אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התעשייה הישראלית הגיעה גם אל ההימלאיה צילום: כתום צלמים

התעשייה הישראלית הגיעה גם אל ההימלאיה

הטיסות הארוכות והפסקות החשמל התכופות לא מונעות מצונאמי טכנולוגיות להיות החברה הישראלית היחידה שמפעילה מרכז פיתוח בקטמנדו. "הגענו למצב שבו הם כבר חושבים בעברית ואנחנו - בנפאלית", אומרים מנהלי החברה בראיון ל"כלכליסט"

15.08.2012, 15:19 | מאיר אורבך
"התוכנית הראשונה שלי כמנכ"ל היתה לסגור את הפעילות שלנו בנפאל", מודה בראיון ל"כלכליסט" מנכ"ל צונאמי טכנולוגיות נמרוד ברגר, "בעיקר בגלל הגישה הקשה והטיסות הארוכות של 24 שעות. אבל לאחר כמה נסיעות כאלה הבנתי שלמרכז הפיתוח שם אין ממש תחליף".

צונאמי טכנולוגיות מהרצליה פיתוח היא החברה הישראלית היחידה שמחזיקה מרכז במדינה האסייתית הרחוקה, קשר שהחל בגלל חיבתו של אחד ממייסדי החברה לטיולים ולתרבות המזרח.

"שלמה בזם, אחד ממייסדי החברה והמנכ"ל הקודם שלה, הוא חובב גדול של המזרח הרחוק ובאחד מסיוריו במדינה הציעו לו אנשי עסקים להקים שם פעילות", מספר ברגר. "החלטנו לקחת אחד מהמתכנתים הנפאלים להתנסות כאן בארץ, ובעיקר לבחון את היכולות הטכנולוגיות שלו. מהר מאוד הבנו שהרמה המקצועית שלו גבוהה מאוד והקמנו בעזרתו את המרכז שלנו בנפאל".

קטמנדו, נפאל: סביבה אקזוטית, עובדים נאמנים, צילום: אי פי אי קטמנדו, נפאל: סביבה אקזוטית, עובדים נאמנים | צילום: אי פי אי קטמנדו, נפאל: סביבה אקזוטית, עובדים נאמנים, צילום: אי פי אי

לדבריו, הוא הופתע מאוד מהמקצועיות של העובדים הנפאלים. "כיום אני שולח את העובדים שלנו משם לתמיכה בלקוחות שלנו בארצות הברית או בכל מקום אחר. וכאשר אנחנו מקיימים משא ומתן עם חברות שונות אנחנו לא מסתירים את העובדה שהמרכז שלנו ממוקם בנפאל", אומר ברגר.

"בהתחלה היו לנו חששות איך יקבלו אותם בקרב הלקוחות שלנו, אבל התגברנו עליהם מהר אחרי שקיבלנו תגובות טובות מהגורמים שעמם אנו עושים עסקים". כיום רוב עובדי החברה הם נפאלים ומונים כ-40 איש, ויש עוד עשרה עובדים ישראלים שפועלים מהארץ.

ברגר עובד בצונאמי מאז הקמתה בשנת 2000, והוא וסמנכ"ל הפיתוח של החברה איתי שגיא דווקא שמחים להסביר מדוע כדאי לחברה ישראלית לעבוד מול מדינה שהפסקות חשמל בה הן דבר שבשגרה. החברה עוסקת בתחום של הגירת מידע מטכנולוגית שונות וניהול תוכן ארגוני, ועל פי הערכות מכירותיה עומדות מעל 10 מיליון דולר בשנה.

נמרוד ברגר, מנכ"ל צונאמי טכנולוגיות, צילום: עמית שעל נמרוד ברגר, מנכ"ל צונאמי טכנולוגיות | צילום: עמית שעל נמרוד ברגר, מנכ"ל צונאמי טכנולוגיות, צילום: עמית שעל

לחברה יש שורה של לקוחות מכובדים, בהם הבית הלבן, מריל לינץ', לוקהיד מרטין, פורד, יוניליוור, חברת התרופות Lilly, קומברס וארגוני ביון בינלאומיים. החברה, שנמצאת בבעלות פרטית, החלה לבחון לאחרונה גיוס הון נוסף. "כיום יש צורך עצום בהגירה של מידע בענן. ארגונים רוצים להעביר מידע מהענן ואליו, או לחצוץ בין סוגים שונים של מידע, וזה יוצר לנו הזדמנות עסקית גדולה", אומר ברגר.

משכורת של 800 דולר בחודש למתכנת

"בזכות מרכז הפיתוח שלנו בנפאל אנחנו מסוגלים כיום לגדול ולהוסיף אנשים במהירות רבה. אם יש לי עכשיו פרויקט שמצריך גיוס מיידי של כמה עשרות עובדים, בארץ זה היה לוקח לי חצי שנה בעלויות גבוהות מאוד. בנפאל אני יכול לגייס כוח אדם איכותי בתוך כחודשיים בעלות של כ-1,000 דולר לחודש למתכנת".

לשם השוואה, שכרו של מתכנת ישראלי מתחיל עומד כיום על 12–15 אלף שקל לחודש. בנפאל מרוויח מתכנת מתחיל כ־800 דולר ולעתים אף פחות. מתכנת בעל ניסיון שבישראל היה מקבל שכר של מעל 20 אלף שקל מקבל שם עד 1,500 דולר. לדברי ברגר, "העלויות של העובדים שם ואיכות כוח העבודה נותנות מענה טוב מאוד לחברה שמתמודדת עם התחרות הגלובלית.

