אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חקר ביצועים: השבוע של לבני ופישר

שרת משפטים חדשה, וורן באפט קונה את היינץ, מי מריץ את הנגיד לפד, בנק הפועלים נגד זיסר ועוד צעד להגבלת המשכנתאות

21.02.2013, 09:14 | כתבי כלכליסט

פורים

האחריות היא עלינו

אִמרה חסידית ידועה מחדדת את ההבדל בין פורים לחנוכה דרך ההבדל בין הסביבון לרעשן. הסביבון מוחזק מלמעלה - ומסמל את ההתערבות האלוהית בנס חנוכה. הרעשן, לעומת זאת, מוחזק מלמטה, וכך מזכיר שבני אדם הם שהובילו את גאולת החג ומסמל את היכולת האנושית להשפיע על מהלך ההיסטוריה. זהו אחד המסרים החשובים ביותר של פורים: הזכות והחובה של כל אדם לנסות להשפיע על הסובב אותו. חודש אחרי ששלשלנו פתק לקלפי, בא החג ומזכיר שאנחנו רחוקים מלגמור בזה את העבודה. חג שמח!

אורי רוזביץ

לבני

להתעקש, ולהצליח

התנועה נכנסת לממשלת ביבי השלישית, וציפי לבני חוזרת לקדנציה שנייה במשרד המשפטים. המשפטנית לבני נמצאת באמצע הסקאלה שבין השרים לשעבר דן מרידור ודניאל פרידמן - מזוהה עם חבורת שלטון החוק, אבל בעלת דחף לא מבוטל לטלטל את המערכת. מה שזכור בעיקר מהקדנציה הקודמת שלה הוא התעקשותה למנות את רות גביזון לבית המשפט העליון, מה שהוביל לקרב עיקש עם הנשיא אהרן ברק. לבני עמדה על שלה - ונפלה. זה מה שקרה לה גם כשניצחה בבחירות הקודמות, ועמדה בהתעקשותה לא להרכיב ממשלה עם ש"ס. היא יודעת לבחור יעדים נכונים, וגם להתעקש עליהם. אלא שכדאי שהפעם היא גם תצליח להשיג אותם.

משה גורלי

ציפי לבני ביום הבחירות, צילום: שאול גולן ציפי לבני ביום הבחירות | צילום: שאול גולן ציפי לבני ביום הבחירות, צילום: שאול גולן

קרי

זה לא כסף, זה קטשופ

שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי נולד בקולורדו, גדל כקתולי ובבגרותו גילה שהוא יהודי־צ'כי. אחרי שהביא לעולם שתי בנות עם אשתו ג'וליה תורן, הם התגרשו. ב־1992, כשהשתתף בפסגת כדור הארץ בברזיל, פגש את תרזה היינץ, בת למתיישבים פורטוגזים במוזמביק ואלמנתו של ג'ון היינץ, סנטור רפובליקני מבעלי אימפריית המזון היינץ. השניים נישאו, ובזכות הקטשופ של אשתו קרי נהפך לסנטור העשיר בארצות הברית. בשבוע שעבר נרכשה היינץ על ידי וורן באפט וקרן G3 קפיטל של המיליארדר הברזילאי ממוצא שוויצרי ז'ורז'ה פאולו למן, המחזיקה גם בנתח שליטה בברגר קינג. עליית המניה בעקבות חתימת העסקה הכניסה לכיס של הזוג קרי־היינץ כ־670 אלף דולר. וכך, מצ'כיה, דרך קולורדו, מוזמביק וברזיל, החלום האמריקאי שוב מתגשם במצב צבירה של ג'אנק פוד.

תמר טוניק

ג ג'ון קרי ותרזה היינץ | צילום: בלומברג ג

וושינגטון

לבוש מלכות ועטרת זהב

האתר האפינגטון פוסט פרסם השבוע את הדירוג המעודכן של הנשיאים האמריקאים העשירים בהיסטוריה. למעט ביל קלינטון, שהונו מוערך כיום ב־55 מיליון דולר הודות להכנסותיו מנאומים, העשירים ביותר הם דווקא הנשיאים הראשונים, שהיו בעלי חוות ענק. בראש הדירוג הנשיא הראשון ג'ורג' וושינגטון, שהונו מוערך (בכסף של היום) ביותר מחצי מיליארד דולר. ישראל נחשבת עדיין שוויונית יותר מארצות הברית, אבל המצב בה הפוך. ראשי הממשלה הראשונים - דוד בן־גוריון, משה שרת, לוי אשכול וגולדה מאיר - היו, במונחים של היום, לכל היותר ממעמד הביניים, ואילו ראשי הממשלה האחרונים - אהוד ברק, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו - נהפכו למיליונרים המתחרים ביניהם למי יש בית יקר יותר. אם באמריקה עושר הוא מקפצה לפוליטיקה, בישראל של היום פוליטיקה היא מקפצה לעושר.

