"חברות כמו דזיינארט הולכות ונעלמות וההשקעה פחות כדאית"

מפתחת השבבים והאנטנות הסלולריות הישראלית דזיינארט חתמה במהלך סוף השבוע על מכירתה לענקית הטכנולוגיה קוואלקום תמורת 140 מיליון דולר. כפי שנחשף ב"כלכליסט" לפני כחודשיים, עמדה בפני קוואלקום האפשרות לרכוש את דזיינארט תמורת 80 מיליון דולר, אלא אם זו תחתום על הסכם מכירה משמעותי אשר יעלה את מחירה של החברה - כפי שאכן קרה בסופו של דבר. בשלב זה לא ידוע מיהו הלקוח שחתם על הסכם המכירה.

מחירה של החברה אמנם מגיע ל־140 מיליון דולר, אך הקרנות מאגמה וכרמל, מוטורולה סולושנס, נטלוג'יק, פלנוס והמייסדים ייהנו "רק" מ־120 מיליון דולר, לאחר שהמדען הראשי במשרד התמ"ת יקבל נתח של 20 מיליון דולר מהמכירה - נתח שגודלו נקבע על ידי המדען הראשי במסגרת מו"מ עם הרוכשת.

לשאלת "כלכליסט" בקשר לגורל העובדים אמר דובר קוואלקום בארה"ב כי "מרבית העובדים בחברה ייקלטו בקוואלקום". עם זאת, הדובר סירב למסור בכמה עובדים מתוך כ־70 המועסקים כיום בדזיינארט מדובר.

צוות דזיינארט עם נשיא קוואלקום, קרייג בארט (שני מימין, בעמידה)

"דזיינארט נוסדה לפני שש שנים, לפני שהאייפון הגיע לאוויר העולם, אבל המייסדים שלה, עוז ברק ואסף טובול, הבינו כבר אז שהרשת הסלולרית כפי שהיתה בנויה באותם ימים לא תוכל לעמוד בביקוש לצריכת האינטרנט הסלולרי", כך מספר ל"כלכליסט" אורי בנדורי, שותף בקרן כרמל, שנחשב למשקיע הראשון בדזיינארט. "הם 'הסתובבו במדבר' שנים רבות, אבל במידה רבה החזון שלהם כבר התממש לפני כמה שנים. רק השנה החלו המפעילים הסלולריים להבין כי הפתרון שלהם הוא הפתרון הנכון - אם אתה רוצה להעביר סרטי וידיאו באיכות גבוהה למכשירים ניידים, מוטב לעשות זאת באמצעות תאי סלולר קטנים. זה בדיוק הפתרון שעליו מדברות ענקיות סלולר כגון צ'יינה מובייל, ורייזון ו־AT&T. כולם פתאום מדברים על תאים סלולריים קטנים, טכנולוגיה שתגיע למיינסטרים רק בעוד שנה או שנתיים, אבל המאבקים העסקיים על טכנולוגיה זו מתרחשים כבר עכשיו. את כל זה הציגו לי המייסדים במצגת פאוורפוינט כבר ב־2006".

אם הטכנולוגיה הזו תהיה כל כך מבוקשת בשנים הקרובות, מדוע מכרתם את החברה?

"היתה לנו התלבטות קשה. מצד אחד יש כאן סיכוי לשוק עצום, אבל מצד שני לסטארט־אפ בשוק כזה קשה מאוד בימים אלה, ויש תקרת זכוכית לגודל החברה שאליה תוכל להגיע. כמות הלקוחות של חברה כמו דזיינארט הצטמצמה. היא כוללת חמש ספקיות ציוד תקשורת גדולות ומפחידות: הואוויי, ZTE, אריקסון, אלקטל־לוסנט ונוקיה סימנס. אלה נזהרות מאוד מלקנות טכנולוגיה מסטארט־אפים. לכן הן דורשות שותף עסקי גדול וניטרלי. נטלוג'יק, אחת המשקיעות בדזיינארט, היתה כזו עד שנרכשה בעצמה".

