אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אבי ברנמילר: "הפתעה כמו הורדת תעריפים סולאריים מבריחה את היזמים" צילום: אוראל כהן

אבי ברנמילר: "הפתעה כמו הורדת תעריפים סולאריים מבריחה את היזמים"

על רקע כוונת רשות החשמל לקצץ גם בתעריף הייצור למתקנים סולאריים גדולים, מנכ"ל סולל סימנס הפורש מבקר את חוסר העקביות של הרגולטור. הוא מביט לאחור על כישלון החברה שהקים בהרגשה קשה, אך מאמין שיש עתיד לתעשייה הסולארית בארץ

08.08.2012, 06:52 | ליאור גוטמן

תעשיית האנרגיה הסולארית הישראלית כבר מתורגלת בהתמודדות עם נבכי הבירוקרטיה הישראלית. מצד אחד, המדינה מתמודדת עם הפסקות חשמל ומתלוננת מדוע לא מנצלים את חום השמש השופע בישראל לייצור של חשמל "ירוק", ומצד שני מערימה אינספור מכשולים בפני יזמות פרטית.

שלשום ניחתה מכה חדשה על ענף האנרגיה הסולארית, בשעה שרשות החשמל, הרגולטור שמפקח על תעריפי הייצור, פרסמה שימוע והצהירה על כוונתה להפחית בקרוב ב־35% את תעריפי הייצור למתקנים סולאריים קרקעיים גדולים.

הרשות נימקה את השינוי בכך שעלויות בניית המערכת צנחו בעשרות אחוזים מאז פורסם התעריף המקורי, כך שכיום זול יותר להקים מתקן סולארי. כמו כן, מאחר שחברת החשמל מחויבת לרכוש את כל תפוקת הייצור ל־20 שנה, אין טעם לתמרץ יזמים בתעריף גבוה שמשית על חברת החשמל ועל הציבור התחייבויות גבוהות. ההפחתה, אומרים ברשות, תואמת את הנעשה באירופה ותחסוך לציבור כ־2 מיליארד שקל.

בענף הסולארי הגיבו במרירות לפרסום וטענו שהמהלך לא הפתיע אף אחד - רק בנובמבר האחרון הפחיתה רשות החשמל את תעריף הייצור למתקן בינוני בכ־24% ובפברואר האחרון הפחיתה גם את התעריפים למתקנים קטנים, ביתיים או מסחריים.

התעריף החדש מאיים להבריח יזמים כיוון שבצד השני של המשוואה - עלויות הקרקע - אף אחד לא נגע. כיום דורש מינהל מקרקעי ישראל 100 אלף שקל לדונם, כשמתקן קרקעי בינוני דורש מאות דונמים. במינהל מקרקעי ישראל הציעו אתמול פתרון ראשוני בדמות החכרת קרקעות, אך מדובר בהתפתחויות ראשוניות בלבד.

"המשק הזה חסר יציבות"

אבי ברנמילר, המנכ"ל הפורש של סולל סימנס, מייצרת ומפתחת מערכות אנרגיה סולאריות, מסביר בראיון ראשון מאז עזב ביוני האחרון את החברה שהקים, כי חוסר ההחלטיות של הרגולטור מונע הקמה של מערכות חשמל ירוקות.

לדבריו, "המשק הזה חסר יציבות ושחקנים בינלאומיים לא יבואו לפה עבור פרויקט סולארי בודד. צריך לשמר תעריפים ולא לקפוץ כל הזמן. המדינה צריכה להוציא עשרה מכרזים של 300 מגה־ואט בכל שנה ולהתחייב לתעריף קבוע שהוא נאמר 60 אגורות לקוט"ש עם הפחתה קבועה לשנה".

יש עתיד לתעשייה בארץ אחרי כל המכות הרגולטוריות?

הרי עד 2020 צריך עוד 3,000 מגה וואט ולא תבנה אותם מהיום למחר. אבל הפתעה כמו הורדת תעריפים או שינוי כללי משחק מבריחה את היזמים".

מישהו יבוא לכאן? הרגולטור עושה שינויים כל הזמן.

"התעשייה עברה שינוי. גם ספרד ואיטליה הקימו תחנות בתעריף גבוה והן עובדות היום, אבל הן הורידו תעריפים ובהתחלה הענף נתקע גם שם". לדבריו, "שחקנים בינלאומיים יבואו לפה אחרי שהפרויקט הישראלי הגדול הראשון יתחיל לעבוד".

איפה יקימו את התחנות? אין שטח.

"אני רציתי להקים תחנה תרמו־סולארית ואמרו לי שאין קרקע. אז נפגשתי עם כל מיני בכירים במשרדי הממשלה, וביקשתי לקחת את השטח שהוקצה להקמת תחנה גרעינית של חברת החשמל בנגב. פתאום אמרו לי 'עזוב - ניתן לך שטח אחר'. כלומר, יש שטח, השאלה אם רוצים לקדם את נושא ייצור החשמל הירוק".