גבי קסלר

פישר

מתק מגדנות

נגיד בנק ישראל היוצא סטנלי פישר קיבל השבוע משלוח מנות עמוס כל טוב: כתבה נרחבת ב"וושינגטון פוסט" שמהללת את פישר כמועמד אידאלי להחלפת בן ברננקי, יו"ר הבנק המרכזי. הבעיה היא שהכתבה הזאת נראית כמו הנוהג המקובל היום בחלק מגני הילדים - משלוח מנות לעצמך, כזה שגם הבאת מהבית וגם אתה אוכל בסוף לבד. קמפיינים מתוזמרים כאלה הם לא דבר חדש, ובכל זאת מדובר בתצוגת תכלית מרהיבה של מרואיינים תופינים, מלארי סאמרס, שר האוצר לשעבר, שקיבל מכתב המלצה מפישר למינוי אקדמי ודחף למינויו לקרן המטבע; דרך מוחמד אל־עריאן, מנכ"ל פימקו, שעבד עם פישר בקרן המטבע; ועד ברננקי עצמו, תלמידו לשעבר של פישר שסיפר על תרומתו לעיצוב עולמו האינטלקטואלי. ככה נראה האולד בויז קלאב בפעולה.

אורי פסובסקי

סטנלי פישר, צילום: בלומברג סטנלי פישר | צילום: בלומברג סטנלי פישר, צילום: בלומברג

קינן

תענית הסדר

המוסדיים מתלהמים, בעלי ההון מתכווצים לממדים בלתי נראים וקהל המשקיעים מריע, רוצה לראות דם. אבל יש עוד שחקן על המגרש, בהמולה הזאת בדרך להסדרי חוב - הבנקים. הם כמעט תמיד נמצאים בעדיפות עליונה, לפני הנושים האחרים, הם בדרך כלל מעדיפים לסגור דברים בחדרי חדרים, ובכל זאת לפעמים גם להם קופץ הפיוז. כך קרה לבנק הפועלים בראשות ציון קינן, שמנהל לאחרונה מגעים עם מוטי זיסר על הסדר חובותיו. בבנק סבורים שזיסר לא נהג איתם בשקיפות מלאה, החליטו ללמד אותו לקח ואיימו להכריז עליו פושט רגל. זה לא ממש משנה מי צודק יותר ומי שיחק משחק פחות הוגן - הבנקים צריכים להשאיר את האגו והאמוציות בצד, ולהיות המבוגר האחראי. הרווח יהיה של כולם.

גלית חמי

ציון קינן, צילום: סיון פרג ציון קינן | צילום: סיון פרג' ציון קינן, צילום: סיון פרג

זקן

ארוך עד הברכיים

המפקח על הבנקים דודו זקן הוציא השבוע לדרך עוד מהלך בתחום המשכנתאות, שיקטין את הסיכון של הבנקים - ויגדיל את העלויות לצרכן. זקן עושה את מה שנדרש ממנו במסגרת תפקידו: הוא דואג ליציבות המערכת הבנקאית. המשמעות של היוזמה החדשה שלו היא שהוא מזהה את הסיכון הגובר בנדל"ן למגורים בישראל ומנסה להכין את הבנקים, בבחינת אין מה לעשות נגד מזג האוויר הקודר אז לפחות נתלבש בהתאם. אבל בעוד המפקח על הבנקים מנסה לדאוג לבנקים, שום מפקח על הציבור לא דואג לציבור, לצרכנים מיואשי הנדל"ן שבכל זאת ממשיכים לקחת משכנתאות ולקנות דירות במחירים שהם לא יכולים להרשות לעצמם, עד דלא ידע.

גולן פרידנפלד

דודו זקן, צילום: מיקי אלון דודו זקן | צילום: מיקי אלון דודו זקן, צילום: מיקי אלון

תנין

נגד הבועה

הילד ביקש להתחפש לתנין. הכנו מסכה מעיסת נייר, צבענו בירוק, הדבקנו עיניים ונחיריים. תפרנו זנב מלבד, מילאנו בצמר גפן. יצא תנין פשוט, אבל תניני. תנין ירושלמי. יכולנו לקנות לו תחפושת של תנין, אבל הרגשנו שקנייה היא ניסיון לפצות את הילד על הזמן שאנחנו לא מבלים איתו כי אנחנו מבלים בעבודה. ובעיקר הרגשנו שניסיון פיצוי כזה מתגלגל לניפוח של תרבות צריכה של דברים שאין צורך לצרוך. מערכת שלמה של פיצויים, לנו ולילדינו, מתנפחת כל הזמן לבועת אשראי והלוואות. זו התחפושת האמיתית שלנו. אנחנו מתחפשים למבוגרים, להורים, אבל לא מצליחים להחזיק את עצמנו, ואת הילדים. שיני הלבד של התנין לא חדות, אבל הן הניסיון הקטן שלנו לדקור את הבועה.

שאול אמסטרדמסקי

תגיות