רבים מהאקזיטים הגדולים האחרונים שהתבצעו בישראל היו של חברות המפתחות שבבי אלקטרוניקה, ובהן פרוביג'נט, אירוסקאוט, אנוביט וברודלייט. עם זאת, לפי פירמת ראיית החשבון PWC, רק חמישית מהשקעות ההון סיכון מוקצות לתחום זה. בנדורי מודע לכך שמספר החברות כמו דיזיינארט קטן, והמחסנית של חברות השבבים - מפעל האקזיטים הגדול בישראל - הולכת ומתרוקנת.

"החברה חזתה את מהפכת האייפון עוד לפני המצאתו" | צילום: cc by Eduardo Merille

"חברות כמו דזיינארט הולכות ונעלמות. המצב בתחום השבבים הוא, כפי שאומרים, 'על הפנים'. מי שאמור להקים את החברות הללו הוא היזמים, לא הקרנות, וזה כמעט לא קורה. השקעה בשבבים היא השקעה שהופכת פחות כדאית במודל ההון סיכון. בשנות התשעים היית יכול לתכנן רכיב ולייצרו בפחות מחצי מיליון דולר, אבל היום כדי לתכנן ולייצר שבב בטכנולוגיה של 28 ננומטר אתה צריך לפחות 15 מיליון דולר - וזה עוד לפני עלות העבודה. מהצד השני, האקזיטים לא גדלו באותה המידה. במקביל, כדי לממן את החברות, הקרן נזקקת להכניס שותפים - מה שמקטין את החלק של כל קרן והופך השקעה כזו לכדאית פחות".

מתחרה בפריסקייל על פרישת הדור הרביעי

את דזיינארט ייסדו עוז ברק, המשמש כמנכ"ל, ואסף טובול, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות. כל אחד מהם מחזיק לפי ההערכה 8%–9% בחברה, כאשר העובדים והיזמים מחזיקים יחד 27% ממניות החברה. שני היזמים הולכים יחד כברת דרך, תחילה בחברת טלדטה ולאחר מכן במילימטריקס, שנמכרה ב־2006 בכמיליון דולר ל־EMI של קיבוץ אייל. בנוסף למדען הראשי, הנהנות העיקריות מהמכירה הן הקרנות מאגמה (25%) וכרמל (25%), ולאחריהן מוטורולה סולושנס (12%) וחברת נטלוגי'ק (12%). בסך הכל הושקעו בחברה כ־33 מיליון דולר.

דזיינארט פיתחה שבבים ומערכות לתחנות בסיס באנטנות סלולריות המשדרות בטכנולוגיית LTE, רשת סלולרית של הדור הרביעי. הטכנולוגיה של דזיינארט מאפשרת ליצור אנטנות תקשורת של רשת דור רביעי לטווחים קצרים יותר, שמתאימים למבנים כמו קניונים או לאזורים עירוניים בעלי שטח מוגבל, במחירים זולים ביחס למתחרה האמריקאית פריסקייל ובצריכת חשמל נמוכה יותר. אלה מאפשרים למפעילים הסלולריים להרחיב את קיבולת תקשורת הנתונים של הרשתות שלהם באופן חסכוני יחסית, בעידן שבו צריכת תעבורת אינטרנט סלולרי ממשיכה לנסוק לגבהים שמכריעים את חברות הסלולר ואת הרשתות שבבעלותן.

בנוסף, העלות הגבוהה והזמינות המוגבלת של תדרי שידור ברישיון הופכים את השימוש בתאי תקשורת קטנים, כפי שמציעה דזיינארט, לגישה יעילה להשגת תוספת הקיבול הנדרשת על ידי שימוש חוזר מוגבר בתדרים הקיימים.

דזיינארט משווקת את מוצריה לספקיות ציוד תקשורת כנוקיה סימנס, הואוויי ואריקסון, ואלה משבצות את השבב של דזיינארט בתחנות בסיס סלולריות. היקף מכירות דזיינארט השנה עומד על יותר מ־10 מיליון דולר - עלייה ביחס למכירות של 6 מיליון דולר ב־2011.