אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ככה כסף מכריע משחקים צילום: אימג'בנק, Gettyimages

ככה כסף מכריע משחקים

אם אי פעם חיפשתם דוגמאות מוחשיות לאיך כסף קובע מי תנצח ומי תפסיד, המשחק בין מילאן לברצלונה סיפק לנו בדיוק כאלו

13.03.2013, 11:30 | אוריאל דסקל

1. השיעור החשוב ביותר שלמדה מילאן אתמול הוא פשוט אבל משמעותי מאוד: "כשאתה מגיע לירות במלך, ודא שאתה לא מפספס". למילאן, למרות מופע מופתי של ברצלונה, היו הזדמנויות להבקיע ולשנות את פני המשחק בן 180 הדקות ברבע הגמר. אבל את ההזדמנויות הטובות ביותר מילאן פספסה, וברצלונה, עם ליאו מסי באחד מאותם ימים, היא עדיין המלכה הבלתי מעורערת של הכדורגל האירופי. היא לא פספסה.  

קראו עוד בכלכליסט

2. אמביה ניאנג הוא שחקן מוכשר מאוד. מהיר, חזק וטכני. אבל הוא רק ילד בן 18. ולכן הוא הצטרף למילאן הקיץ, אחרי מבחנים בארסנל ואברטון, עבור סכום של 2 מיליון יורו (בערך). כיום, על פי Transfermarkt, הוא שווה בערך 3.5 מיליון יורו. השכר השנתי שלו עומד על כ-156 אלף יורו. מול ברצלונה הוא קיבל הזדמנות אדירה לכבוש, אבל פספס, ופחות משתי דקות לאחר מכן מסי כבש את השני שלו.

3. דויד ויאה הוא אריה ותיק. הוא ראה את הכל: ליגת אלופות, גמרים חשובים ואין סוף משחקים "קריטיים". בדקה ה-55 הוא קיבל הזדמנות להבקיע והוא עשה בדיוק את זה. בשלווה והרבה קלאסה - למרות שזו אינה העונה הטובה ביותר שלו במדי ברצלונה, השווי של ויאה עומד על 18 מיליון יורו אחרי שנרכש ב-2010 על ידי ברצלונה עבור סכום של כ-40 מיליון יורו.

דויד ויאה. מקבל 7 מיליון יורו בשנה כדי לעשות את מה שעשה אמש, צילום: איי אף פי דויד ויאה. מקבל 7 מיליון יורו בשנה כדי לעשות את מה שעשה אמש | צילום: איי אף פי דויד ויאה. מקבל 7 מיליון יורו בשנה כדי לעשות את מה שעשה אמש, צילום: איי אף פי

4. ניתן רק לשער שחלוץ מנוסה יותר מניאנג היה כובש את ההזדמנות שנפלה בחיקו והיה משנה את פני המפגשים עם ברצלונה (2-4 בסיכום הכללי). עם זאת, בקיץ מילאן היתה צריכה לחתוך את תקציב השכר שלה ולהתחיל בתהליך הצערה מאסיבי: השחקנים המנוסים והיקרים עזבו והקבוצה החליפה אותם ב"ניאנגים" שכאלו. זה כנראה עלה למילאן במקום ברבע גמר ליגת האלופות. לעומת זאת, ברצלונה משלמת בערך 150 מיליון יורו יותר לשחקניה מאשר מילאן. זה עוזר לברצלונה לשמור על "מוצרי" האקדמיה המובחרים ביותר שלה וגם על שחקנים כגון דויד ויאה, שהיו יכולים לככב בכל מועדון אחר באירופה.

5. הרגעים של ניאנג ודויד ויאה הם אלו שהכריעו את המפגש בן 180 הדקות בין ברצלונה למילאן. ואם רציתם דוגמה לאיך כסף מכריע משחקים - אז הרגעים האלה הם הדוגמאות המושלמות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
המשחק הזה רק הוכיח שוב פעם את גדולת האינטר של מוריניו ב-2010
על הנייר: הקבוצה של אינטר אז הייתה פחות עדיפה ממילאן היום הקבוצה של בארסה (עם גיארדיולה הגדול) הייתה מושלמת בשונה מבארסה היום הכסף הגדול - לבארסה היו כל השמות הגדולים, כולל את איברהימוביץ לבארסה היה שער חוץ, דבר שלא היה הפעם בארסה שיחקה מול 10 שחקני אינטר (אחרי הרחקה בלתי מוצדקת של מוטה) במשך 70 דקות ולא הצליחה לכבוש וזה למה? כי לא מספיק להיות קבוצה מפוצצת כוכבים דמויית מנצ'סטר סיטי. כי עמדת המאמן היא הרבה יותר חשובה מכפי שסברו עד אז. כי מוריניו מוטיבטור מצוין, ידע לייצר קודם כל קבוצה, יחידה לוחמת שנותנת מעל 100% וכל זה תוך שמירה על ריכוז וקור רוח. כי מוריניו ידע להתאים קבוצה להתפתחויות לא צפויות ולשנות טקטיקה מהר תוך כדי המשחק. כך בגאונותו הוא סגר את הפער בין הכסף, הכשרון וטעיות שיפוט והצליח לגבור על כל יריבה בכל התחרויות שקבוצתו שיחקה ב2010. כסף - זה לא הכל!
ג'ין , תל אביב  |  14.03.13
8.
הכי קל בעולם להוכיח שכסף מנצח משחקים
כסף קונה הרבה ולראיה תקציב מכבי חיפה מול תקציב ברצלונה הוא לא קונה הכל כי בכל זאת יש השפעה להתחברות של קבוצה וכמובן מזל שהופך להיות שחקן קריטי בדקות קריטיות אפשר לראות קבוצות עשירות שבונות את עצמן והופכות משמעותיות כמו מנצ'סטר סיטי שאני בטוח שרוב הישראלים לא ידעו עליה חצי דבר עד לפני שלוש שנים ושנה שעברה לקחה את האליפות (עם הרבה מזל)
חיים  |  14.03.13
5.
לא מסכים עם ההנחה...
בסופו של דבר ראינו נצחון של טקטיקה שעבדה. בניגוד למשחק הראשון מול מילאן, בו שחקני בארסה לא הפעילו כלל לחץ על החוליה האחורית של מילאן ולא ביצעו חילופי מקומות בהתקפה, המשחק אתמול היה קירוב לשלמות טקטית. בארסה הראתה משחק לחץ מושלם ובחלקים ארוכים ביצעה חילופי מקומות בהתקפה, כך שתמיד היה שחקן בעמדה מסוכנת פנוי למסירה. כך גם קרה ששמירה כפולה, משולשת ומרובעת על מסי הייתה חסרת טעם. אם מסי סגור, אז יש למי למסור והגנת מילאן הייתה חייבת להתפנות גם אליו. בנוסף, ראינו משחק הקרבה של מסי שרץ וביצע הגנה שלא כהרגלו. לכן דסקל, אני לא מסכים שהמשחק הבודד הזה הוא דוגמה לפערים כלכליים. כשבארסה משחקת כך, אף קבוצה - ללא כל קשר לשורת התקציב שלה - לא יכולה לנצח אותה! לגישתי, הבדלים כלכליים בולטים כשבוחנים ביצועים של קבוצה על פני תקופה מוגדרת (עונה, עשור וכד'). לכן לדעתי בעצם ראינו נצחון הרוח ולא נצחון התקציב. מקווה שבארסה תמשיך לנפק כאלו משחקים בהמשך ההתמודדות בליגת האלופות, וכאוהד שרוף מקווה לפגוש את ריאל ברבע גמר או בחצי גמר (כדי שיהיו שני משחקים...)
אורני , חיפה  |  13.03.13
לכל התגובות