אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת קדמי פרסמה את המלצותיה הסופיות: מחירי המזון בישראל גבוהים בהשוואה בין לאומית צילום: מורג ביטן

ועדת קדמי פרסמה את המלצותיה הסופיות: מחירי המזון בישראל גבוהים בהשוואה בין לאומית

לפי ממצאי הוועדה, מספטמבר 2005 ועד יוני 2011 עלו מחירי המזון בישראל ב-5% לעומת 3.2% ב-OECD. הוועדה ממליצה בין היתר לעבור באופן מיידי לסידור מדפים על ידי הרשתות וקוראת להגביר את התחרות באמצעות יבוא

04.06.2012, 09:36 | תומר אביטל

ועדת המזון בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי פרסמה היום (ב') את המלצותיה הסופיות.

הממצא העיקרי שעולה מהדו"ח הוא כי מחירי המזון יקרים בישראל בהשוואה בין לאומית. מספטמבר 2005 ועד יוני 2011 עלו מחירי המזון בישראל ב-5% לעומת 3.2% ב-OECD.

לדעת הוועדה, יש צורך בשורה של פעולות להגברת הלחץ התחרותי והעברת הכוח מהספקים אל הצרכנים. הסיבות והכשלים לדברי הצוות הינם ריכוזיות במקטעי האספקה והקמעונאות, קשרי ספקי-קמעונאים בעייתים וחוסר בשקיפות מחירי המוצרים לצרכן.

ספקים לא יסדרו מדפים

בין המלצות הוועדה: מעבר מיידי לסידור מדפים ע"י הרשתות, בדגש על איסור של סידור מדפים הנעשה על ידי הספקים. עוד קוראת הוועדה להגביר את התחרות בענף המזון באמצעות יבוא. הצוות ממליץ לרשות להגבלים עסקיים לבחון האם ספקים דומיננטיים שרכשו יצרני מזון קטנים גרמו לשינוי לרעה בתחרות בענף.

עוד קוראת הוועדה לעידוד "מותגים פרטיים": איסור על רשת שיווק עם נתח שוק כלל ארצי של מעל 25% לשווק מותג פרטי שמיוצר על ידי יצרן שהממונה על הגבלים עסקיים פרסם לגביו באתר האינטרנט של רשות ההגבלים העסקיים כי יש לו נתח שוק של מעל 30%.

כמו כן, הוועדה ממליצה כי הממשלה תיזום פעילות להגדלת החשיפה של הציבור והפתיחות שלו לצרוך מותגים פרטיים.

הוועדה ממליצה לשרים להקצות את המשאבים הנדרשים לשם יישום המלצות לרבות תגבור האכיפה בהסדרים מגבילי תחרות באמצעות גופי הממשלה הרלוונטיים. הוועדה שקיימה כ-30 דיונים, מעמידה לשימוע את עיקרי ההמלצות עד ליום 14.6.12.

לפני שלושה שבועות נחשף ב"כלכליסט" כי הוועדה בוחנת אפשרות לחייב את רשתות השיווק להחיל מבצעים באופן אחיד בכל הארץ, כך שהפחתת מחיר בסניף אחד תחייב את הרשת גם בסניפים אחרים שלה.

לפי ההצעה, הרשתות יחויבו להחיל את אותם מבצעים בכל הפורמטים שלהן, כך שמבצע בסניף דיסקאונט (מגה בול, שופרסל דיל) יחול גם בסניף עירוני יקר יותר (מגה בעיר, שופרסל שלי). הרעיון הוצע על רקע נתונים שהגיעו לוועדה והצביעו על כך שבמקומות שבהם התחרות מועטה, בעיקר בפריפריה, לא נהנים התושבים מאותם מבצעים שמהם נהנים תושבים המתגוררים באזורים שבהם יש תחרות, וכך נאלצים לשלם מחירים גבוהים יותר. "זה אבסורד, כי תושבי הפריפריה חלשים יותר", אמר מקורב לוועדה.

ועדת הכלכלה תקיים דיון במסקנות הדו"ח ביום שני הקרוב בנוכחות קדמי עצמו. ועדת הכספים תקיים דיון דומה בעתיד הקרוב.

סופרמרקט, צילום: מיקי אלון סופרמרקט | צילום: מיקי אלון סופרמרקט, צילום: מיקי אלון

בסוךף אפריל התפרסם כי שר האוצר יובל שטייניץ כתב במענה לפנייתה של ח"כ זהבה גלאון להחזיר את הקוטג' לפיקוח כי "משרד האוצר אינו רואה בהחזרת הקוטג' לפיקוח כיום צעד שיטיב עם צרכני המשק הישראלי". 

שטייניץ ציין במכתבו כי בימים אלה דנות בסוגיית הוזלת מחירים בענף החלב שתי ועדות, האחת ועדת המזון בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי והשנייה ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות. שטייניץ הוסיף כי "פיקוח מחיר מוצרים הינו צעד שאין בו לפתור כשלים תחרותיים בטווח הארוך ולפיכך יש לצמצם את השימוש בו ככל שניתן, כפי שקבעה ועדת טרכטנברג בנושא פיקוח מחירים".

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

29 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

29.
כלכלה אחרת
רבות נכתב ונאמר על הצורך בהפחתת מתח הרווחים לטובת כולנו , אך לצד זה כדאי גם לחנך לצריכה מאוזנת ולבדיקה מחודשת של "מבצעים" למיניהם - עד כמה הם באמת מבצעים. בעיקר בימים אלו ,כאשר אנו מנסים לבלום את יוקר המחיה , להעלות למודעות הציבור את כמויות המזון והתוצרת החקלאית שנזרקת, במקום לחלק אותו לנזקקים.
דינה ראובני , נתניה  |  10.06.12
28.
אנחנו במעגל
אנחנו מנסים להרויח כמה שיותר ולא כמה שצריך. כתוצאה מזה השירות שלנו יקר. כתוצאה מזה, השירות של האדם שקונה ממני יקר (כי הוא צריך הרבה כדי לקנות את השירות שלי, וגם כי הוא חמדן כמוני). כתוצאה מזה, השירות של כולם יקר יותר וכך קשה לי. כתוצאה מזה, אני שוב מנסה להרויח יותר אוף, זה מעייף...
אההא  |  06.06.12
27.
אפשר להרוויח בכבוד בלי לעשוק את האזרחים
אכן יקר לחיות כאן וזה הובע מכך שהיצרנים רוצים להרוויח כמה שיותר על חשבון הצרכן והצרכן ממשיך לשלם. צריך לשנות את הגשה. החברות יכולות להרוויח בכבוד בלי לעשוק את האזרחים. כלכלה המבוססת על התחשבות הדדית תוריד את יוקר המחיה בלי שנזדקק להפעלת פיקוח מחמיר על החברות או לפעולות של מרד צרכנים. הכי טוב אם החברות יפעילו רגולציה עצמית ומרצונם וכך תהיה לנו חברה הוגנת שאינה נמצאת במלחמות כל הזמן.
תמי שמבירו , נתניה  |  06.06.12
26.
למה רשתות המזון עושקות אותנו? כי הן יכולות.
זה לא אשמתן. וזה לא אשמת היצרן, גם לא אשמת הסיטונאי ועד כמה שנרצה שמישהו יהיה אשם, אין פה אשמים. כולנו קורבנות מצד אחד ומשתתפים מרצון מצד שני בשיטה כלכלית מעוותת שמבוססת על הרצון של כל אחד להרוויח כמה שיותר, גם אם זה אומר שהרווח שלי הוא בהכרח הפסד של הצד השני. משחק סכום האפס הוא המשחק וכולנו משתתפים בו, כאשר פעם אחד ידם של הצרכנים והרגולטור על העליונה ופעם הפוך. בטנגו הזה, אין מנצחים. כולנו מפסידים. הדרך היחידה לצאת מהלופ שכולנו נכנסנו אליו זה לעבור לכלכלה חברתית. כלכלה שמבוססת על ערכים של סולידריות, אחווה וערבות הדדית. אז, מתוך האיכפתיות שנגלה אחד כלפי השני, מחירי המוצרים והשירותים בהכרח יתכנסו לערך הריאלי שלהם כי האמת היא שכולנו יכולים להתפרנס בכבוד, להרוויח רווח סביר ועדיין לספק מוצרים ושירותים במחיר שווה לכל נפש.
דנה  |  06.06.12
25.
מי מרוויח ??
רווח זה מאוד יחסי, מתי באמת אני מרוויח? האם בזה שהשני נופל, או מפסיד זה אומר שאני הרווחתי? האם זה המדד לרווח שלנו? שהצרכן הקטן ישחק ולא יוכל לקנות את המוצר ההכרחי לו זה אומר שאני מרוויח? האם לא כדאי שבמקום להרוויח מאות אחוזים נאחד כוחות ונדאג שלכל אחד יהיה את מה שהוא צריך, במחיר הוגן? אז גם החברות יפסיקו להלחם זו בזו, ויוכלו לצמוח בלי שחיקה ועדיין יהיה לכולם מה שהם צריכים... וכך נבנה חברה, הוגנת יותר שדואגת לכולם... לאותה מטרה שלכולם יהיה טוב!!!
ליאור זהבי  |  06.06.12
לכל התגובות