נפתח משפטו של דני דנקנר; התובע: הפגיעה בבנק אינה כלכלית - אלא בניגוד עניינים

הבוקר החל בבית המשפט המחוזי משפטו של דני דנקנר, בעקבות כתב אישום בן ארבעה סעיפים, שהוגש בשבוע שעבר, המתייחס לתקופה שבה כיהן כיו"ר הדירקטוריון של הבנק. כתב האישום מייחס לדנקנר עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ופגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי.

כבר בפתיחת המשפט, צלל השופט צבי גורפינקל להבהרה טכנית, אך גם מהותית לדבריו. "אתם טוענים", פנה לנציגי התביעה, "שפעילותו פגעה בבנק. כשקוראים על 25 מיליון הדולר שסיכם לשלם כפיצוי לרפי ברבר עולה תמונה של קונספירציה, כאילו שילמו משהו למישהו שלא מגיע לו. אבל, אחר כך אתם כותבים שדירקטוריון הבנק נתן לו סמכות לסגור במכפיל 2 והוא סגר במכפיל 1.9. כלומר דנקנר סיכם על סכום במסגרת סמכות שהוענקה לו ואפילו פחות".

התובע עו"ד טל פרג'ון השיב: "הפגיעה בבנק היא בניגוד העניינים בה היה מצוי דנקנר כשטיפל בעניין מול ברבר. הוא לא חרג מהמנדט שהעניק לו הדירקטוריון. אבל הפגיעה לאוו דווקא כלכלית. זו פגיעה במוניטין, בטוהר המידות, בתקינות. וחוץ מזה, לעולם לא נדע מה מסכם מישהו אחר".

דני דנקנר בביהמ"ש (ארכיון) | צילום: צביקה טישלר

"ניגוד העניינים", סיכם השופט, "אם יוכחו העובדות, הוא פורמלי. עלול היה להיווצר רושם שכתוצאה מתפקידו הוא נתן משהו למישהו שלא הגיע לו".

בהקראה שהתקיימה כפר דנקנר באמצעות סנגוריו באשמה. השופט הבהיר על כוונתו לזרז את הדיון ככל שניתן. להסכים על כמה שיותר מוצגים ובעיקר לקצץ משמעותית בעדי התביעה. "לדעתי 20 עדים יספיקו כאן. לא צריך לשמוע 30 חברי דירקטוריון שיעידו את אותו הדבר".

השופט התעניין לגבי אבסורד קטן. שניים מסנגוריו של דנקנר, יורם ראב"ד ויוסי בנקל הם גם עדי תביעה. "הפרקליטות ניסתה למנוע ממשרדנו לייצג את דנקנר. העניין הגיע לבג"ץ והפרקליטות חזרה בה". עו"ד מאור אבן חן, בשם התביעה הרגיע: "העדויות של הסנגורים הם בעניינים טכניים ואולי לא נצטרך אותם".

עו"ד נבות תל צור אמר בסיום הדיון: "כתב האישום לוקח עניינים עסקיים והופך אותם באופן מלאכותי לעבירות פליליות. כמו שבשימוע הורדנו את אישום השוחד כך גם נוריד את שאר האישומים. אפשר לבקר התנהלות עסקית, אבל הדרך לכתב אישום פלילי ארוכה".

האישום הראשון בכתב האישום מתייחס לעסקה שבה רכש בנק הפועלים את השליטה בבנק הטורקי פוזיטיף (2005-2008) ומייחס לדנקנר עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי. האישום השני מייחס לדנקנר קבלה במרמה של הלוואה בת 5 מיליון יורו מבנק DHB בהולנד. על פי האישום השלישי בכתב האישום, קיבל דנקנר במרמה מסגרת אשראי מבנק הפועלים בסך 3.4 מיליון דולר, על סמך טענתו כי מטרת ההלוואה היא בניית נכס נדל"ן, בעוד שבפועל מרבית המסגרת נוצלה לצורך רכישת אג"ח של חברת אלרן השקעות על ידי דנקנר ובני משפחתו. כמו כן באותה פרשה, הגיש דנקנר לבנק הפועלים דו"ח עושר כוזב אשר עליו הסתמך הבנק באישור הסופי של מסגרת האשראי.

האישום האחרון בכתב האישום מייחס לדנקנר עבירה של הלבנת הון. לפיו, דנקנר השתמש בחשבון שנפתח על שם מזכירתו בבנק הפועלים שימושים שונים, לרבות הפקדה ומשיכה של מאות אלפי שקלים, זאת מבלי לדווח לבנק כי הוא נהנה בחשבון.

את המחלקה הכלכלית ייצגו בדיון עוה"ד מאור אבן חן, טל פרג'ון ומורן ברטפלד.

את דנקנר ייצגו נבות תל צור, יורם ראב"ד ורות ליטבק.