צילום: shutterstock
בכיר באל-אופ שזכה בפרס ביטחון ישראל הורשע בהונאה של 26 מיליון שקל
מהנדס ששימש ראש מינהלת פרויקט צבאי סודי בחברה, הקים חברת כוח אדם ושכר את שירותיה במסגרת הפרויקט. בית המשפט גזר עליו עבודות שירות וקנס של 75 אלף שקל
מהנדס בכיר בחברת אל־אופ, חברה בת של חברת אלביט מערכות, הורשע כי הוציא מהחברה במרמה 26 מיליון שקל תוך שימוש במידע פנים. בית משפט השלום ברחובות התחשב ב"עברו הנקי ובתרומתו לביטחון המדינה" - פעילות שאף זכה בגינה בפרס ביטחון ישראל - ופסק לו עבודות שירות וקנס בגובה 75 אלף שקל.
קראו עוד בכלכליסט
שמו של המהנדס הבכיר נאסר לפרסום, אך מדובר במהנדס בעל שם שעבד במשך עשרות שנים בחברת אל־אופ, המתמחה בפיתוח וייצור מערכות אלטקרו־אופטיות ליישומים ביטחוניים. במהלך שנות עבודתו באל־אופ הוא כיהן בשורה של תפקידי ניהול בכירים שונים והיה מעורב בכמה פרוייקטים סודיים. הפרשה נחשפה ביולי 2009, אך כתב האישום הוגש רק לפני כחצי שנה. לפי האישום, המהנדס שימש כראש מנהלת פרויקט צבאי סודי ומתוקף תפקידו היה אחראי על כל ההיבטים המקצועיים והכספיים של הפרויקט, לרבות משא ומתן עם לקוחות וספקים, בחירת קבלני משנה והתקשרות עמם.
בכתב האישום נטען כי המהנדס הקים עסק לאספקת שירותי כוח אדם במטרה לספק שירותי כוח אדם לאל־אופ עבור הפרויקט שבראשו עמד. במסגרת תפקידו ניהל המהנדס מו"מ עם החברה שהקים, ואישר את הצעת המחיר שלה. בהמשך הנאשם וקרוב משפחתו הקימו חברה נוספת כדי להסתיר את הכספים. לבד מהכסף שגרפו, הפיקו הנאשמים טובת הנאה בכך שהעסיקו קרובי משפחה רבים, ללא הכשרה מתאימה. הפרשה נחשפה בסופו של דבר בעקבות פנייה של אחת העובדות למבקר אל־אופ.
לאחרונה הושג הסדר טיעון, בין נציגת הפרקליטות עו"ד יפעת שטיין לבין סנגורם של הנאשמים, עו"ד רונן רוזנבלום. לפי ההסדר, המהנדס הורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ושותפו הורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה. כאמור, במסגרת ההסדר, שקיבל אתמול את אישורו של סגן נשיא בית משפט השלום ברחובות, ירון לוי, נידון המהנדס הבכיר לעבודות שירות, מאסר על תנאי ובקנס כספי של 75 אלף שקל. גם שותפו נידון לעבודות שירות ולקנס כספי של 25 אלף שקל. בנוסף, יחולט סכום של 3.4 מיליון שקל מתוך הכספים שנתפסו - חלקו יועבר לקופת המדינה וחלקו יושב לאל־אופ.
"המהנדס ניצל את תפקידו כמנהל הפרויקט ואת סודיות הפרויקט כדי לעשות לביתו, ומתוך רצון להתעשרות קלה, תוך הפרת חובת האמון לאל־אופ, כעובד וכמנהל ונכנס במודע למצב של ניגוד עניינים באל־אופ", כתב השופט בגזר הדין.
30 תגובות לכתיבת תגובה