המסך עולה על הסודות של זיסר: הפועלים צפוי להגיש בקשה לכינוס נכסים

בנק הפועלים צפוי להגיש היום, או לכל המאוחר מחר, את הבקשה לכינוס נכסים של מניות אלביט הדמיה שבשליטת מוטי זיסר שמשועבדות לבנק (48%). הבנק צפוי לטעון כי זיסר לא פרע תשלום קרן של 20 מיליון שקל שהיה אמור לפרוע בנובמבר בהלוואה אחרת לבנק וכי זיסר הפר את תנאים של ההלואה העיקרית לרכישת השליטה באלביט הדמיה שניתנה לאירופה ישראל שבשליטת זיסר.

זאת, לאחר שאתמול דחתה ורדה אלשיך, סגנית נשיא ושופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב את בקשתה של אירופה ישראל להסדר נושים ומינוי נאמן, שנועדה להגן על החברה מפני כוונתו של הפועלים להגיש בקשה לכינוס נכסים.

"ניסיון לנהל מו"מ באמצעות בימה"ש"

ל"כלכליסט" נודע כי לאחר שדלפו המגעים של החברה להסדר חוב עם הקרנות הזרות DK פרטנרס ויורק, המחזיקות באג"ח החברה אלביט הדמיה, הגיעו זיסר ומנהל אלביט הדמיה דודי מחלוף, אל מנהל האשראי המיוחדים בבנק הפועלים אלי ברקאי והציגו בפניו את המצגת שהציגו בפני ביהמ"ש. ברקאי דחה את הנתונים שהוצגו במצגת על הסף בפגישה זו והצדדים לא הגיעו להסכמות ביחס לתמיכת הפועלים במתווה. למעשה היתה זו הפעם הראשונה שזיסר הודה שהוא אכן פועל להסדר מול קרנות יורק ו־DK פרטנרס.

ההחלטה של אלשיך התקבלה אתמול ללא דיון, והנימוק המרכזי של השופטת היה כי בקשתה של אירופה ישראל להסדר נושים הוגשה לבית המשפט מוקדם מדי. "לעיתים ראוי ונכון להגיש בקשה להסדר עוד בטרם הגיעה החברה לסף חדלות פירעון מוחלטת, אולם הבקשה המונחת בפניי לא רק שאינה כוללת סעד של הקפאת הליכים, אלא אף אינה הצעת הסדר, וזאת כאשר החברה מדגישה שוב ושוב כי הוא סולבנטית", הסבירה אלשיך את שיקולי החלטתה.

ורדה אלשיך שופטת בית המשפט המחוזי בת"א | צילום: אלכס קולומויסקי

השופטת הודיעה לאירופה ישראל כי בנסיבות הקיימות מוקדם מדי לאשר בקשה להסדר נושים, וכי לפני כן על אירופה ישראל להגיש בקשה מסודרת למתווה הסדר חוב לבית המשפט, ורק לאחר מכן יבחן בית המשפט את בקשתה של אירופה ישראל להסדר נושים ומינוי נאמן. משכך, בקשתה של אירופה ישראל נמחקה בשלב זה. דיון נוסף בעניינה ייערך בשלב מאוחר יותר לכשתוגש הבקשה המסודרת למתווה ההסדר.

אלשיך הוסיפה כי "האם הבקשה של אירופה ישראל אינה חלק ממאבק שהתפתח בין החברה לנושה המובטח, שכן על פניו נראית הבקשה יותר כהתנגדות לבקשת כינוס, או שמא ניסיון לנהל מו"מ בבית המשפט ובאמצעותו, מאשר כבקשה ממשית להסדר נושים".

מוטי זיסר | צילום: אוראל כהן

אלשיך מסכמת כי לא היה מקום להגישה במעמד צד אחד. לפיכך קבעה אלשיך שאין מקום למינויו של בעל תפקיד (נאמן) או לתת צו כלשהו טרם הוגשה למצער טיוטה ממשית של הסדר נושים.

הבקשה להסדר נושים הוגשה לבית המשפט ביום שני נוכח חילוקי דעות שנתגלעו בין החברה לבין בנק הפועלים. בבקשתה אירופה ישראל שאפה "למנוע מהלכים חד צדדים וסחטניים", וזאת באמצעות מינוי נאמן, שיגבש תוכנית הסדר לחברה ויאזן בין האינטרסים של כל הגורמים הרלוונטיים, תוך מתן הגנה הולמת גם לבנק, שאיים בנקיטת הליך כינוס נכסים.

