החלב יכול לעלות פחות

מאות עמודים נכתבו על משק החלב. אחרי הכל, המחאה החברתית התחילה מ"מחאת הקוטג'". גם מבקר המדינה לא חסך ביקורת, ומצא ליקויים כמעט בכל שלב בשרשרת ייצור החלב. גם אנחנו, במסע שערכנו בשבועות האחרונים, גילינו כמה כשלים. חלקם גלויים לעין וזועקים לתיקון מיידי, וחלקם חבויים בתוך סבך של אינטרסים במשק החלב. לתשומת לב כל הנוגעים בדבר, אלה הם הכשלים והפתרונות האפשריים לכל אחד מהמקטעים. 

הרפתות:

כולם ירוויחו מהבחנה בין רפתות קטנות לגדולות

אחת הבעיות בדרך שבה נקבע מחיר המטרה של החלב, המבוססת על עלות הייצור הממוצעת של ליטר חלב גולמי, היא ההבאה בחשבון של עלויות רפתות קטנות שיעילותן נמוכה אשר גורמת להגדלת הרווח עבור הרפתות הגדולות והיעילות. השיטה הנוכחית יוצרת פערים אדירים בין הרפתנים - אלו הקטנים, שרובם במושבים, מרוויחים מעט על כל ליטר חלב שנמכר, בעוד שהרפתות הגדולות, שרובן בקיבוצים, מרוויחות שכר הגבוה בהרבה משנקבע במחיר המטרה.

כדי להימנע מכך, ובדומה להמלצות ועדת קדמי שנגנזו, מחיר המטרה צריך להיקבע על בסיס עלויות הייצור של הרפתנים בניטרול הרפתות הקטנות במיוחד, המורידות את ממוצע העלויות, ובהתאם לכך להתעדכן כלפי מעלה. במקביל, המדינה צריכה בראייה רחבה של התיישבות ותמיכה בפריפריה לתמוך ברפתות הקטנות באופן ישיר וכירורגי.

כאשר מחיר המזון לפרות מזנק, מחיר המטרה עולה בהתאם בעדכון שמתבצע מדי רבעון. נוסף לכך, הודות לסעיף שנקרא "מרכיב זמני להתחשבנות רבעונית", הרפתנים מקבלים פיצוי בגין תוספת העלויות שאותן ספגו במהלך התקופה. יוצא מכך שהרפתנים אדישים לשינויים במחיר המזון לפרות, המהווה למעלה מ־60% מעלויות ייצור החלב ברפתות.

העובדה הזו שוללת תמריץ אמיתי להתמודד עם עליית מחירים כל עוד היא משותפת לכלל הרפתות במשק החלב. המדינה צריכה לשקול יישום של מנגנון שמתגמל רפתנים שמציגים יציבות או ירידה בעלויות על חשבונם של אלו שמציגים עלייה בתשומות הרפת.

נוסף לכך, חלק מהרפתנים, בייחוד אלו מהקיבוצים, מקבלים "בדלת האחורית" הכנסות ממפעלי המזון ומכוני התערובת המוכרים מזון לפרות. כך לדוגמה רפתנים שרוכשים מזון מאמבר, מכון התערובת הגדול במזרח התיכון, נהנים בסוף כל שנה מדיבידנד המחולק לחברי הקואופרטיב. יוצא מכך שכל הרפתנים אדישים לעלייה במחיר המזון לפרות וחלקם אף נהנים מעלייתו הודות לדיבידנדים שהם מקבלים ממכוני התערובת וממרכזי המזון. מסיבה זו, אשר מדגימה את ההבדלים המהותיים והניכרים בין הרפתות הגדולות והקטנות, ובהנחה שמדינת ישראל לא רוצה לוותר לחלוטין על הרפתות הקטנות, ייתכן שמחיר מטרה אחיד אינו מתאים לרפת הישראלית ויש לשקול שתי רמות מחיר - האחת נמוכה יותר לרפתות הגדולות והשנייה גבוהה יותר לרפתות הקטנות.

לבסוף, יש לזכור כי אי היעילות של רשות הנמלים ביבוא המזון, והצמדת מחירו של המזון המיוצר בארץ למזון העולמי גם כשהעלויות עבור מגדל המזון אינן עולות, מייקרות משמעותית ושלא לצורך את מחיר החלב הגולמי. על כן, אם המדינה תצליח להתמודד עם רשות הנמלים והוועד החזק ולהפוך אותה ליעילה יותר, וכן תפסיק להצמיד את מחיר המזון המיוצר בארץ למחיר המזון בעולם, ניתן יהיה להוזיל משמעותית את רכיב המזון בחלב וכך להוריד את מחיר המטרה.

המחלבות:

לשאוב השראה משיטת התמחור של רשות החשמל

דו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח על מחיר מוצרי החלב מלמד שהנתונים שעליהם מתבססת ועדת המחירים בבואה לקבוע את מחיר החלב אינם אקטואליים. משנת 2005 ועד מועד סיום דו"ח המבקר בינואר 2012 לא נבדקו בידי רואה חשבון חיצוני הדו"חות הכספיים של תנובה, שעל בסיסם נקבע מחיר המוצרים שבפיקוח. חמור מכך, ועדת המחירים לא בדקה את סבירות ההוצאות המדווחות בהשוואה לחברות אחרות באותו ענף.

רשות החשמל, שקובעת את תעריף החשמל, עשויה להיות אבן בוחן לענף החלב. לצורך קביעת התעריף היא נדרשת לבצע פעולות של בקרת עלויות לחברת החשמל תוך שהיא מתחשבת לצורך קביעת התעריף רק בהוצאות הכרחיות לפעילות של החברה, כפי שניתן היה לצפות שיתבצע גם בהקשר של מחיר החלב.

במקרה של חברת החשמל, ההוצאות שאינן מוכרות בתעריף, כגון תשלומים חריגים לפנסיה, ממשיכות כסדרן היות שמדובר בחברה ממשלתית. לעומת זאת, ספק רב אם המחלבות, שחולבות דיבידנדים מדי שנה, ימשיכו להעמיס הוצאות מיותרות אם ועדת המחירים לא תסכים להכליל אותן במחיר המפוקח.

הקמעונאים:

הרווחיות האמיתית מסתתרת בהנחות שניתנות לקמעונאים

רשתות השיווק נהנות מהנחות משמעותיות גם במוצרים המפוקחים. הנחות אלו מגיעות ל־5%, ובמונחים כספיים ל־23 אגורות, ומהוות כ־40% מהמרווח הקמעונאי שחושב על ידי ועדת המחירים. היכולת של המחלבות לתת הנחות משמעותיות מלמדת על הרווחיות האמיתית שלהן ומעידה שאופן חישוב המרווח לקמעונאים בעייתי ומשאיר רווחיות גבוהה בהרבה מזו שמחושבת על ידי המפקח על המחירים.

הצעד המתבקש הוא לכלול את ההנחות שמקבלות רשתות השיווק מהמחלבות במרווח הקמעונאי. צעד זה יאפשר לרגולטור לגלגל את ההנחה לצרכנים ולהוזיל את המחיר המפוקח של החלב.

עם זאת, נראה שהמפתח לשינוי האמיתי נמצא אצלנו, הצרכנים. אם נשכיל לרכוש את מוצרי החלב שאנו צורכים ברשתות שבאות לקראת הצרכן, המסר יחלחל למנהלי הרשתות הגדולות דרך הכיס.