צילום: יובל חן
"דמי הניהול לא גבוהים מספיק בהשוואה לסיכונים"
המשנה למנכ"ל מגדל גיל יניב צופה עלייה בתוחלת החיים עד 100 שנה ויותר, וטוען שחברות הביטוח מחפשות דרכים חדשות "לגדר את הסיכונים". כמו כן, הוא מודה שסוכני הביטוח מעדיפים למכור ביטוח מנהלים על פני קרנות פנסיה, ומגלה איך נולד "שיעור ההגדלה" שמקטין את הפנסיה
"אנחנו מתחילים להרגיש שטווח הביטחון שלקחנו במקדמים של ביטוחי המנהלים כבר לא יספיק בקרוב. אני מניח שבעוד כמה שנים נצטרך להפריש עתודות על ההתחייבויות לחוסכים, כלומר שהפוליסות לא יחזיקו את עצמן. ההכנסות מדמי ניהול לא יספיקו כדי לממן את ההתחייבויות", כך מודה המשנה למנכ"ל מגדל גיל יניב, בראיון ל"כלכליסט".
נושא המקדם בביטוחי המנהלים עלה לאחרונה לכותרות בעקבות ראיון שקיים "כלכליסט" עם אסף מיזן, האקטואר הראשי של האוצר, שאחראי על תרגום העלייה בתוחלת החיים למקדמי הפנסיה והביטוח. מיזן גילה בראיון כי משרד האוצר משלים בימים אלה עבודה שמטרתה לבדוק אם חברות הביטוח יכולות לעמוד בהתחייבויות שמכרו לחוסכים. זאת, בנוסף לעתודות שהן צריכות לשריין בשל התחייבויות ישנות שלהן למקדמים נמוכים במיוחד, עתודות שאמורות להגיע לכ־5.5 מיליארד שקל.
אך הדברים הרבה יותר מפתיעים כשהם נשמעים מפיו של המשנה למנכ"ל של חברת הביטוח הגדולה בישראל, ובעלת הנתח הגדול ביותר בשוק החיסכון הפנסיוני (19%).
לפי האופן שבו אתה מציג את הדברים, יהיה אפשר לחשוב שחברות הביטוח לא מרוויחות מביטוחי המנהלים.
"ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה חברות הביטוח משווקות מקדם לעמיתים פעילים. בעולם נהוג לשווק את המקדם בגיל מאוחר יותר או עם ההגעה לפנסיה. אז כן, הרווחיות של ביטוח מנהלים עם מקדם מובטח היא בסימן שאלה. עובדה שגם הממונה על שוק ההון מוטרד מאוד מהנושא. אנחנו מחפשים דרכים חדשות לגדר את הסיכון".
למעשה, כשיניב אומר "לגדר את הסיכון", הרי שמנקודת מבטה של חברת ביטוח המשמעות היא "לגרום לחוסך לשלם מחיר גבוה יותר" או לחלופין, "להעביר את הסיכון לחוסך". זאת כי ייתכן מאוד שהממונה על שוק ההון פרופ' עודד שריג יגיע למסקנה שיש לאסור על חברות הביטוח למכור ביטוחי מנהלים עם מקדם מובטח מראש בגיל צעיר. צעד כזה יקטין את היתרון היחסי של ביטוחי המנהלים על קרנות הפנסיה, ויגרור בהכרח ירידה בדמי הניהול שלהם - דבר שייטיב עם החוסכים, אבל יפגע ברווחי חברות הביטוח שיחפשו דרכים לפצות את עצמן.
צעד נוסף שנבחן, כפי שהצהיר סגן הממונה על שוק ההון רג'ואן גרייב בכנס במרץ השנה, הוא יצירת מוצר ביטוחי עבור שנות הזקנה המתקדמות מאוד. באופן זה, החוסך יקבל מחברת הביטוח את הקצבה החודשית עד גיל 87, למשל, וכדי להמשיך לקבל את הקצבה מגיל זה ועד סוף ימיו הוא ייאלץ לרכוש ביטוח נוסף, וכך גידור הסיכון יעבור אל כתפיו. גם צעד כזה יגרור בהכרח הפחתה של דמי הניהול על ביטוחי המנהלים, שהלכה למעשה יפסיקו לשמש כביטוח מפני התארכות תוחלת החיים ויתפקדו כקופת חיסכון רגילה.
"יש שיקולים מסחריים"
הסיבה העיקרית לכך שדמי הניהול בביטוחי המנהלים גבוהים פי 3–4 בממוצע מדמי הניהול בקרנות הפנסיה, היא שחברות הביטוח מציעות לחוסכים הגנה בגובה ידוע מראש כדי להגן עליהם מפני העלייה בתוחלת החיים. לפי ההיגיון הזה, דמי הניהול הגבוהים אמורים לממן את ההגנה הזו. בפועל, המצב מעט שונה.
אם דמי הניהול אמורים לשקף את מחיר הסיכון של חברת הביטוח, אז איך זה ששני חוסכים עם נתונים זהים לחלוטין משלמים דמי ניהול שונים על אותו מקדם רק משום שהם עובדים במקומות עבודה שונים?
