אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חקר ביצועים: השבוע של מבקר המדינה, באלמר ו"מלחמת הכוכבים"

מבקר המדינה מצא יעד חדש - הנדל"ן סטיב באלמר ביקר בארץ ולומד מאפל, ודיסני מחיה מחדש את סדרת מלחמת הכוכבים

08.11.2012, 09:39 | כתבי כלכליסט

"מלחמת הכוכבים" תמיד היתה דיסני

אחרי שבלע את אולפני פיקסאר, אימפריית הקומיקס מארוול ואולפני ג'ים הנסון, תאגיד דיסני רכש את לוקאספילמס של ג'ורג' לוקאס והודיע על החייאת סדרת "מלחמת הכוכבים". עקרונית, יש בעיה בהשתלטות של דיסני על ז'אנר הפנטזיה לכל המשפחה. כי דיסני אינו רק אולפן, אלא נוסחה, סדרת כללי מותר־אסור־וחובה ביצירות שמזוהות עם המותג. זה עשרות שנים שכל עובד בחברה עובר הכשרה ב"מסורת דיסני", וכל סיפור שנכנס למכבש היצירתי של האולפנים יוצא עם אותו דנ"א של אושר מוכּר. כשזה קורה לממזריות המיוחדת של ג'ים הנסון זה חבל. אבל בואו נודה על האמת: מה יש להפסיד ב"מלחמת הכוכבים"? מאז ומעולם נשמת הסאגה, על מיתולוגיית הטוב והרע שלה, תאמה את רוח המפקד החדש. וממילא יותר גרוע מהטרילוגיה הקודמת זה לא יהיה.

אסף אביר

ג ג'ורג' לוקאס. פנטזיה לכל המשפחה | צילום: אי פי אי ג

 

באלמר - מי לומד ממי

"עבדתי שנים בחברה שמפתחת תוכנה, ופתאום אני מקבל מחיאות כפיים על מוצר חומרה. זה מוזר לי", הודה השבוע מנכ"ל מיקרוסופט סטיב באלמר באירוע של החברה בתל אביב. תאגיד הענק הוותיק נראה באירוע נמרץ וצעיר: עם מערכת הפעלה חדשנית, סמארטפונים שמציעים אלטרנטיבה וטאבלט שהוא עצמו מייצר. אם מוסיפים לכך את התורים מחוץ לחנויות בהשקת הטאבלט ואת העובדה שהמלאי אזל במהירות, נראה שמיקרוסופט למדה משהו מאפל, גם בשיווק אבל גם בעיצוב ובצורך לייצר מחשב משלה. במקביל, אפל לומדת ממיקרוסופט, בעיקר לגוון ולא להסתפק בשני מוצרים בלבד, אייפון אחד ואייפד אחד. הבכירים בשתי החברות ממשיכים להחליף עקיצות, אבל המציאות חזקה יותר ומכריחה אותם להשתנות.

איתי שמושקוביץ

סטיב באלמר בתל אביב סטיב באלמר בתל אביב סטיב באלמר בתל אביב

שפירא מסמן יעד חדש

לאחר שהביע את מורת רוחו מהפיקוח על מחירי המזון נפנה מבקר המדינה החדש יוסף שפירא לטפל בשוק הדיור, והגדיר סדר עדיפויות חדש. להבדיל מקודמו מיכה לינדנשטראוס, שהתמקד בשחיתות הציבורית, בראש ממשלה ובשרים, שפירא מסמן את הטריטוריה החברתית כיעד לכיבוש. בין שניהם, ביקורת המדינה המסורתית, הצנועה, נזנחה. הכרכים שנועדו למגירות בלבד הוחלפו בחוות דעת אקטואליות. והשאיפה למנות ללינדנשטראוס מחליף תקשורתי פחות התגלתה ככישלון חרוץ. כי השבוע התברר ששפירא בכל זאת הפנים את מורשת המבקר הקודם — להתמקד בתחומים שהתקשורת אוהבת.

משה גורלי

יוסף שפירא. נותן עבודה, צילום: חיים צח יוסף שפירא. נותן עבודה | צילום: חיים צח יוסף שפירא. נותן עבודה, צילום: חיים צח

הקמפיין המאוס אי פעם לנשיאות ארה"ב

קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית שהסתיים השבוע היה היקר והבומבסטי אי פעם. המועמדים גייסו יותר מ־2 מיליארד דולר כל אחד והפגיזו בכמעט מיליון פרסומות ומודעות (זינוק של 44% לעומת 2008). רומני השקיע 16% מהתקציב שלו בעלוני דואר לבוחרים לעומת 10% בלבד מתקציב אובמה (שאגב, שילם משכורות בגובה 11% מהתקציב לעומת 6% אצל רומני), אבל שניהם הצליחו לעלות לאמריקאי הממוצע על העצבים. ב"USA Today" תהו השבוע למה הקמפיין לא נמשך רק כמה שבועות, כמו באוסטרליה ובבריטניה, ואזרחים שהתראיינו בתקשורת הביעו מרמור דומה. מורה באוהיו, אחת המדינות המתנדנדות ולכן המחוזרות ביותר, סיפרה שכאשר היא נכנסת הביתה היא קודם כל מוחקת את ההודעות מהמשיבון. "שש, שבע, עשר הודעות ביום ממטות הבחירות. אני פשוט לוחצת Delete". 2 מיליארד דולר בשביל לגרום לבוחרים לשים אצבע על הדליט? אולי במירוץ הבא האמריקאים פשוט יבחרו במי שינהל את הקמפיין הכי שקט.

תמר טוניק

ברק אובמה בנאום הניצחון, צילום: רויטרס ברק אובמה בנאום הניצחון | צילום: רויטרס ברק אובמה בנאום הניצחון, צילום: רויטרס

שכר עתק למנכ"ל החדש איזי כהן

האקטיביזם המוסדי נהפך השנה לכמעט הספורט הרשמי של הזירה העסקית. בתי ההשקעות נאבקים מי צועק חזק יותר, מי נלחם יותר עבור הלקוחות שלו ונגד אנשי העסקים כאילו היו עושקי אלמנות ויתומים. הכל טוב ויפה, עד שזה מגיע למגרש הביתי של המוסדיים. השבוע פורסמו תנאי העסקתו של איזי כהן, מנכ"ל כלל ביטוח הנכנס, שיזכה לשכר ומענקים בעלות של עד 9.5 מיליון שקל לשנה. בפעמים קודמות, כשהמוסדיים נדרשו להחליט אם לתמוך בהסכמי שכר של מנהלים, הם, כולל כלל ביטוח עצמה, עשו מהומות עולם על סכומים נמוכים יותר. ומה הפעם? התיקון לחוק שמחייב חברות לקבל את אישור בעלי מניות הציבור גם לשכר מנכ"לים שאינם בעלי שליטה אושר השבוע, אבל כהן הקדים לסגור את התנאים ממש רגע לפני, כך שהמוסדיים לא חייבים להביע עמדה. עם זאת, כלל ביטוח היא חברה ציבורית, ואפשר לצפות שבתי ההשקעות ימשיכו את הקו האקטיביסטי לצמצום שכר הבכירים גם כשמדובר בקולגה.

גלית חמי

איזי כהן, צילום: אוראל כהן איזי כהן | צילום: אוראל כהן איזי כהן, צילום: אוראל כהן

ורטהיים - החמצה גדולה

ייקור מוצרי החלב של טרה היה לכאורה צעד מתבקש. תנובה ושטראוס העלו מחירים, ולה רק נותר ליישר קו. ובלי לחשוש, היא אמנם שייכת לקוקה־קולה של מוזי ורטהיים, אבל החברה הקטנה חמקה עד מתחת לרדאר המחאה. דווקא בגלל זה, יש כאן החמצה גדולה. כי המהלך המתבקש היה לא להעלות מחירים. כושר הייצור המוגבל של טרה לא אפשר לה עד היום להתרחב מעבר לנתח שוק של כ־10%, אבל עכשיו היא עוברת למחלבה חדשה שתאפשר לה לגדול. ובשביל זה צריך שוק. הצהרה שלא תעלה את המחירים, בשילוב מהלך שיווקי מתאים, היו מאפשרים לטרה לגזול לקוחות מהמתחרות המתייקרות ולמתג את עצמה כאלטרנטיבה השפויה של הצרכנים. חברות לא יכולות לגדול בלי צעדים אמיצים, אבל מתברר שהרבה יותר קל להן ללכת עם הזרם.

נעמה סיקולר

רון־טל המבולבל

אנליסטים מנתחים את הדו"חות שלה ומקיימים שיחות ועידה עם המנהלים. חברות הדירוג עוקבות אחרי הדו"חות כדי להעריך את הסיכון של החברה. רוד־שואוז באירופה ובארצות הברית מובילים להנפקת אג"ח. והתעריפים, כמובן, נקבעים בהתאם לביצועים. כל כך הרבה השלכות יש לדו"חות של חברת החשמל, כל כך הרבה דרכים שבהן הם משנים את המציאות, והנה מתברר שאין למספרים האלה שום משמעות. סתם רשימה אקראית למדי שעליה חתומים היו"ר יפתח רון־טל, המנכ"ל ואנשי הכספים בלי לדעת אם יש ממש במספרים. מה זה אומר על האנליזות, הדירוגים והרודשואוז של המשקיעים? מה שכולם יודעים ולא אומרים בקול — שהכל קשקוש אחד גדול. ורק התעריפים ממשיכים לעלות.

אמיר זיו

יפתח רון טל, צילום: נמרוד גליקמן יפתח רון טל | צילום: נמרוד גליקמן יפתח רון טל, צילום: נמרוד גליקמן

חוק הרווחים לא מת, כלוא

חוק הרווחים הכלואים שקידם שר האוצר יובל שטייניץ ואושר השבוע הזכיר לי חוק אחר שאושר לפני שלוש שנים, וגם הוא הפלה בין האזרח הפשוט, זה שמשלם את מלוא המסים, והאזרחים סוג א', שמקבלים פטורים מיוחדים. חוק המיליארדרים הוא נקרא, והעניק הטבות מופלגות מכל סוג של מס ליהודים עשירים שיבואו לישראל. וככל שהם עשירים יותר, הפטורים מופלגים יותר. וכאילו הנוסח המקורי של החוק לא היה מספיק מופלג, עו"ד פיני רובין הגיע לכנסת בעצמו וביקש להרחיב אותו כדי להגביר את העלייה. החוק אושר, העלייה לא ממש עלתה. למעשה היא הצטמצמה. בדרך קופת המדינה הפסידה סכומי עתק של כסף והשוויון נפגע. חוק הרווחים הכלואים הוא בסך הכל הגלגול האבולוציוני המתבקש של החוק ההוא.

שאול אמסטרדמסקי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות