מנותק מהביצועים: השנה הקשה של המ־לט לא פגעה בשכר המנכ"ל

אחד השיאים במחזה "המלט" של וויליאם שייקספיר הוא המונולוג שתחילתו במשפט "להיות או לא להיות, זו השאלה". כששייקספיר חיבר את המונולוג הוא בוודאי לא חשב על חברת המ–לט, העוסקת בייצור שסתומים וברזים למערכות להובלת גזים במפעלי שבבים ומיקרו־אלקטרוניקה. אולם באשר לשאלה המפורסמת, מבחינתו של מנכ"ל החברה אורי אולינר התשובה היא בהחלט כן - להיות מנכ"ל החברה, לפחות אם מסתכלים על סעיף השכר.

אולינר עצמו נהנה משכר בעלות של 2.2 מיליון שקל בשנת 2012, כשמתוך שכר זה 1.6 מיליון שקל היו בשכר ברוטו והטבות סוציאליות, 406 אלף שקל במענקים, והיתרה - 170 אלף שקל - באופציות שהוענקו לו. מדובר בשכר הגבוה פי 11 משכרו של עובד ממוצע בחברה, שעומד על 16 אלף שקל בחודש, בעוד עלות שכרו החודשית של אולינר הסתכמה ב־180 אלף שקל.

למעשה, למרות השכר החלומי מדובר בירידה לעומת שכר בעלות של 2.8 מיליון שקל שמשך אולינר בשנת 2011, או 230 אלף שקל בחודש. בשנת 2011 היתה עלות שכרו החודשית גבוהה פי 15 מעלות שכרו של עובד ממוצע בחברה, שעמדה על 15.3 אלף שקל.

את הירידה בשכרו של אולינר אפשר להסביר במכה הקשה שספגה החברה ב־ 2012, על רקע הפגיעה בענף השבבים העולמי, שהוא ענף מחזורי. הכנסותיה של המ–לט בשנת 2012 הסתכמו ב־76.5 מיליון דולר לעומת הכנסות של 98.6 מיליון דולר בשנת 2011, צניחה של 22%. הרווח הנקי של החברה ספג מכה גם הוא וצנח ב־80% ל־3.5 מיליון דולר בלבד, לעומת 16 מיליון דולר בשנת 2011.

נוסחת שכרו של אולינר קובעת כי המענקים שניתנים לו מחושבים בהתאם לרווח הנקי של החברה, ומאחר שהרווח הנקי של המ–לט ספג פגיעה בשנת 2012, נפגע גם המענק של אולינר: אם ב־2011 קיבל אולינר מענק בהיקף של 718 אלף שקל, ב־2012 הצטמצם המענק שלו ל־406 אלף שקל בלבד. בנוסף קיבל אולינר גם פחות אופציות בשנת 2012 - בהיקף של 170 אלף שקל ב־2012, לעומת 346 אלף שקל בשנת 2011.

על פי ההסכם, השכר החודשי ברוטו של אולינר עומד על 80 אלף שקל, כאשר על כל רווח של מיליון דולר מתואם הוא יקבל סכום השווה ל־0.6 משכורת ברוטו, אך לא יותר מתשע משכורות חודשיות ברוטו.

למרות הירידה בשכרו של אולינר, מאחר שהרווח הנקי של המ–לט הצטמק בכ־80% בשנת 2012 ניתן היה לצפות שעלות שכרו של אולינר תרד בשיעור משמעותי יותר מ־22% בלבד. עיקר הירידה בשכרו של אולינר היתה בבונוסים ובמענקים, כאשר שכרו הבסיסי נותר זהה כמעט ב־2012 ו־2011, אולם ניתן היה לבקש מאולינר גם להפחית את שכר הבסיס שלו באופן וולונטרי על רקע הפגיעה החריפה ברווחי החברה בשנת 2012.שכר הבכירים בחברה דווקא כן ירד: סך הכל משכו חמשת בכירי החברה שכר בעלות של 6 מיליון שקל בשנת 2012, לעומת שכר בעלות של 7.5 מיליון שקל בשנת 2011, כאשר שכרו הממוצע של בכיר בשנת 2012 היה 1.2 מיליון שקל לעומת 1.5 מיליון שקל בשנת 2011. הבונוסים שקיבלו חמשת בכירי החברה ירדו בשיעור גבוה יותר - בשנת 2012 הסתכמו הבונוסים ב־795 אלף שקל, לעומת 1.8 מיליון שקל בשנת 2011.

דירקטוריון החברה הגביל את הבונוסים וקבע שני כללי־על שלפיהם החברה לא תשלם בונוסים בשני מקרים: אם החברה תפסיד, ובכל תרחיש הבונוסים לא יעלו על 50% מהרווח לפני מס בכל שנה. מאחר שהרווח לפני מס של המ–לט הסתכם בכ־14 מיליון שקל בשנת 2012, החברה עמדה בכלל זה.

