אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רוח רעה נושבת מהמזרח צילום: רויטרס

רוח רעה נושבת מהמזרח

הנתונים מראים שהכדורגל האירופי ממשיך להפסיד כסף, הפערים בין אלו שיש להם לאלו שאין להם גדלים וסכנת ההימורים הבלתי חוקיים מגיעה כצונמי עכור מהמזרח. איך הכדורגל האירופי, שמגלגל 16 מיליארד יורו בשנה, יוכל להילחם בתעשיית ההימורים העבריינית, שמגלגלת 3 מיליארד דולר ביום?

07.02.2013, 10:50 | אוריאל דסקל

הנתונים היבשים מספרים את הסיפור של תעשיית הכדורגל באירופה בצורה הטובה ביותר. הצמיחה הממוצעת בהכנסות של מועדונים בחמש השנים האחרונות עומדת על 5.6%. זה נתון מצוין ביחס לצמיחה הממוצעת של הכלכלה האירופית בתקופה הזו, שעמדה על 0.5%. 103 מיליון איש באו למשחקי הליגות הראשונות באירופה ב־2011, צמיחה של 2.5% מהשנה הקודמת - גם כן שיעור מצוין ביחס לגידול בענפי בידור אחרים, אף על פי שהצמיחה בהכנסות מימי משחק עומדת רק על 0.7%. ההכנסות מהטלוויזיה של מועדוני הכדורגל - כיוון שמשחק כדורגל הוא אירוע שחייבים לצרוך בלייב, מה שמעלה את מחירי הפרסומות במהלכו - צמחו בחמש השנים האלה בממוצע שנתי של 8.2%.

קבוצות הליגות הבכירות באירופה גלגלו 13.2 מיליארד יורו - צמיחה מ־11.7 מיליארד יורו ב־2009. כל מועדוני הכדורגל באירופה גלגלו כ־16 מיליארד יורו. הערת צד: הצמיחה הזאת כמעט ופסחה לחלוטין על הכדורגל הישראלי - שנהנה מגידול בהכנסות רק בזכות מפעלים אירופיים כגון ליגת האלופות וליגת אירופה (אגב, צינור ההכנסה הגדול ביותר של הכדורגל הישראלי הוא כיס של כל מיני מיליונרים ומיליארדרים).

בכל מקרה, אלו נתונים שמספרים לנו על צמיחה נאה - אבל צמיחה אינה חזות הכל. ההפך הוא הנכון. צמיחה, לעתים קרובות, היא שם קוד ל"הצלחה", אבל היא בעצם סוג של הסתרת הנתונים המדאיגים. והנתונים מדאיגים.

קראו עוד בכלכליסט

. . .

 

צמיחה והפסדים

הכדורגל האירופי "הפסיד" 1.68 מיליארד יורו ב־2011, וזאת בעקבות צמיחה ענקית של 43% בשכר השחקנים בחמש השנים האחרונות. השחקנים קיבלו 9.4 מיליארד יורו מהכנסות הקבוצות, שלא מסתפקות במה שיש וקונות הרבה יותר ממה שהן יכולות להרשות לעצמן: הנכסים הקבועים של הקבוצות אשר משתתפות בתחרויות של אופ"א (בעיקר אצטדיונים ומגרשי אימונים) שווים 4.8 מיליארד יורו, אבל המועדונים הוציאו יותר מ־6.9 מיליארד יורו על רכישת השחקנים שאצלן. כל הנתונים מובילים לכך שאם חוקי הפייר פליי הפיננסי היו נכנסים לתוקף היום – ולא בעוד שלוש עונות (היו אמורים להיכנס בתום העונה אבל כנראה שיידחו), אז 46 קבוצות כדורגל במפעלים האירופיים לא היו מקבלות אישור לשחק בהם. בין הקבוצות הללו גם ענקיות כגון צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, אינטר ופריז סן ז'רמן - הבעלים שלהן ועוד כמה מולטי־מיליארדרים הזרימו לכדורגל האירופי יותר מ־1.2 מיליארד יורו ב־2011 כדי לכסות הפסדים. מצבן של הקבוצות הללו, יחסית, מצוין וזה בגלל שהן נהנות מפטרונים זרים עם כסף מכאן ועד הודעה חדשה. הסכום הכולל שהיו צריכות הקבוצות הללו כדי להגיע למצב מאוזן מספיק עבור אופ"א עמד על 480 מיליון יורו.