"זו אחת הבעיות של העולם הפנסיוני, שיש הבדלי מחירים בין קולקטיבים שונים של עובדים. ההסבר הוא לא מקצועי, כי אין ספק שרמת הסיכון בתוחלת החיים בין שני מקומות העבודה אמורה להיות זהה. לכן נכנסים לכאן שיקוליים מסחריים, כלומר כוח המיקוח של אותו גוף והתחרות בשוק. יש ארגונים שמשלמים פחות מדי, וארגונים אחרים משלמים יותר. ברמת החשבון הכללי שלנו כחברת ביטוח, אנחנו צריכים לוודא שההכנסות שלנו יצליחו להחזיק את ההתחייבויות הכוללות שלנו".
במילים אחרות, דמי הניהול שגובות חברות הביטוח לא משקפים רק את ההגנה מפני העלייה בתוחלת החיים, אלא גם את יכולות המיקוח של העובדים. בשורה התחתונה, כשמשווקים פנסיוניים מספרים לחוסך שמתלבט בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה שביטוח המנהלים הוא יקר יותר כי הוא מבטיח הגנה ידועה מראש, כדאי לזכור שזו לא התמונה המלאה. המחיר הוא גם פונקציה של כוח המיקוח של החוסך.
גובה דמי הניהול הוא תוצר לוואי של שני גורמים נוספים: עלויות המוצר עצמו והעמלות שמקבלים סוכני הביטוח. מדובר, בין היתר, בעמלות הפצה שהסוכנים מקבלים מההפקדות החודשיות ומהחיסכון הכולל של החוסכים, ובנוסף הם זוכים להטבות מחברות הביטוח כמו טיולים לחו"ל ובונוסים על עמידה ביעדים.
האם הסוכנים מקבלים תגמול גבוה יותר כשהם מוכרים ביטוח מנהלים, לעומת זה שמקבלים ממכירת קרן פנסיה?
"כן. התמריצים במכירת ביטוח גבוהים יותר מאשר התמריצים במכירת פנסיה, אבל הפער הזה כבר הצטמצם וממשיך להצטמצם. צריך לזכור שהפער נובע מהעובדה שהביטוח הוא מוצר מורכב יותר מהפנסיה, ולכן צורת המכירה מורכבת יותר ועלויות התפעול גבוהות יותר".
האם התמריצים הגבוהים מטים את הסוכנים למכור יותר ביטוחי מנהלים?
"הסוכנים מוכרים את מה שבין היתר מתגמל אותם יותר, אבל צריך לזכור שעד תחילת שנות האלפיים האנשים האלה מכרו רק ביטוח. זה מה שהם רגילים אליו, הם מומחים למכירת ביטוח. ובכל זאת, בשנים האחרונות רואים גידול משמעותי יותר במכירות הפנסיה".
הממונה על שוק ההון מודע לבעייתיות של תגמול סוכני הביטוח על ידי חברות הביטוח, ושם את הנושא על הכוונת במטרה לצמצם את התופעה באופן משמעותי. בתחילת מאי פרסם הממונה טיוטה של הוראות, שלפיהן בין השאר יוגבלו העמלות שהסוכנים מקבלים.
"הסיכון שלנו גדל"
עובדה מפתיעה הנוגעת לביטוחי המנהלים, שנחשפה בשבוע שעבר בהרחבה ב"כלכליסט", היא שאף שהמקדם שחברת הביטוח מוכרת לחוסכים תמורת דמי ניהול גבוהים אמור להיות מובטח מראש - בפועל הוא אינו כזה. בשונה מקרנות פנסיה, חברות הביטוח מציעות לחוסכים מקדם מובטח מראש לכאורה, כדי שבגיל הפרישה לא יהיו להם הפתעות לגבי גובה הקצבה החודשית. אלא שלרוכשי ביטוחי מנהלים אחרי 2001 דווקא נכונה הפתעה בגיל הפרישה,
כשיגלו שהמקדם שהובטח הוא לא זה שיקבלו. זאת משום שיתווסף לו שיעור הגדלה, שכשמו כן הוא - מספר שמגדיל את המקדם. כך למשל, חוסך בן 30 שמצטרף לביטוח מנהלים וסבור שיקבל מקדם של 200, עשוי לגלות בגיל הפרישה שיקבל מקדם של 210, אחרי שחברת הביטוח תפעיל את נוסחת שיעור ההגדלה. המשמעות היא קיצוץ של 5% בפנסיה החודשית.
לדברי יניב, שיעור ההגדלה נולד בעקבות הוראה מפורשת של אגף שוק ההון מ־2007, שלפיה חברות הביטוח יצטרכו להוסיף את שיעור ההגדלה למקדם. המטרה היתה להגדיל את יכולת החברות להתמודד עם העלייה בתוחלת החיים. "בשונה מבעבר, כיום הרגולטור מחייב אותנו לחלק את הכסף כקצבה חודשית. לכן, באופן הגדרתי, גדל הסיכון של תוחלת החיים שחברות הביטוח לוקחות על עצמן. לראיה, לגבי ביטוחי המנהלים הישנים אנחנו כבר ממילא מחויבים לשריין עתודות הון בצד, למקרה שההתחייבויות שנצטרך לשלם יהיו גדולות יותר מהנכסים", אומר יניב.
14 תגובות לכתיבת תגובה