולהבין שהעונה הזו טמנה בחובה את השינוי העמוק ביותר - שינוי ערכי. התמימות נעלמה לחלוטין והאוהדים שנותרו החלו לדרוש זכויות בצורה אפקטיבית. כדי לשנות את תמונת המצב ההתאחדות לכדורגל והספונסר הראשי, הטוטו, חייבים להחליף דיסקט ולהבין שמי שעזב את הענף, עשה זאת מתוך טראומה ותחושה שהרחיקו אותו מדבר אהוב. התגובה לכך חייבת להיות במישור הערכי ולא השיווקי.

5

החזק שורד

מי שנותרו במגרשים הם אלה שלא מוכנים לוותר. הם בעלי התפקידים במועדונים ובמוסדות הכדורגל והם האוהדים. סטטיסטית האלימות ירדה, אבל ריח האווירה הלא נעימה הולך ומתפשט לו ומייצר אקלים של פחד תמידי סביב הענף. לאט לאט, גם הגיבורים שבאוהדים אומרים בפה גלוי - אני לא אביא את הילדים שלי למגרשים.

6

מחדדים יכולות

האוהדים שהבינו שאף אחד לא ידאג להם ולענף, הבינו מזמן את השינוי העמוק בדנ"א של הענף. הוא החל מפעולות שלא תמיד מצאו חן בעיני בעלי מועדונים וראשי ההתאחדות לכדורגל, כגון העברת הזירה הרחק מהיציעים אל המקומות שבהם מתקבלות ההחלטות או ניתן להשפיע עליהן - לכנסת, למשרד הספורט ואפילו לאופ"א. הדוגמה הטובה ביותר היא הקמפיין השקט בנושא תוכנית סיכום המחזור, שהביא לפתיחת תקצירי המשחקים באינטרנט. באותה נשימה יש לציין תופעה. עד לפני עונה היא הוגדרה כאלטרנטיבה הזויה, וכיום נחשבת לאופציה לגיטימית. בשישה מועדונים בודקים כעת את האפשרות להקמת עמותות אוהדים שירכשו את קבוצתם.

7

התקווה

השבר הגדול כבר מאחורינו. הכדורגל שלנו לא ייכחד ולא ייעלם, הוא מקסימום ימשיך במגמת ההתכווצות שלו. דמותו של הכדורגל הישראלי תיקבע על פי מי שיפנים את כללי המשחק החדשים - שקיפות, מינהל תקין ודמוקרטיזציה של הענף. מי שלא יפנים זאת יקום יום אחד בבוקר וימצא שם לא את מינהלת הליגה, אלא ליגה עצמאית ונפרדת של אוהדים.

הכותב הוא יו"ר "היציע" - ארגון אוהדי קבוצות הספורט בישראל המוכר על ידי אופ"א

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
ליגה של כלום ושום דבר בלי עתיד
אני לא יודע מאיפה אתה שואב את האופטימיות שהרע מאחורינו, יש עוד הרבה רע שיכול להתרחש (ואינני אדם פסימיסט). הכדורגל פשוט הצליח לקחת ביצת זהב, קבוצות הנתמכות על ידי רבים והמון כסף מחסויות והסכמים ופשוט להרוס כל חלקה טובה. האוהדים השפויים מזמן התרחקו מהמגרשים, ולא יעזו לקחת את הילד הקטן איתם. אוהדי הכורסא מזמן כבר לא צופים כי יש אלטרנטיבה הרבה יותר טובה. ככה שמי שנשאר בכדורגל הם העסקנים, העבריינים, האלימים והמופרעים. נכון יש גם שכבה קטנה של שפויים אוהבי המשחק, אבל הם בעיקר סובלים מנאיביות כמוך, ובזמן שתכתוב פה טורים רהוטים ימכר עוד משחק ,עוד עסקן ירוויח מליונים על חשבוננו, ועוד שחקנים שלא ראויים לשכר שלהם ימשיכו לשחק כאילו הם בשכונה. הכדורגל הישראלי 2012, יותר גרוע מזה אפשרי גם אפשרי
עצוב  |  16.05.12
10.
כתבה ששוכחת פרט אחד חשוב...
מהרגע שהמשחקים של הליגה הישראלית נכנסו לצפייה בתשלום, אנשים הפסיקו לעקוב אחרי הקבוצות שאותם אהדו. קבוצה לא מתבססת על מספר אוהדים שרופים שצובעים את עצמם ביציעים, אסור לה להתבסס עליהם. היא מתבססת על בעלי משפחות שקונים חולצות לילדיהם מתוך גחמה רגעית, היא מתבססת על כמה חברים שעורכים ביניהם התערבויות וליגת חלומות אישית על המשחקים. צ'רלטון והליגה הישראלית הראו יפה מאוד ש"רחוק מהעין, הוא גם רחוק מהלב"
יונתן  |  15.05.12
9.
רמת המשחק נמצאת ביחס הפוך לסכומים שהשחקנים מרוויחים
לשחקנים אין מוטיבציה לשחק כדור רגל איכותי, ממילא הם מקבלים שכר בשמיים. שכר השחקנים צריך להיות בנוי משכר יסוד בינוני + תוספות משמעותיות כבונוס על ביצועים, ואז , אולי נתחיל לראות כאן כדור רגל איכותי יותר. או , אולי פשוט אפשר לוותר על הכדור רגל בארץ ( גם לא נורא ) , ולהעביר את סכומי העתק שמשקיעים בענף הזה לערוצים טובים יותר
יוסריאן  |  15.05.12
לכל התגובות