עם זאת, קבוצות רבות אינן בבעלות מיליארדר בינלאומי עם אינטרסים של הרעים בג'יימס בונד והן אינן בנות־קיימא. אם ב־2007 הקבוצות הפסידו בסך הכל 0.6 מיליארד יורו, אז ב־2011 הקבוצות הפסידו 1.7 מיליארד יורו. זו "צמיחה" בהפסדים וכרגע, על פי אופ"א, 1 מ־7 מועדונים "מדאיג" רואי חשבון. 38% מהמועדונים סובלים מכך שהחוב שלהם גדול יותר מהנכסים ברשותם. ומעל הכל נמצא ענן חוב בגודל של יותר מ־18.5 מיליארד יורו.

החדשות הטובות, מבחינת אופ"א, הן שהיתה מחיקה של 68% מהחובות בין הקבוצות והחובות של הקבוצות לשחקנים שלהן או לשחקנים לשעבר שלהן. היד הנוקשה של אופ"א, שלא נתנה כספים או אף הרחיקה מהטורנירים קבוצות שלא שילמו לשחקניהן, אילצה קבוצות רבות, בהן גם מכבי נתניה, להוציא כסף כדי להחזיר חובות לקבוצות אחרות (לא לבנקים או למשקיעים).

השייח השייח' מאנסור. נראה שבחסות מיליארדרים שרואים בכדורגל צעצוע מגניב, הפערים בין אלו שיש להם לאלו שאין להם נפערים, ואופ"א אף עשויה להחמיר את המצב | צילם: אי פי איי השייח

כלכלת החלחול. רק הפוך

ואולם, נראה שבחסות מיליארדרים שרואים בכדורגל צעצוע מגניב, הפערים בין אלו שיש להם לאלו שאין להם נפערים, ואופ"א אף עשויה להחמיר את המצב. "ליגת הכסף" של דלויט מראה קיטוב הולך וגובר - ולא רק בין ראש הפירמידה לבסיס אלא בין השפיץ של הפירמידה לראש הפירמידה. ב־2006 ריאל מדריד נהנתה מהכנסה גדולה פי שלושה מזו של לאציו, שהיתה במקום ה־20 מבחינת הכנסות. ב־2012 הכנסת ריאל מדריד עמדה על 512.6 מיליון יורו וההכנסה של ניוקאסל במקום ה־20 עמדה על 115.3 מיליון יורו - כך שמדריד הכניסה פי 4.5 יותר. הפער הזה יגדל עוד יותר, ככל הנראה, וזה אומר כוח גדול יותר בשוק ההעברות, המאמנים, השירותים הרפואיים וכו'. הפייר פליי הפיננסי, שההיגיון שלו מתבסס על כך שקבוצות לא יוציאו יותר מאשר הן מכניסות ושמשקיעים חיצוניים ישקיעו אך ורק בתשתיות ולא בשחקנים, בעצם מקפיא את היכולת של קבוצות כגון ניוקאסל למשוך משקיעים שיעזרו לגשר על הפער העצום הזה. ייווצר מצב של מגה־קבוצות, שינצלו את כוחן כדי להחליש קבוצות גדולות, שאלו ינצלו את כוחן להחליש קבוצות בינוניות, שאלו ינצלו את כוחן להחליש קבוצות קטנות. כמו "כלכלת החלחול", רק הפוך.