אבל המדינה מבריחה את היזמים. בפרויקט הסולארי באשלים נשארו שניים מתוך עשרה מתחרים.

"הפתרון הוא להבטיח להם תשואה קבועה שלא נוגעים בה, ובמקביל לדרוש מהם חוזה הפעלה ואחזקה כדי שלא יבנו מצבות ברזל. המימון יכול להגיע מגופים מוסדיים שעבורם זו השקעה קלאסית כי המתקנים הללו ייצרו חשמל עשרות שנים. כיום קרן פנסיה שמחה עם תשואה של 5% לשנה. בפרויקט סולארי התשואה יכולה להגיע ל־%14 בשנה. במקביל יש להקים מערכות סולאריות ביתיות כדי לנטר צריכה. אי אפשר להגדיל את העומס על המערכת הארצית כל הזמן".

ברנמילר. "הפתרון לבריחת היזמים הוא להבטיח להם תשואה קבועה", צילום: אוראל כהן ברנמילר. "הפתרון לבריחת היזמים הוא להבטיח להם תשואה קבועה" | צילום: אוראל כהן ברנמילר. "הפתרון לבריחת היזמים הוא להבטיח להם תשואה קבועה", צילום: אוראל כהן

"סימנס? הייתי נאיבי"

בסוף 2009 נחתמה בישראל אחת מעסקאות האקזיט הגדולות בשוק הסולארי בשעה שסימנס רכשה את סולל עבור כ־420 מיליון דולר. החזון היה שעשרות מהנדסים ישתלבו בתעשייה וישראל תהפוך לאחרת מיצרניות החשמל הירוק הגדולות בעולם. המהלך כלל הצהרות וטקסים עם נשיא המדינה פרס וראש הממשלה נתניהו.

בפועל הרכישה נכשלה, ובאפריל 2012 החליטה סימנס שהיא מצמצמת השקעות, מבטלת פרויקטים ומתחילה בגל פיטורים של מאות עובדים. לברנמילר, שהקים את החברה וראה אותה צומחת, נשבר הלב. "הייתי נאיבי. היו טקסים, נאומים, וחוץ משרה נתניהו כולם השתתפו שם. כשסימנס נכנסו חשבתי שהם השותף האידיאלי, כי הם אמרו שיקדמו חזון סולארי של 40 שנה, אבל אני לא יכול להתכחש לעובדה שהשוק השתנה".

איך אתה מרגיש ביום שאחרי?

"כל הזמן מסתכל אחורה, בודק איפה הדבר הזה איבד את הכיוון. התשובה היא שברגע שהבעלים הראשונים של החברה איבד את הסבלנות והחליט שהוא רוצה למכור, הפכנו לגוף שהשיקול שלו הוא מניעת סיכונים במכירה ולחץ מתמיד שחייבים לעשות אקזיט מהיר". לדבריו, "הגעתי לברנז'ה של הסולארי בשנות השמונים כי רציתי לעשות, הרי משכורת כמהנדס תמיד יכלה להיות לי. לא הצלחתי. ההרגשה קשה".

היו טענות על אי־סדר בחברה.

"ב־2005 מכרנו ב־2.5 מיליון דולר בשנה. אנחנו חברה צעירה שגדלה. לא יכול לומר שהיתה לנו מערכת SAP שעובדת שם 50 שנה. התנהלנו כמו חברה וזה לא סותר שהיה מה לשפר בסטנדרט גרמני. לא אומר שהכל היה

פרפקט אבל לא מסכים שהיה פרטץ'. היו מנהלים עם כלים מתאימים. היתה רוח יחידה ורוח יצירה. היה משהו יפה. הדבר הזה התייבש".

אבל ברנמילר לא הרים ידיים והקים חברה חדשה, ברנמילר אנרגיה וייעוץ, שעוסקת בקידום תחנות כוח תרמו סולאריות היברידיות: ביום עובדות בכוח שמש, בלילה עובדות בכוח גז טבעי, זה שהתגלו מאות מיליארדי קוב ממנו בים התיכון. את הצוות הוא לקח מפורשי סולל שמכירים אותו כבר שנים רבות, וכיום הוא מעסיק קרוב ל־50 איש, חלקם בארץ, חלקם בחו"ל.

לדבריו, עד סוף 2013 יעמוד אב־טיפוס ואז הוא ייצא לגיוס הון כדי לקדם הקמה של כמה תחנות. "אני לא מקים חברה כדי לעשות אקזיט עוד שנתיים", מסכם ברנמילר, "אני רוצה להוכיח לעצמי ולאחרים שאפשר לעשות את זה אם יודעים מה עושים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות