משרד התמ"ת נכשל בגביית חוב של 1.8 מיליארד שקל ממפעלים

שלוש שנים וחצי חלפו מאז שמרכז ההשקעות של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת) הכריז על מבצע לגביית חובות מעשרות מפעלים שקיבלו מענקים במסגרת מעבר מאזור המרכז לפריפריה, אך על פי נתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" מצבת החובות לא הצטמצמה כלל ואף עלתה. מדובר בחובות של 76 מפעלים למשרד התמ"ת, המוערכים כיום ב־623.6 מיליון שקל (קרן וריבית).

לסכום זה יש לצרף גם חובות אבודים, שנצברו על ידי לא פחות מ־96 מפעלים ומוערכים ב־1.04 מיליארד שקל. מדובר בחובות שכבר לא ניתן לגבות מסיבות שונות, בהן העובדה שרוב המפעלים פשוט פשטו את הרגל.

בנוסף, ישנם עוד 26 מפעלים חייבים שהגישו בקשה לוועדה למחיקת חובות במשרד האוצר. החובות של מפעלים אלה מסתכמים נכון להיום בכ־138.6 מיליון שקל. בסך הכל עומד החוב למשרד התמ"ת על כ־1.8 מיליארד שקל.

המבקר כבר העיר בנושא

מענקי משרד התמ"ת ניתנים למפעלים על פי חוק עידוד השקעות הון, והם חלק ממגוון תמריצים שניתנים למפעלים וחברות שהעתיקו או הרחיבו את פעילותם באזורי הפריפריה. המטרה שעומדת מאחורי מתן המענקים היא יצירת מקומות עבודה ביישובים מרוחקים, עידוד אוכלוסייה איכותית לעבור לפריפריה, הגדלת מאגר העובדים המעניקים שירות סביב המפעלים בעסקים קטנים כמו גני ילדים, סופרמרקטים, מסעדות וכו'. המפעלים מצדם נדרשים לעמוד בתנאים של מרכז ההשקעות, אחרת הם נדרשים להשיב את המענק או חלק יחסי למדינה.

החובות למרכז ההשקעות נצברו בשל אי־עמידה בתנאים שלשמם קיבלו המפעלים מענק, למשל מספר העובדים שמפעל הבטיח להעסיק, אחוז היצוא לחו"ל מהתפוקה שלו, תקופת הפעילות שעליה התחייב כלפי המדינה וכו'.

כפי שפורסם ב"כלכליסט", בשנת 2009 הכריזו שר התמ"ת דאז בנימין (פואד) בן אליעזר ומשרד האוצר על מבצע להשבת החובות למרכז ההשקעות. מצבת החובות הפעילים עמדה אז על כחצי מיליארד שקל, כיום, כך כאמור עולה מהבדיקה, מצבת החובות תפחה ביותר מ־120 מיליון שקל.

במסגרת מבצע גביית החובות הקודם שהיה הראשון בתולדות התמ"ת ואשר כלל גבייה גם ביחס לחובות שהצטברו כלפי המדען הראשי של משרד התמ"ת (אם כי רוב החובות נצברו כלפי מרכז ההשקעות) הובטח למפעלים שיפרעו את חובם כי לא ייאלצו לשלם את הריבית בגין החוב אלא את ההצמדה בלבד, ובנוסף ניתנה אפשרות לפרוס את החוב לתשלומים. עם זאת, כאמור, מצבת החובות כלפי המשרד הלכה וגדלה. הדבר רלבנטי במיוחד בימים אלה עקב הגירעון העצום בתקציב המדינה, שכן החובות אמורים לחזור למדינה.

בדו"ח השנתי האחרון שלו התייחס מבקר המדינה הקודם מיכה לינדנשטראוס לגביית החובות על ידי משרדי הממשלה ובראשם התמ"ת וקבע כי "לא סביר שהממשלה תפעל ליצירת מקורות הכנסה שעלולים להגדיל את הנטל על הציבור, במקום לרכז מאמצים ומשאבים כדי לתבוע ולגבות את כספי הגורמים החייבים לה". המבקר העיר למשרד כי עליו להמשיך ולרכז מאמצים לגביית החובות, בעיקר אלו של מרכז ההשקעות. דו"ח קודם של המבקר עסק גם הוא בגביית החובות של מרכז ההשקעות ומתח ביקורת על כך שהתמ"ת לא פעל לקבל מהחברות שקיבלו מענק ביטחונות ושעבודים שיבטיחו למדינה מעמד של נושה מובטח (בעיקר מול הבנקים). בתמ"ת אמרו למבקר כי הם פועלים להטמעת מערכת שתאפשר הטלת עיקולים אוטומטיים, ואף אמרו כי פנו לאוצר בבקשה שחלק מהכספים שייגבו יחזרו אליהם, לתמרוץ הגבייה.

מנהל מרכז ההשקעות חזי צאיג. "הרוב זה חוב ישן" | צילום: צביקה טישלר

אין מספיק סמכויות לגבות

חזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות בתמ"ת, מסר ל"כלכליסט" כי חלק הארי של החובות שנצברו הוא של מפעלים שקיבלו מענק לפני 20 ו־30 שנה. לגבי תפיחת כלל החובות הוא מסביר כי "מעט מאוד מפעלים צברו חובות בשנתיים־שלוש האחרונות. החוב תפח בגלל הריבית של החשב הכללי שעומדת על 18%–20%, שזו ריבית גבוהה יותר משוק אפור. אם תבחנו את הנתונים תראו שהחוב הריאלי עומד על כ־80 מיליון שקל בלבד".

צאיג הוסיף כי "לא מפזרים את הכסף בקלות כמו פעם. אנו עושים למפעלים בחינת איתנות פיננסית, החברות נדרשות להביא יותר כסף מהבית ויש פיקוח".

לשאלה מדוע התמ"ת לא מגביר את האכיפה צאיג עונה כי "אנו מנסים בכל הכוח. גבינו לאחרונה בין 30 ל־40 מיליון שקל. אם היו נותנים לנו סמכויות של גובה ראשי היה שיפור באחוזי הגבייה. אני גם חושב שאם מפעל קיבל 10 מיליון שקל ועבר לעוטף עזה, חטף קטיושות, נפל והגיע לפירוק, זה לא הגיוני שהמדינה תתעלק עליו. צריך לזכור שרוב המענקים הולכים לעסקים קטנים ובינוניים, והמפעלים הגדולים מחזירים למדינה".