סטפן סיזמאנסקי, כלכלן הספורט, כתב ב"טיימס": "אימוץ חוקי אופ"א רק יקשה על מועדונים קטנים להיכנס לעלית של המשחק". על פי סיזמאנסקי, "חוקי ה־FFP יגנו על היכולת להתקיים ועל הקיימות של הכדורגל האירופי, שהן מטרות נעלות, אבל אם מתחשבים בכך שהקבוצות המוצלחות ביותר מרוויחות את הכסף הגדול, הקבוצות מחוץ למעגל ההצלחה צריכות כסף מבחוץ כדי להתחרות. זה לא צירוף מקרים שהקבוצות היחידות שהיו יכולות לשבר את הדומיננטיות של המועדונים הגדולים באנגליה היו בלקבורן רוברס, צ'לסי ומנצ'סטר סיטי - כולן נהנו מ'שוגר דדי'. FFP יהפוך את המשימה הזאת של שבירת הדומיננטיות לקשה יותר".

כרגע בהרבה ליגות בכירות באירופה שוקלים אימוץ של חוקים שיאפשרו "שמירה על הקיימות" של הקבוצות. הפייר פליי הפיננסי הוא כלי חשוב בהשגה הזאת. בספרד אף החמירו על ידי אימוץ חוקים שלא יאפשרו לקבוצות לרכוש שחקנים מעבר ליכולות הטבעיות של הקבוצות ואי הרשמה של שחקנים בעלות שכר גבוהה מדי. אבל האם אלו החוקים שיאפשרו חזרה לקיימות או שמא יקפיאו את המצב הנוכחי ולא יאפשרו "תנודה בין המעמדות"? רגולציית הפייר פליי הפיננסי היא בעייתית. מאוד.

קראו עוד בכלכליסט

מישל פלאטיני. הפייר פליי הפיננסי שלו ייצור מצב של מגה־קבוצות, שינצלו את כוחן כדי להחליש קבוצות גדולות, שאלו ינצלו את כוחן להחליש קבוצות בינוניות, שאלו ינצלו את כוחן להחליש קבוצות קטנות. כמו "כלכלת החלחול", רק הפוך , צילום: רויטרס מישל פלאטיני. הפייר פליי הפיננסי שלו ייצור מצב של מגה־קבוצות, שינצלו את כוחן כדי להחליש קבוצות גדולות, שאלו ינצלו את כוחן להחליש קבוצות בינוניות, שאלו ינצלו את כוחן להחליש קבוצות קטנות. כמו "כלכלת החלחול", רק הפוך | צילום: רויטרס מישל פלאטיני. הפייר פליי הפיננסי שלו ייצור מצב של מגה־קבוצות, שינצלו את כוחן כדי להחליש קבוצות גדולות, שאלו ינצלו את כוחן להחליש קבוצות בינוניות, שאלו ינצלו את כוחן להחליש קבוצות קטנות. כמו "כלכלת החלחול", רק הפוך , צילום: רויטרס

הקשר לפשע

באותו היום שפורסם הדו"ח של אופ"א לגבי המספרים של הכדורגל האירופי, סוכנות Europol הודיעה על חשיפת רשתות הימורים ענקיות שאחראיות על הטיית יותר מ־380 משחקים באירופה - כולל במוקדמות המונדיאל ובליגת האלופות. זה קורה כמעט בכל התאחדות תחת אופ"א, וכפי שניתן לנחש על פי החקירות של אנשי הפועל פתח תקווה, גם כאן בישראל. "אמינות המשחק בסכנה", מסרו מ־Europol, ורמזו שיש קשר ישיר בין הטיות משחקים למצב הכלכלי של הכדורגל האירופי - שכאמור סובל מפערים גדלים ורגולציה בעייתית.

ומה הקשר? כל הנכסים של כל 733 המועדונים בליגת הבכירות באירופה שווים כ־21.8 מיליארד יורו. כאמור, ההכנסה עומדת על כ־16 מיליארד יורו בסך הכל. הכדורגל האירופי הוא אולי תעשייה גדולה, אבל הוא מתגמד ביחס לתעשיית הענק שמרוויחה ממנו כסף.

