אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כשלו ניסיונות ארה"ב ואירופה למנוע רגולציית רשת צילום: shutterstock

כשלו ניסיונות ארה"ב ואירופה למנוע רגולציית רשת

ועידת ה-ITU של האו"ם ממשיכה להוביל מהלכים שמקדמים פיקוח בינלאומי על הרשת ולנטר את גלישת המשתמשים. התקנות החדשות עשויות להקל על ממשלות לעקוב אחרי מתנגדיהן

05.12.2012, 10:35 | יוסי גורביץ
ועידת ה-ITU, ארגון האו"ם שמפקח על הטלפוניה ומשק התקשורת העולמי, עוררה דאגה בקרב רבים עוד קודם לכינוסה הרשמי - בשל נסיונותיהן של מדינות כגון סין ורוסיה לפקח על הרשת דרכה. הידיעות מהימים האחרונים מעוררות דאגה נוספת: אמש (ג'), נכשל ניסיונה של ארה"ב להעביר החלטה שקובעת שאף שתקנות ה-ITU הבאות יחולו על חברות תקשורת (כגון ספקיות אינטרנט וסלולר) - הן לא ישפיעון על חברות אינטרנט כגון פייסבוק וגוגל. כך, לפי דיווח של סוכנות רויטרס.

קראו עוד בכלכליסט

נציגי 150 מדינות השתתפו השבוע בוועידת ה-ITU, שהתכנסה בדובאי. על אף שהצעת ארה"ב (בה תמכו גם קנדה ומדינות באיחוד האירופי) נדחתה, המדינות החברות ב-ITU צפויות לדון בנושא שוב מחרתיים (ו'). לא ברור כעת כיצד תתנהל ההצבעה. גוגל וחברות רשת אחרות יצאו בימים האחרונים בקמפיין נגד נסיונות ה-ITU להגביר את משטור הרשת.

בתוך כך, אישרה אחת הזרועות של ה-ITU את תקן Y.2770, שעוסק ב-Deep Packet Inspection - בדיקה של כל התעבורה שעוברת דרך ספקית האינטרנט של כל משתמש. התקן מיועד לאפשר בדיקה מדוקדקת של כל סוג תוכן שיוצא מהמחשב של משתמש קצה ואמור להתיר לספקיות גם לבדוק את התעבורה המוצפנת של המשתמשים - "אם יש ברשותן מפתחות הצפנה" וללא קבלת אישורו של המשתמש.

מכפיל כוח בידי השלטונות - למלחמה במתנגדי המשטר

ארגוני הגנת פרטיות נזעקו בשל סעיף ה-DPI, שעשוי לאפשר למספר מדינות גישה נרחבת מאי פעם לכל המידע של אזרחיהן. Deep Packet Inspection שימשה בעבר מספר ממשלות רודניות לעקוב אחר מתנגדיהן. למשל, איראן השתמשה בכלי זה בעת המחאה ב-2009 ובשנתיים האחרונות - גם סוריה. יצוין כי ל-DPI יש גם השלכות מסחריות ניכרות: שימוש בו צפוי לאפשר לספקיות לגשת למידע על גלישת המשתמש, אותו הן יכולות למכור אחר כך לחברות פרסום וסקרי שוק.

יצוין שעל פי תקנות הארגון, כל החלטות ה-ITU חייבות להתקבל פה אחד - ואין די בהצבעת רוב כדי להעביר החלטה. המשמעות היא שהתנגדותן של ארה"ב או מדינות אחרות יכולה למנוע את קבלת ההצעהות. עם זאת, החשש הוא שבמידה ולהצעה יהיה רוב אך היא לא תעבור בשל היעדר קונצנזוס, חלק מהמדינות יישמו אותה בכל זאת, מה שעלול להוביל לפיצול במבנה המאוחד של האינטרנט לכמה רשתות קטנות יותר - כפי שמנסה לעשות איראן עם הרשת הפנימית שלה.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
כדאי לקרוא - מומחה בתחום אבטחת מידע
כל ספק אינטרנט יכול לנטר את תעבורת המשתמשים שלו. חלקם עושים זאת למרות שהדבר אינו חוקי אך הם מכופפים את החוק ויוצרים אשליה עם תירוצים: "המידע אינו נשמר ואינו נצפה ע"י בני אדם, משמש לסטטיסטיקה בלבד וכו..." אז כשאתם כותבים תגובה ב"כלכליסט" אתם חשופים לחלוטין כמובן. (מבחינת הספק ומבחינת האתר) איך מאתרים אתכם ? פשוט. כל בעל אתר רשאי לקחת את כתובת ה IP ולפנות למשטרה. יחידת המחשב של המשטרה משיגה צו חתום משופט וזה נמסר אל ספקית האינטרנט בדרישה לחשוף מי המשתמש אשר נמצא מאחורי כתובת ה IP בזמן הספציפי שבו בוצעה "העבירה". נכון להיום בישראל, אם אין צו חתום ע"י שופט אסור לספקית לחשוף את פרטי המשתמש לאף גורם. לגביי התעבורה העניין הוא שאם התעבורה מוצפנת (כמעט כל אפליקציה משתמשת בוורסיה כזו או אחרת של Secure layer בד"כ SSL ) אי אפשר "לראות" את התעבורה שלכם וזה מאפשר עבודה שקטה עם Emule, Torrent, Gmail, Twitter ועוד רבים. אפשר לדעת שאתם שם אך אי אפשר לדעת מה אתם מורידים . זה נכון בצד הספק שלכם) אבל אם המשתמש בצד השני אינו משתמש ב SSL והוא מעלה אליכם קובץ ישירות, ספק האינטרנט שלו יוכל לראות מה הוא מעלה אליכם... אם יהיה קשר (וקורלציה) בין הספקים אכלתם אותה. אפשר לדעת שתקשרתם עם כתובת IP מסויימת, ודרך הצד שלה "לתפוס אתכם" חבל.
SSL  |  05.12.12