לבקשתה של אירופה ישראל להסדר נושים צורפו גם דו"חותיה לשנים 2009-2011, שכן דו"חותיה המלאים ל־2012 עדיין לא פורסמו. כך, בפעם הראשונה נחשפים המספרים של החברה של זיסר שמצביעים על גירעון עמוק בהון החוזר של החברה. כבר בפתיח לדו"חות, מציינים רואי החשבון של החברה כי בשנים 2011 ו־2010 הסתכם חלקה של אירופה ישראל בהפסדיה של אלביט הדמיה ב־137 מיליון שקל, ו־18 מיליון שקל, בהתאמה. רואי החשבון מציינים כי נכון לסוף דצמבר 2011 לאירופה ישראל גירעון של 1.06 מיליארד שקל בהון החוזר וגירעון של 808 מיליון שקל בהון. רואי החשבון מדגישים כי 986 מיליון שקל מתוך הגירעון בהון החוזר הוא בגין הלוואות מבנק הפועלים, וזאת מכיוון ש־823 מיליון שקל מסך התחייבויותיה של אירופה ישראל לבנק סווגו במסגרת טווח הזמן הקצר בגלל אי עמידתה של החברה בהתחייבויותיה לבנק ובגין אי עמידתה במספר אמות מידה פיננסיות. רואי החשבון מוסיפים כי במצב זה הבנק רשאי להעמיד את יתרת האשראי האמור לפירעון מיידי.

"ספקות לגבי קיומה של אלביט הדמיה כעסק חי"

נקודה מהותית שאותה מעלים רואי החשבון של הפירמה נוגעת להמשך פעילותה העסקית של החברה בעתיד ועמידתה בהתחייבויותיה. הם מסבירים כי היא תלויה ביכולת הגיוס שלה בהיקף בעייתי ובעיתוי הנדרשים לפירעון התחייבויותיה, מימוש השקעות, הכנסות מדמי ניהול והכנסות מדמי ייעוץ, או תמיכה על ידי בעל השליטה בה. הם מסכמים כי "גורמים אלו מעוררים ספיקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ"עסק חי".

ניתוח המאזן של אירופה ישראל מראה כי נכון לסוף דצמבר 2011 היו בקופתה 15.7 מיליון שקל מזומן בלבד. התחייבויותיה ארוכות המועד הינן מזעריות באופן יחסי- 37 מיליון שקל בלבד, וזאת מכיוון שרובן כאמור סווגו לטווח הזמן האמור בגלל אי עמידת החברה בהתחייבויותיה לבנק ואי עמידה בהתניות פיננסיות. בסך הכל מסתכמות התחייבויותיה לטווח הקצר ב־1.084 מיליארד שקל, 1.015 מיליארד שקל מתוכם לתאגידים בנקאיים.

ישיבת בעלי אגח אלביט הדמיה עם יור החברה שמעון יצחקי | צילום: אוראל כהן

את 2011 סיכמה אירופה ישראל בהפסד של 54 מיליון שקל, וזאת בגין הוצאות מימון (נטו) של 34 מיליון שקל, וחלקה של אירופה ישראל בתוצאות חברות מוחזקות שהסבו לה הפסד של 57.7 מיליון שקל. את שנת 2010 לעומת זאת סיימה אירופה ישראל ברווח של 26.1 מיליון שקל, הודות להכנסות גבוהות הרבה יותר מאשר בשנת 2011, אך גם בשל הוצאות נטו נמוכות יותר של 24.4 מיליון שקל. את שנת 2009 סיכמה בהפסד כבד של 278 מיליון שקל, זאת מכיוון שעל דוחות הרווח והפסד שלה העיקו הפסדיה של החברות המוחזקות שהסתכמו ב־330 מיליון שקל.

נציגי אג"ח ב' של אלביט הדמיה, עו"ד רועי סלוקי ואוהד אלוני, מסרו בתגובה להחלטת ביהמ"ש כי: "אנו מברכים על כך שבעל השליטה הפנים את האמירה הברורה מצידנו, כי לא ניתן להפר התחייבויות שנטל מול נושיו, על דעת עצמו בלבד ומחוץ לכל מסגרת משפטית. כל שנותר כעת, הוא שיבין באיזו מהחברות בהן הוא שולט ואינן סולבנטיות, הוא אמור לעשות זאת. לאחר חודשים ארוכים שבהם החברה התנהלה תוך הדיפת כל ניסיון להידברות מצד מחזיקי האג"ח, שמטרתה גיבוש תוכנית פעולה שתקדים תרופה למכה, חיכו מנהלי החברה עד לדקה התשעים ומעבר לכך, מתוך תקווה שמחזיקי האג"ח יאבדו עשתונות מתוך לחץ ויסכימו להתנהלות לא חוקית מצידה. אנו נמשיך לשמור על זכויות המחזיקים, בהתאם לחוק".

עו"ד אסף ברם, המייצג את נאמן ונציגות אג"ח ב' מסר בתגובה כי "נראה שמנהלי אלביט הדמיה ובעל השליטה בה לא נערכו מבעוד מועד לסחרור אליו קלעו את החברה וכעת פועלים בפאניקה, אשר ביהמ"ש זיהה על נקל. אלביט הדמיה, הינה חברה חדלת פירעון שתעבור לידי מחזיקי האג"ח והם שינהלו את המו"מ מול בנק הפועלים ככל שיהיה בכך צורך".

את הפועלים ייצג בביהמ"ש עו"ד גיורא ארדינסט. בבנק טענו כי ההחלטה היתה צפויה מאחר שמדובר ב"צעד יחצ"ני ומבולבל".