התעשייה הזאת היא תעשיית ההימורים הבלתי חוקית - שמקורה במזרח הרחוק ומתנהלת בצורה מתוחכמת ומאורגנת. הם גורמים להטיית משחקים כבר יותר מעשור במגוון דרכים - מ"קנייה" פשוטה של שופט ועד העמדת "נבחרת טוגו מזויפת" למשחק בינלאומי בבחריין. הם אכזריים ולא אכפת להם לאיים ואף לרצוח אנשים המעורבים  במשחק בכל הדרגים. המטרה שלהם היא רווח כספי.

והם מגלגלים, על פי הערכות, כטריליון דולר בשנה - או 3 מיליארד דולר ביום. איך הכדורגל האירופי יכול להתמודד מול סוג הכספים הזה? הרי, באופן תיאורטי, שחקן יכול להרוויח 3 מיליון דולר, ועדיין הגופים הללו "יוכלו לקנות אותו" אם כל מה שהוא מעוניין בו זה כסף. ובטח שיהיה קל יותר לקנות אותו אם הקבוצה שלו בחובות, מקיימת משחקים לא באמת חשובים (כי הרי היא לא יכולה לזכות במשהו) וגם לא משלמת לו מספיק - או בכלל. זה קורה עכשיו המון בליגות הנמוכות ומחלחל, כאמור, גם לליגות הבכירות.

אז איך תעשייה שבירה מבחינה פיננסית יכולה להילחם נגד תעשייה אכזרית ועשירה הרבה יותר? היא לא יכולה. לא כפי שהיא מתנהלת כיום.

כדורגלנים על טופס הימורים חוקי. תעשיית ההימורים הלא חוקיים שמקורה במזרח אסיה מגלגלת טריליון דולר בשנה. 3 מיליארד דולר ביום, צילום: אי פי איי כדורגלנים על טופס הימורים חוקי. תעשיית ההימורים הלא חוקיים שמקורה במזרח אסיה מגלגלת טריליון דולר בשנה. 3 מיליארד דולר ביום | צילום: אי פי איי כדורגלנים על טופס הימורים חוקי. תעשיית ההימורים הלא חוקיים שמקורה במזרח אסיה מגלגלת טריליון דולר בשנה. 3 מיליארד דולר ביום, צילום: אי פי איי

רוח קרב תרמופילאי

אבל היא יכולה לאמץ את "רוח קרב תרמופילאי". הקרב התרחש בשנת 480 לפנה"ס כשפלש ליוון צבא פרסי שהממעיטים מעריכים את גודלו ב־250 אלף חיילים, צבא בלתי ייאמן במונחים של אז. כדי לבלום ולעכב את הפלישה, שלחו ערי יוון השונות כוח של כ־5,000 חיילים בלבד, שאותם הנהיג כוח של 300 חיילים ספרטנים. הקרב הוא דוגמה מובהקת של איך "צבא קטן ואיכותי" יכול - בעזרת חינוך, אימון, אידיאולוגיה איתנה וטקטיקה נכונה - להביס כוחות גדולים ואפלים. בקיצור, הקרב הוא דוגמה מובהקת לניצחון האיכות על הכמות.

הקטנת הליגות הבכירות תאפשר פיקוח טוב יותר על הליגות, וגיוס כוח עבודה איכותי יותר ברמת המנהלים והשחקנים יאפשר קיום סטנדרטים ניהוליים גבוהים יותר. ליגות קטנות ומקצועניות, שמתנהלות בסטנדרטים ערכיים גבוהים ורגולציה מתוחכמת, יכולות להתמודד ביעילות גבוהה יותר נגד מגפת הטיית המשחקים העולמית. אבל האם אופ"א ופיפ"א, גופים פוליטיים שמטרתם היא כמות ולא איכות, יכולות להנהיג צמצום והתמקצעות כזאת בספורט? כנראה שלא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות