אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
TSMC: בית החרושת למהפכות טכנולוגיות - למה בטייוואן ולא בישראל? צילום: TSMC

TSMC: בית החרושת למהפכות טכנולוגיות - למה בטייוואן ולא בישראל?

בסיוע ממשלת טייוואן, הפכה TSMC ליצרנית השבבים הגדולה ביותר בעולם - מקום אליו מגיעים שבבים ניסיוניים רבים. בסיור במפעלי החברה, מספרים בכירי החברה ל"כלכליסט" על המהפכה הבאה בתחום. האם אימפריית שבבים תוכל לקום גם בישראל?

09.09.2012, 19:46 | הראל עילם, טייוואן

העיסוק בגודלם ועיצובם של שבבים כבר מזמן לא נובע מסקרנות מדעית: רכיבים אלה הם לב תעשיית האלקטרוניקה והמחשוב. פריצות דרך בהם יכולות להזניק קדימה קטגוריות מוצר רבות ולשנות את חיינו - בצורת כלי עיבוד שיאיצו מחקר ופיתוח, יוזילו ייצור ויהפכו את המכשירים שבכיסכם לזולים ומתקדמים יותר.

במילים אחרות, כשתעשיית השבבים מזנקת קדימה, האנושות מזנקת איתה. במרכז התעשייה הזו תמצאו חברות מוכרות כ-ARM, אינטל ו-AMD, אולם לא רבים מכירים את היצרנית הטייוואנית TSMC - החברה שמייצרת הכי הרבה שבבים בעולם: כ-40% מכל השבבים יוצאים ממפעליה. ביקרנו במפעל השבבים הגדול ביותר של החברה והגדול בעולם, הנמצא בלב טייוואן.

השבבים שהפכו את טייוואן למעצמה

חברת TSMC היא דוגמה מייצגת למה שקורה כשמדינה מחליטה להשקיע באמת בהייטק ולשנות את פניה. החברה היא אחת ההצלחות הגדולות ביותר של השקעה ממשלתית אי פעם בתחום ההייטק. TSMC הוקמה בסוף שנות השמונים כספין-אוף של ITRI, מכון מחקר שהוקם על ידי ממשלת טייוואן בשנות השבעים על מנת להפוך את טייוואן ממדינה חקלאית למעצמה טכנולוגית.

מריה מרסד, נשיאת אזור אירופה ב-TSMC, צילום: אריאל בשור מריה מרסד, נשיאת אזור אירופה ב-TSMC | צילום: אריאל בשור מריה מרסד, נשיאת אזור אירופה ב-TSMC, צילום: אריאל בשור

היום, בזכות ITRI ו-TSMC, טייוואן היא אחת משתי המדינות החשובות ביותר בעולם הטכנולוגיה, שמרכזת מאות חברות שבבים, סלולר, תקשורת ומחשבים. TSMC מייצרת הכנסות של 14 מיליארד דולר ומעסיקה 30 אלף עובדים בשבעה מפעלים ברחבי טייוואן - וזאת רק ההתחלה. היא פתחה את השער להקמת חברות מחשבים ענקיות כמו אסוס, אייסר, HTC, UMC והון האיי, הבעלים של פוקסקון, יצרנית המכשירים האלקטרוניים הגדולה ביותר. כל החברות הללו ביחד מעסיקות מיליוני אנשים ברחבי העולם.

דבר מצער הוא, שישראל - עם כל הרקע והידע הטכנולוגי שלה והקרבה היחסית לאירופה - הייתה יכולה לתפוס את מקומה של טייוואן. ג'ונסון שר, ראש פיתוח המוצרים ב-ITRI שמכיר היטב את ישראל, אמר בראיון ל"כלכליסט" כי המדינה שלנו לא תוכל להתקדם כל עוד נמשיך להתבסס רק על אקזיטים.

כיום המעסיקה הפרטית הגדולה בארץ היא אינטל, עוד חברת שבבים גדולה, המראה את היציבות והחשיבות של שוק הסיליקון בישראל. ללא ספק, היתה לנו את היכולת להיות מעצמת שבבים - אילו רק היינו משקיעים בדברים הנכונים.

"שוק השבבים הישראלי מתקדם מאוד"

אנחנו עובדים על הידוק היחסים שלנו עם ישראל ועם החברות הישראליות, אבל כרגע אנחנו לא שוקלים להקים בישראל מפעל", אמרה ד"ר אליזבת סאן, ראש מחלקת התקשורת וקשרי הלקוחות ב-TSMC.

ד"ר מריה מרסד, נשיאת אזור אירופה והמזרח התיכון, סיפרה: "ערכנו לפני כמה חודשים את הסימפוזיון האירופי שלנו באמסטרדם והגיעו 280 איש. בישראל הגיעו 220 איש. אין ספק שהשוק בישראל מאוד גדול. וזה גם שוק שמאוד מתקדם טכנולוגית. בישראל עובדים הרבה על שבבים בתחום האבטחה והפלאש".

אתם נתקלים מדי יום במוצרים של TSMC, אבל כנראה לא יודעים זאת. החברה מספקת שירותי פאונדרי (foundry) - כלומר, היא מייצרת שבבים עבור חברות חיצוניות, על בסיס העיצוב והדרישות שלהם. בין השאר, החברה מייצרת שבבי תקשורת הנמצאים בתוך סמארטפונים וטאבלטים, שבבי גרפיקה הנמצאים במחשבים אישיים, שבבי בקרה למכשירים תעשייתיים ועוד. בין לקוחותיה ניתן למצוא את קוואלקום ו-Nvidia.

עובדים במפעלי הענק של TSMC, צילום: TSMC עובדים במפעלי הענק של TSMC | צילום: TSMC עובדים במפעלי הענק של TSMC, צילום: TSMC

המשרדים הראשיים של החברה נמצאים בהאצ'ינסו, עיירה תעשייתית מנומנמת שהפכה עם השנים למרכז הטכנולוגי של טייוואן. המתחם הוא ענק - חלק מפאב 12, קומפלקס ענקי שכולל שורה של פסי ייצור ברחבי מספר בניינים, עם אזורים סטריליים בכל אחד.

הבניינים השונים מחוברים ב"מסדרונות נקיים", המאפשרים העברת כל עוגה מבניין לבניין בסביבה סטרילית לחלוטין. לא "חדר נקי" כי אם "מבוך נקי", הפרוס על פני קילומטרים של חדרים, בניינים ומסדרונות תלויים. למעלה מ-5,000 איש עובדים בפאב 12, שכולל גם מרכז פיתוח ומשרדים. באזור ניתן למצוא עוד ארבעה מפעלים קטנים יותר, לחברה יש גם מפעל נוסף בגודל זהה בדרום המדינה והיא בתהליכי שדרוג של עוד מפעל.

טרנזיסטורים בגודל אטומים ושבב אחוד לכל הלקוחות

למרות שמחקרים בתחום השבבים הביולוגיים, המחשוב המולקולרי מתבצעים כיום בקדחתנות במעבדות רבות, TSMC סבורה שעדיין לא מיצינו את יכולות שבבי הסיליקון - שעשויים לקטון לגודל של אטומים בתוך מספר שנים. בהיותה פאונדרי, החברה מקבלת עבודות מגופים רבים, ביניהם מרכזי מחקר ופיתוח. בכירי החברה סרבו לחשוף את הפיתוחים שהועברו לייצור בה מסיבות ברורות, אולם לא מן הנמנע שהשבבים המתקדמים ביותר בעולם עוברים בה תהליכי ייצור והשבחה בימים אלה.

מה המגבלות הפיזיות האפשריות בטכנולוגיות הייצור? מתי נגיע לשם? בעבר כבר היו תחזיות קודרות בנושא.

סאן: "אני לא חושבת שהגענו למגבלה, ואנחנו לא קרובים אפילו למגבלה. לא נזנח את הסיליקון בקרוב, ואנחנו עובדים גם על טכנולוגיה של 10 ננומטר".

מרסד: "אנחנו מתקרבים לתקופה שבה טרנזיסטורים יהיו בגודל של כמה אטומים. הכל נהיה קשה יותר ויותר. אבל אנחנו חושבים שנוכל להגיע גם ל-7 ננומטר, מה שאומר שחוק מור יהיה נכון לפחות עוד עשור, אולי יותר. אנחנו כל הזמן חושבים על עוד דרכים להתקדם הלאה. גם אם לא נוכל לעבור לשיטות יצור טובות יותר, תמיד אפשר לעשות דברים אחרים. לשפר את התוכנה, את הרכיבים. אנחנו חושבים על שינויים משמעותיים בדרך שבה אנחנו מייצרים שבבים והדרך שהתעשייה עובדת".

עובד במעבדת TSMC. מתכננים לפתח שבב אחד שיתאים לכל לקוח, צילום: TSMC עובד במעבדת TSMC. מתכננים לפתח שבב אחד שיתאים לכל לקוח | צילום: TSMC עובד במעבדת TSMC. מתכננים לפתח שבב אחד שיתאים לכל לקוח, צילום: TSMC

תוכלי לתת דוגמאות?

מרסד: "אנחנו כבר היום חושבים על פתרון שבו פשוט נוכל להדפיס את כל הרכיבים למכשיר על פרוסת סיליקון אחת. זה אומר למשל את כל השבבים, המעבדים, הזכרון. הלקוחות שלנו יוכלו לעבוד אחד עם השני ואנחנו נציע פתרון שיאפשר בסוף ליצור את כל הסיליקון בפעם אחת. זה יעבוד טוב יותר, ישפר את הביצועים, יחסוך סוללה ויוריד את עלויות הייצור. זה גם יאפשר לנו להגדיל את נפח הייצור".

מדוע בעצם TSMC לא מייצרת גם בישראל?

סאן: "אנחנו רואים הרבה מאוד פעילות בישראל. זה לא רק סטארט-אפים, אלא גם הרבה חברות מחשבים בינלאומיות שמקימות שם מרכזי פיתוח או רוכשים חברות שונות. אנחנו עובדים על הידוק היחסים שלנו עם ישראל ועם החברות הישראליות. אבל כרגע אנחנו לא שוקלים להקים בישראל מפעל".

יש לכם כרגע פעילות מאוד קטנה מחוץ לטייוואן. זה הולך להשתנות?

סאן: "נוח לנו לעבוד כאן, אבל זה לא אומר שאנחנו חייבים להמשיך לגדול דווקא כאן. יש כמה שיקולים כשאנחנו בונים מפעל חדש, ואחד מהם זה עלות. כשיש לך מספר מפעלים בסמיכות אחד לשני, זה משפר את היעילות. יש גם שיקולים כמו ההקמה של תשתיות נדרשות כגון מים וחשמל, זמינות של מהנדסים, הרגולוזציה הממשלתית כגון הטבות מס, פיתוח אזור התעשייה ועוד".

מרסד: "נשקיע השנה 8.5 מיליארד דולר בשדרוג התשתיות שלנו. ב-25 השנים האחרונות השקענו 50 מיליארד דולר בתשתיות. אנחנו החברה הגדולה בשוק ומתכוונים להישאר שם".

מרבה לקוחות, מרבה בעיות

על אף הצלחתה המתמשכת, החברה איחרה לקפוץ על עגלת הסלולר - שוק רווחי ביותר בעל קצב גדילה מסחרר ולא נערכה לזינוק בדרישות של לקוחותיה. כמה מהגדולים שבהם, ביניהם קוואלקום ואנווידה, איימו שיעזבו אם לא תשפר TSMC את מערכי הייצור.

יש הרבה ביקורת בתעשייה מצד הלקוחות שלכם. מדוע?

מרסד: "זה נכון. עשינו טעות ולא צפינו את הביקוש בייצור של שבבי 28 ננומטר. לא חזינו את קצב הגידול של הסלולר. זה לקח קשה, אבל אנחנו נעשה את מה שצריך על מנת להדביק את הביקוש".

יש גם מי שלא מרוצה. מטה קוואלקום, צילום: בלומברג יש גם מי שלא מרוצה. מטה קוואלקום | צילום: בלומברג יש גם מי שלא מרוצה. מטה קוואלקום, צילום: בלומברג

איך לא חזיתם את מהפכת הסלולר? מדברים על כך שנים.

מרסד: "בעבר, עיקר השבבים שייצרנו היו בתחום הגרפיקה. גם הלקוחות שלנו הופתעו. אף אחד לא חזה את הדרישה הזו לשבבי 28 ננומטר. אבל רק בשנה שעברה היה זינוק של 200% בכמות השבבים שאנחנו מייצרים ב-28 ננומטר".

ואיך אתם מתכוננים למהפכה הבאה?

מרסד: "אנחנו מתכננים להגדיל את יכולת היצור שלנו בעשרות אחוזים ב-5 השנים הקרובות. גם אם זה לא יספיק, אנחנו אחת מהחברות הבודדות שערוכות להשקיע את מה שנדרש. אנחנו מחויבים לזה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
תעשיית הסיליקון זה הטקסטיל של ההייטק. המון כוח אדם במשכורות יחסית נמוכות.
תודה לאל שאין לנו כזאת חברה גדולה כאן, השוק הזה נתון לתנודתיות מטורפת, ויותר גרוע רמת ההשקעות היא לאומית, מיליארדים כל שנה. אם אתה מפספס את הרכבת, ראו מקרה Tower , אתה מדשדש ומדשדש ולעולם לא מצליח להשיג את הפיגור. אז עזבו אתכם מתעשיית השבבים פשוט לא כלכלי כמדינה.
דורון  |  10.09.12
3.
ממשלרע
קצת קצר להגיב פה בהרחבה אבל שום ממשלה לא צריכה לנהל עסקים במיוחד לא כאלה ,גם מה שעובד כמו התאגיד הזה בסופו של דבר הופך לנטל שיקר מאד להחזיק וקשה יותר לאפשר לקרוס .מדינה צריכה להשקיע בחינוך ידע תשתית (כל סוגי התשתית גם אקדמאית וכו )חבל על כל כסף טוב שצריכים לקחת ממשלם המיסים הישראלי לזרוק לעוד חור ללא תחתית כמו לדוגמה ״טאואר״ יש צורות אחרות לעזור להיי טק זאת הרעה ביותר
אסף  |  10.09.12
לכל התגובות