  

משתלם יותר להפעיל מתכנתים בנפאל - על אף בעיות התשתית במדינה משתלם יותר להפעיל מתכנתים בנפאל - על אף בעיות התשתית במדינה משתלם יותר להפעיל מתכנתים בנפאל - על אף בעיות התשתית במדינה

  

"השכר שאנו נותנים להם שם נחשב במונחים של נפאל לשכר גבוה מאוד, שמעמיד את מרבית העובדים שלנו בעשירונים העליונים של החברה", אומר מנכ"ל החברה.

"יתרון מאוד גדול שגילינו שם לאורך השנים הוא הנאמנות הרבה שהם רוחשים לנו. על פי הסקרים, בהודו יש בכל שנה תחלופה של 30% בעובדי החברות. אצלנו יש תחלופה מאוד קטנה, ומרבית העובדים נוטים להישאר אצלנו זמן רב. אני מעריך שהסיבה העיקרית לכך היא האופי של העם הנפאלי שנוטה להישאר נאמן, אבל תורמים לכך סביבת העבודה והאתגר הטכנולוגי שאנחנו נותנים להם".

את מרבית השעות על הקו מול נפאל עושה שגיא, סמנכ"ל הפיתוח של החברה, "אנחנו מנסים במהלך הפגישות הרבות שיש לנו איתם לקרב אותם לתרבות שלנו. לקחנו אותם לאחרונה לבית קפה ישראלי בקטמנדו וסיפרנו להם על המורשת הישראלית, על המלחמות שהיו לנו ועל השואה", אומר שגיא. "אנחנו כמובן גם מנסים להתאים את עצמנו לצרכים שלהם ולכן המשרדים שלנו שם כוללים טבח צמוד אשר מבשל להם שם כל יום ארוחות ומספק להם כלכלה מלאה. הגענו למצב כזה שהם כבר חושבים בעברית ואנחנו חושבים בנפאלית, כך שפערי התרבויות שאולי היו לנו בהתחלה נעלמו".

למרות זאת, "העבודה עם מדינת עולם שלישי כרוכה גם באתגרים רבים", אומר מנכ"ל החברה. "הנפילות התכופות של רשת החשמל מחייבות אותנו לשים גנרטור צמוד שמספק חשמל במשך 12 שעות אחרי כל נפילה. העבודה שם אינה קלה, אבל התשתיות במדינה מתפתחות במהירות. בקטמנדו אמנם אין הרבה רמזורים אבל רשת סלולר מדור שלישי ותשתיות תקשורת מתקדמות דווקא יש".

כל ההפקות של דיסני כבר עוברות דרך נפאל

נקודת מבט נוספת על זירת ההייטק של נפאל נותן סנג'י דיטאל, מנהל חברת היזמות שפתחה עבור צונאמי את הדלת למדינה. בימים אלה העמיקו צונאמי ואסטרואיד את שיתוף הפעולה ביניהן והשיקו מיזם שמטרתו יצירת מוצרי מדף קטנים יחסית לשוק התוכן הארגוני. שתי החברות יחלקו ביניהן את ההשקעה כאשר צונמי תהיה הבעלים העיקריים של המיזם ותמכור את המוצרים ללקוחותיה בעולם.

"אסטרואיד ונצ'ר מחזיקה בנפאל מספר רב של בוגרי תוכנה, ומסוגלת לתת מענה מהיר מאוד לחברות הייטק בינלאומיות", מספר דיטאל. "כיום, למשל, החברה נותנת שירותי גרפיקה לכל ההפקות של דיסני ואנחנו מעסיקים כאן עבורם כ-300 עובדים".

דיטאל מודה שנפאל עדיין אינה הודו, אבל מאמין שעתידה כמדינת הייטק עוד לפניה. "יש כאן 15 אוניברסיטאות והרבה בוגרים שמאוד היו רוצים לעבוד במדינה ולא לחפש עבודה מעבר לים", הוא אומר. "בעבר היו כאן הרבה בעיות פוליטיות שמנעו מהמדינה להתקדם, אבל כיום הצרות האלו מאחורינו". דיטאל מאמין שנפאל פתוחה לקבל חברות ישראליות נוספות. אך דווקא מנכ"ל צונאמי ברגר מטיל בכך ספק. לדבריו, "נדרשו לנו הרבה שנים להגיע לרמת העבודה שיש לנו שם". ואולי הוא מעדיף שנפאל תישאר שלו בלבד.

תגיות

29 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

28.
בהחלט!
גם אנחנו ניסינו להקים מרכז פיתוח בארץ והגענו למסקנה הבלתי נמנעת שהעובדים הישראלים פשוט יקרים מדי. יש אולי איכות אבל היא באה במחיר שהופך כל פרוייקט לבלתי אפשרי למימון. זו לא רק אשמתו של העובד - גם הממשלה אשמה. כל המיסים על העובדים כפולים ובמקום לתת לעובד את השכר משלמים לממשלה על הפריבילגיה להעסיק! בסופו של דבר אפילו לא היינו צריכים ללכת רחוק - הקמת מרכז פיתוח באנגליה עלתה כמעט 40% פחות משבארץ. פשוט חבל.
אני , לונדון  |  15.08.12
לכל התגובות