דירקטוריון החברה כתב כי ועדת התגמול סקרה את שכר הבסיס והתנאים הנלווים של כל אחד מחמשת נושאי המשרה הבכירים של הארגון, וכי "הגמול הינו הוגן וסביר בהתבסס על הקריטריונים הכוללים את תפקידו של נושא המשרה והיקף האחריות המוטלת עליו, תנאי השכר בהשוואה לתנאי השכר הכלליים הנהוגים בחברה והטריטוריה שבה מועסק נושא המשרה, ולנוכח נתונים השוואתיים שערך בודק חיצוני ואשר הוצגו בפניה. דירקטוריון החברה דן בהמלצות ועדות התגמול, בשים לב למשקל שניתן לתרומתו של כל אחד מנושאי המשרה, לביצועיו ולאופן קביעת התגמול, וקבע כי המענקים המשולמים לכל אחד מנושאי המשרה הנ"ל הנם סבירים והוגנים בהתבסס על העקרונות שהנחו את הדירקטוריון לבחינה זו עם אישור תמהיל התגמול הכולל לשנת 2012".

שכר המנכ"ל עלה, התגמול לעובדים דווקא ירד

אבנר שחם, מנכ"ל מנועי בית שמש, קיבל שכר בעלות של 3.5 מיליון שקל

אבנר שחם, מנכ"ל מנועי בית שמש ואחד מבעלי השליטה בה, התרחק בשנה החולפת מהעובד הממוצע של החברה שבניהולו. אם בשנת 2011 המנכ"ל השתכר פי 15 יותר מהעובד הממוצע של יצרנית חלקי המנועים למטוסים, בשנת 2012 הגיע שחם לשכר גבוה פי 19.5 מזה של העובד הממוצע. עלות שכרו של שחם עמדה על כ־3.5 מיליון שקל, מתוכם 1.1 מיליון שקל כמענק והשאר בעלות שכר - ללא מרכיב אופציות.

הבונוס למנכ"ל נגזר מהתשואה על ההון שמספקת חברת מנועי בית שמש למשקיעים שלה, כך שאם הוא לא עשה עבודה טובה, הוא נאלץ להסתפק במשכורת הבסיסית. אבל אין כמובן סיבה לדאוג או לרחם עליו - משכורת זו הסתכמה כאמור בשנה החולפת ב־2.4 מיליון שקל. בשנת 2011 עמדה עלות שכרו של שחם, כולל בונוס, על כ־2.7 מיליון שקל. שחם מחזיק ב־25.5% ממניות החברה, מה שמקנה לו גם חלק בדיבידנדים שהיא מחלקת. לחברה מדיניות לחלוקה של 30% מהרווח הנקי לבעלי המניות.

ומה לגבי העובד הממוצע? מדו"חות מנועי בית שמש עולה כי החברה העסיקה 550 עובדים נכון לסוף 2012, עלייה של 6% לעומת מצבת העובדים בשנת 2011. כיאה לחברה שעד שנת 1992 היתה חברה ממשלתית, 27% מעובדי מנועי בית שמש הם עובדים בעלי ותק של 20 שנה ויותר, שתנאיהם מוסדרים מכוח חוזה קיבוצי. כך ניתן להבין מדוע עלות השכר הממוצעת בחברה היא כ־15 אלף שקל בחודש. מדובר, אגב, בירידה לעומת 2011, אז עמד השכר הממוצע של עובד בחברה על 16 אלף שקל.

בעוד שכר העובדים יורד קלות, שכר המנכ"ל עלה כאמור וכך גם עלות חמשת בעלי השכר הבכירים: זו עמדה בשנת 2012 על 7.2 מיליון שקל לעומת 6.05 מיליון שקל ב־2011.

הפעילות שעליה מופקד שחם הצליחה לייצר ב־2012 צמיחה של 20% במכירות ל־72.7 מיליון דולר, ושיעור הרווח הנקי מתוך ההכנסות צמח ל־7.2% לעומת 2.1% בשנת 2011. הרווח הנקי זינק מ־1.3 מיליון דולר ב־2011 ל־5.2 מיליון דולר בשנה החולפת.

הדירקטוריון נימק את תנאי ההעסקה של שחם בכך ש"לדעת הדירקטוריון, התגמולים שניתנו למר שחם מתוקף הסכם הניהול בתקופת הדיווח, הנם הוגנים וסבירים ביחס לתרומת מר שחם לחברה ואינם עולים על השווי הכלכלי של השירותים הניתנים על ידי מר שחם לחברה, וכי הסכם הניהול הנו לטובת החברה. הדירקטוריון סבור כי מר שחם הנו בעל מיומנות מקצועית, ניהולית ותפעולית בתחומים הרלבנטיים לפעילות החברה ולתפקידו וכי הודות לניסיונו הניהולי, התפעולי והעסקי בחברה הוא מהווה תרומה משמעותית לחברה, ליעדיה, לפיתוחה ולתוצאותיה העסקיות, דבר אשר התבטא בתוצאות העסקיות שהשיגה החברה בתקופת הדו"ח".

הדירקטוריון מוסיף וכותב כי הוא "בחן בעיון את נתוני התגמול שנקבעו בהסכם האמור אל מול נתוני התגמול של חברות דומות בעיסוקן או בגודלן. מהנתונים עולה כי התגמול הניתן למר שחם הנו סביר בנסיבות העניין ואיננו סוטה מממוצע הנתונים המקובל בחברות דומות". כפי שהתרגלנו לראות בחברות אחרות, גם כאן הדירקטוריון לא פירט מול אילו חברות נבחנו נתוני התגמול.