כך צפוי האוצר להציע לנתניהו לעמוד ביעדי הקיצוץ בתקציב

נתוני תוכנית התקציב שהאוצר צפוי להגיש השבוע שדלפו בשבועות האחרונים הצליחו לבלבל רבים. הדיווחים על הקיצוצים נעו בין 12 מיליארד שקל ל־30 מיליארד שקל. היקף המסים הנוספים הוערך במספרים שבין מיליארדים בודדים ל־10 מיליארד שקל. גם רשימת ביטולי פטורי המס והגזירות הצפויים הלכה והתארכה מיום ליום. כדי לפשט את הסיפור הסבוך, "כלכליסט" עושה סדר במספרים.

בשנתיים האחרונות הממשלה התחייבה לתוספת הוצאות גדולה הרבה יותר מהתקרה שקבעה לעצמה - כ־14 מיליארד שקל בתקציב 2013 ועוד 6 מיליארד שקל בתקציב 2014. את החריגה הזו בהוצאות היא חייבת לקצץ מסעיפים אחרים.

צד ההוצאות: עובדי השירות הציבורי צפויים להיפגע

תוכנית הקיצוצים תתמקד בארבעה מוקדים עיקריים: שכרם של עובדי השירות הציבורי, תקציב הביטחון, קצבאות הילדים ושורה ארוכה של קיצוצים ממוקדים בסעיפי הוצאה מוגדרים. בניגוד לרוב הקיצוצים בשנים האחרונות, הפעם לא יציע האוצר לבצע קיצוץ בשיעור אחיד בכל משרדי הממשלה. על פי התוכנית המתגבשת, השכר בשירות הציבורי יקוצץ בכ־4–5 מיליארד שקל, תקציב הביטחון יקטן בכ־3–4 מיליארד שקל, תשלומי קצבאות הילדים יצומצמו בכ־3–4 מיליארד שקל והיקף הקיצוצים בסעיפי הוצאה מוגדרים יסתכם בכ־7–10 מיליארד שקל נוספים.

ההסברים שישמיע האוצר עם הצגת תוכנית הקיצוצים צפויים להיות משכנעים למדי: בניגוד למגזר העסקי, שבו נרשמו בשנים האחרונות שחיקת שכר ופיטורי עובדים, בשירות הציבורי נרשמה מגמה הפוכה, והעובדים בו צפויים לקבל בשנתיים הקרובות תוספות שכר בהיקף של כ־15 מיליארד שקל. מכיוון שחלק מתוספות השכר כבר שולמו, יציע האוצר לא להסתפק בדחיית תשלום התוספות שבדרך, אלא לקצץ גם ברמת השכר הנוכחית.

בנושא המאבק הבלתי נגמר על תקציב הביטחון, יסביר האוצר כי בשנה שעברה התקציב היה אמור לקטון בכ־3 מיליארד שקל, ובפועל הוא דווקא גדל בסכום דומה. הקיצוץ המוצע בקצבאות הילדים, המהווה כמעט מחצית מכלל תשלומי קצבאות הילדים בשנה, יוסבר בהטבות הרבות שהעניקה הממשלה היוצאת למשפחות עובדות עם ילדים, כמו מס הכנסה שלילי לנשים, חינוך חינם לגילי 3–4 והקטנת תשלומי הורים. ההצעה תהיה להעניק קצבה זהה לכל ילד, מבלי להתחשב במספר הילדים במשפחה, ולהקטין את גובה הקצבה החודשית מ־175 שקל כיום לכ־135 שקל.

בנימין נתניהו | צילום: אי פי איי

הקיצוצים בסעיפי הוצאה מוגדרים יקיפו עשרות רבות של סעיפים, כאשר מרכז הכובד יהיה מיזוג ואיחוד של משרדי ממשלה קיימים, שאמור להביא לחיסכון שנתי של כ־400–500 מיליון שקל.

צד ההכנסות: רוב העבודה נעשתה כבר בקיץ האחרון

אחרי שיסדיר את מסגרת ההוצאות, יהיה על האוצר לקבוע את "מצרפי התקציב" הנוספים: תחזית הצמיחה, גובה ההכנסות הנגזר ממנה, ויעד הגירעון. על פי תחזית האוצר, צפוי המשק לצמוח השנה ב־3.5% ובשנה הבאה ב־4%. יעד הגירעון נקבע כבר לפני חצי שנה: 3% מהתוצר (כ־30 מיליארד שקל) השנה, ו־2.75% בשנת 2014. כאן עלול האוצר ליפול שוב למלכודת שהוא נוהג לטמון לעצמו. גם ב־2010 הוא התיימר לדעת מראש בכמה בדיוק יצמח המשק, והתוצאה היתה חוסר בהכנסות של כ־14 מיליארד שקל ב־2012.

בצד ההכנסות בתקציב אין לממשלה בשלב זה בעיות מיוחדות, בעיקר הודות לחבילת המסים בהיקף של כ־14 מיליארד שקל, שאושרה בקיץ האחרון. עם זאת, במקרה שתחזית ההכנסות ממסים שתגובש בקרוב לא תתכנס אל יעד הגירעון, באוצר אומרים שהם לא יציעו להעלות את מס ההכנסה והמע"מ, אלא יבטלו חלק מהפטורים ומעיוותי המס הקיימים כיום. שני הפטורים העיקריים שיציע האוצר לבטל הם הפטור ממס הכנסה בקרנות ההשתלמות, בהיקף שנתי של כ־2.4 מיליארד שקל והפטור ממע"מ על פירות וירקות, בהיקף שנתי של כ־2.1 מיליארד שקל.

טעותו הגדולה של נתניהו מתגלה עכשיו. מהחשש שהתקציב לא יאושר, הוא החליט בקיץ להקדים את הבחירות. מצבו של התקציב קשה עכשיו הרבה יותר ממצבו ערב ההחלטה לפזר את הכנסת. לו היו תקציבי השנים 2013 ו־2014 מוגשים בנפרד, היתה הכנסת מתבקשת לאשר השנה קיצוץ של 12–14 מיליארד שקל, ולא קיצוץ חסר תקדים של 20 מיליארד שקל.

מה שצפוי לנו כעת הוא ככל הנראה זה: הדרג המקצועי באוצר יציע לבצע קיצוץ גדול, שירגיז מגזרים שלמים. כפוליטיקאי מנוסה נתניהו מבין היטב שיאיר בא ולפיד הולך, אבל ש"ס לעולם עומדת. לכן, כשיתברר שמבחינת ש"ס הקיצוץ בקצבאות הילדים הוא בבחינת ייהרג ובל יעבור, הוא ימיר חלק מהקיצוץ המוצע בהגדלת מסגרת התקציב. מהלך כזה יחייב אומנם להטיל יותר מסים, אבל עם ש"ס בקואליציה, אפשר להציג את ביטול הפטור ממס על קרנות ההשתלמות, למשל, כהרבה יותר הגיוני וצודק מפגיעה בקצבאות הילדים.