אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה מתקשה להתמודד עם הצלחת הרפורמה בחינוך צילום: נועם מושקוביץ

בדיקת כלכליסט

המדינה מתקשה להתמודד עם הצלחת הרפורמה בחינוך

הבעיות המנהלתיות נפתרו, המכשולים החינוכיים העמיקו. משרד החינוך יכול להתגאות בכך שבשנה הבאה 90% מהילדים מגיל 3 ישתלבו במערכת החינוך הציבורית, אולם השר הנכנס יצטרך להתמודד עם העומס הגדול בגנים שאינו תואם את גיל הפעוטות. בין התנאים שייושמו בשנה הבאה: גמילה מחיתולים

28.03.2013, 06:56 | חן פונדק

יישומן של המלצות ועדת טרכטנברג להחיל חוק חינוך חינם על פעוטות מגיל 3 הוצג, בצדק מסוים, כהישג הגדול ביותר של הממשלה הקודמת. אכן, 85% מהילדים בגילי 3-4 שולבו במערכת הציבורית ובשנה הבאה היקפם יעלה לכ־90%, אולם במסגרת הניסיון להחיל את החוק כמה שיותר מהר לא נקבעו יעדי ביניים ולא הושם דגש על בעיות תוכניות שעולות מהרפורמה. בראש ובראשונה, המספר הממוצע של הילדים בכיתות הגן, שאינו תואם את גילם הפעוט והיחס של עובדי ההוראה.

  

קראו עוד בכלכליסט

התקנים בגנים לא שונו

טרם הוחל ביישום הרפורמה, התקן לגנים היה עד 35 ילדים בכיתה עם גננת וסייעת, אולם הוא התייחס לילדים בוגרים יותר מגיל חמש ומעלה. המלצת דו"ח טרכטנברג והחלטת הממשלה שבאה בעקבותיו לא נגעו כלל בסוגיה החשובה הזו. לטענת משרד החינוך ממוצע הילדים בגן לא השתנה והוא עומד ברשויות השונות על 31 ל־35 בממוצע. מנגד, גורמי מקצוע הדגישו את הבעייתיות הטמונה בגודל הכיתות.

"השהות היומית בקבוצה גדולה, עומס הגירויים, הרעש והצפיפות, גורמים לילד מצוקה המתבטאת בעלייה של הורמון הקורטיזול", אמרה ל"כלכליסט" דורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות. "לגודל הקבוצה יש השפעה מכרעת על הילד והתפתחותו, על כישוריו ואף על בריאותו", הוסיפה וציינה כי הארגון ימשיך לפעול להפחתת מספר הילדים בגנים. גם פרופסור פנינה קליין וד"ר יעקוב יבלון מאוניברסיטת בר־אילן שערכו מחקר לאקדמיה הלאומית למדעים ומשרד החינוך , המליצו על 14-16 ילדים בגן בגילאי 3-4 ו־16-20 ילדים בגילאי 5-6.

שר החינוך היוצא גדעון סער (מימין) והשר החדש הרב שי פירון, צילום: עמית שאבי שר החינוך היוצא גדעון סער (מימין) והשר החדש הרב שי פירון | צילום: עמית שאבי שר החינוך היוצא גדעון סער (מימין) והשר החדש הרב שי פירון, צילום: עמית שאבי

"גן בו יש מעל 30 ילדים בגילי 3, זה בלתי אפשרי. זה ילדים עם קשיים חדשים וצריך כוח נוסף לעזור להם להתחבר עם הגן. אם יש 25 ילדים, צריך עוד סייעת ב-80% משרה", אומר אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי החינוך ברשויות המקומיות.

לטענתו, נושא נוסף שלא נפתר עדיין הוא ש"אנחנו מגלים יותר ילדים כיום עם בעיות התפתחות ואין לנו פתרונות. אין למערכת מאגר של שעות למרפאה בעיסוק, לקלינאית תקשורת ואין לנו תשובות. 7%-9% מהילדים סובלים מבעיות התפתחות. היחס של מטפלים שיש היום הוא רק לילדים שהיו כבר במערכת. וכאשר אין לנו תשובות, אנחנו הופכים להיות חלק מהעיכוב ההתפתחותי". למרות הקשיים קמינסקי מציין כי החלטת הממשלה היתה חשובה וראויה לשבח.

משרד החינוך אכן מודע לבעייתיות ואף פעל כבר לגיוסן של 910 גננות וסייעות חדשות השנה, כשעלות הכשרת גננת עומדת על כרבע מיליון שקלים. מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר אמרה כי היא מכירה את הקושי שעולה מהשטח על מספר הילדים בכיתה, אך "המדינה לא שינתה את הסטנדרט שהיה כבר קודם ביישובי הצו בהם ניתן כבר קודם חינוך חינם. יש קושי מסוים בתחילת השנה כשנקלטים ילדים שלא היו עוד במסגרת ופעם ראשונה מגיעים לגן. אבל הגננות והסייעות שמאוד מיומנות ואוהבות ילדים התגברו על הקושי הזה. ביקרתי לפני חודש במספר גנים והקליטה של הילדים והמיומנויות שלהם מעוררות התפעלות וכן היכולות של הגננות לעבוד בצורה מעולה עם הילדים הללו. אנחנו לא מתנגדים שהסטנדרט יהיה אחר, אך כרגע זה לא עומד על הפרק. צריך להדגיש שזה לא חינוך חובה ולמרות גודל הכיתה רוב הציבור הביע אמון במערכת הציבורית ורשם את הילדים לכיתה". לעניין בעיות ההתפתחות אמרו במשרד כי, "זו סוגיה שנכונה בכלל בלא קשר ספציפי לגילי 3-4,אולם נכון להיום, אין תוספת תקציבית להעסקת סייעת נוספת".

הכניסה לגן - בלי חיתולים

בשנה הזו, שבה הוחלה לראשונה הרפורמה, נפלו בין הכיסאות כ־51 אלף ילדים שנולדו בין החודשים אוקטובר ודצמבר. לקראת הרישום השנה הבהירו העיריות כי הרישום נעשה על פי גיל, כך שקודם קולטים את גיל 4, ולאחר מכן לפי חודש כך שמי שנולד בחודש יוני קודם למי שנולד בחודש יולי. חלק מהסיבה לכך שעשרות אלפי פעוטות נפלו בין הכיסאות היא שמעונות היום לגילי 0-3 הם תחת פיקוח משרד הכלכלה והמסחר (לשעבר התמ"ת) בעוד שהגנים הם תחת פיקוח משרד החינוך.

כחלק מהמלצות התייחס דו"ח טרכטנברג לחשיבות החינוך החל מגיל 0, ונקבע כי מעונות היום הינם "נושא חינוכי-התפתחותי מהמעלה הראשונה". בשל כך הומלץ על העברת הסמכות והאחריות על תחום מעונות היום והמשפחתונים לגיל הרך לשר החינוך, כמו גם הרחבת היצע המעונות שבפיקוח והחלת פיקוח על כלל המסגרות הטיפוליות ל־7 ילדים ומעלה. מפלגת יש עתיד אימצה את המסקנה של העברת האחריות למשרד החינוך והגדלת מספר המעונות המפוקחים, ועכשיו נותר לראות מה יקרה בשטח.

על אף הרחבת קריטריון הכניסה להורים לילדים שנולדו באוקטובר עד דצמבר (ונכנסים לגן כשטרם מלאו לילדיהם 3) עדיין יש מכשול בקבלה לגן משום שהתנאי החדש הוא היגמלות מחיתולים. אחרי ניסיון השנה האחרונה בה התברר כי עם גננת וסייעת על 35 ילדים לא ניתן להספיק להחליף גם חיתולים, הוסיפו בחוברת הרישום של ערים רבות את המשפט הבא: "גני הילדים אינם ערוכים לטיפול בילדים, שאינם גמולים מחיתולים, לפיכך על ההורים לגמול את ילדיהם עד תחילת שנת הלימודים". בחלק מהערים התייחסו לכך כהמלצה, אולם הובהר להורים כי "בגנים העירוניים אין תנאים להחלפה".

השינוי הבולט - מספר הגננות

טרם חוק חינוך חינם לגילי 3-4, מתוך כ־300,000 ילדים בגילי 3-4 בישראל כ־105,000 ילדים קיבלו חינוך חינם. מדובר בילדים מיישובים בדרגות החברתיות הנמוכות ביותר, יישובי קו עימות, יישובי עדיפות לאומית ושכונות שנכללות בפרויקט שיקום שכונות. 115,000 ילדים נוספים היו בגנים המפוקחים על ידי משרד החינוך והיו זכאים לסבסוד בהתאם למבחני הכנסה. יתרת הילדים, כ־80,000 נשארו בביתם או הלכו למסגרות פרטיות שאינן מפוקחות.

לפי המחקר של מכון טאוב שנעשה על ידי החוקרים נחום בלס וחיים בליך, הגידול במספר הילדים שנכנסו למערכת הציבורית, אינו מרשים במיוחד. לטענת החוקרים, קרוב לוודאי שהשינוי בשיעור הילדים שהצטרפו לגנים הושפע הרבה יותר מהגידול הטבעי מאשר מהרחבת יישום החוק. גם השינוי במספר הגנים הורגש אך לא היה חריג: תוספת של חמישה אחוזים השנה לעומת שלושה אחוזים בשנה הקודמת. לעומת זאת, שינוי משמעותי התרחש במספר הגננות – עלייה של שמונה אחוזים. את ההסבר לממצאים של בלס ובלייך, ניתן למצוא אולי בכך שחלק מהעיריות הקדימו בשנים האחרונות את המלצת טרכטנברג, ואפשרו שילוב ילדים בגילאי 3-4 בגני העירייה טרם החלטת הממשלה, כמו למשל הערים רמת השרון, גבעתיים ואילת.

פרופ פרופ' מנואל טרכטנברג. בדו"ח לא נגעו בסוגיית התקנים | צילום: אוראל כהן פרופ

מי ישלם על הגנים החדשים?

בשנת 2010 האתגר הגדול ביותר עבור משרד החינוך והרשויות המקומיות היה למצוא מבנים שיכילו את הילדים הרבים שיצטרפו למערכת הציבורית. לרוב, ההליך הבירוקרטי להקמת גן חדש אורך כשנתיים, אולם מאז יישום הרפורמה הוקצבו לכך שמונה חודשים.

782 גנים נבנו בשנה שעברה ועוד 377 גנים נבנים השנה לצורך יישום החוק. בניית הגנים תימשך עד תשע"ו. החוקרים בלס ובליך בדקו מה יהיו ההשלכות המעשיות של יישום החוק ומצאו כי כדי השלים את הרפורמה יש לבנות 1,623-2,345 גנים חדשים, כתלות במספר הגנים פרטיים שיוכנסו תחת פיקוח משרד החינוך.

כדי להתגבר על הפער בין הקיים לרצוי הרשויות המקומיות הסבו מבני ציבור רבים לגנים והחילו את פיקוח משרד החינוך על למעלה מ־650 גנים פרטיים. עלות הקמת גן ילדים נעה בין 800,000 שקל ל־1,100,000 שקל, אולם בשל הצורך הבהול בהקמת גנים חדשים קיצורי הדרך גרמו לקפיצה בעלויות של עד כ־20% יותר מהרגיל לבניית כיתת גן. בין משרדי הממשלה לרשויות צפויים עוד ויכוחי עלויות. קמינסקי מסביר כי ההפרשים "חלים על הרשות המקומית. הרשות שבנתה 10-12 כיתות שמה מהכיס שלה מאות אלפי שקלים. האוצר ומשרד החינוך אמנם שיפרו במעט את התקציב, אך זה לא מכסה את מלוא העלויות". לטענת עו"ד אחיקם שוסטר שמלווה בניית מבני ציבור, "משרד החינוך הגדיל את ההשתתפות שלו במימון גני ילדים מ־4000 שקל למ״ר ל-4,500 שקל למ"ר, אך בפועל עלויות הבנייה הציבורית עלו בשיעורים גבוהים בהרבה".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד תקצב בנייתן של כיתות גן חדשות , בניגוד לעבר, כשהרשויות בנו את הגנים מתקציביהן. באשר להצטיידות, יצוין כי המשרד הקצה תוספת רוחבית מיוחדת בשיעור של 9% לצורך בניית הגנים וכן תוספת תקציבית בשיעור של 14% בהתאם למדד הפריפריאלי והסוציו אקונומי של כל רשות. במבחן התוצאה, נפתחו כ - 500 גנים חדשים לקראת תשע"ג ועוד מאות עתידים להיפתח לקראת תשע"ד".

 

לידיעת ההורים בגנים הפרטיים

 

לפי בדיקת ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, המאגד כאלף גנים, חלה ירידה של כ־20% במספר הילדים בשנתון גילאי 3-4 אשר עברו למערכת הציבורית. במקביל, כ־75% מהגנים החברים בארגון פתחו בשנת הלימודים הנוכחית קבוצות גיל צעירות נוספות בגנים, המיועדות לפעוטות בני שלושה חודשים ומעלה.

יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, רינה סקעת, ציינה כי לקראת השנה הבאה ממשיכים להירשם הורים לילדים בני שנתיים ותשעה חודשים ומעלה, הן בגלל רמת חינוך גבוהה לדבריה והן כי עדיין לא הובטחה להם הרשמה בחינוך הציבורי. חוסר הוודאות לגבי הרישום של הילדים הצעירים בשנתון הינו גדול: התשובות הראשונות להרשמה לגן מתקבלות בחודש אפריל-מאי, כאשר במקרה של ילדי טרום טרום חובה, התשובה יכולה גם להגיע ביולי. זאת בעוד הרישום לגנים הפרטיים מתחיל כבר בפברואר.

ד"ר שולמית ביסמנובסקי מארגון גני הילדים הפרטיים בישראל הוסיפה כי "את השפעתו האמיתית של החוק על ההורים נראה רק בעוד שנה, כאשר יהפוך לחוק חינוך חינם חובה. אז לא תישאר להורים זכות הבחירה והם ייאלצו לעיתים, בעל כורחם, לרשום את ילדיהם לגן ציבורי עם 35 ילדים המתמודדים על תשומת לבה של גננת אחת, דבר שרוב הילדים בגיל שנתיים ותשעה חודשים מתקשים לעשות. הורים, אשר למרות החוק ישלחו את ילדיהם לחינוך פרטי, יחשבו למעשה כמפרי חוק".

עד אז, אי הוודאות מעוררת בעיות דווקא מצד הגנים הפרטיים. 650 הגנים הפרטיים שהוכנסו תחת פיקוח משרד החינוך קיבלו תקציב עד לשעה 13:20 עבור כל ילד שנרשם לגן וזכאי לחינוך חינם. התקציב מועבר ישירות למפעיל הגן, וההורה שרושם את הילד לרוב לגן עד 16:00, אמור לקבל זיכוי עבור רוב שעות היום. עם זאת ידועים מקרים שבהם ההורים לא עודכנו בנוהל החדש ולא נהנו מזכויותיהם החדשות. עו"ד הרן רייכמן, ראש הקליניקה למשפט וחינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה אמר כי ישנם מצבים בהם "לוקחים כסף באמצעות התחכמויות כי אין פיקוח".

רייכמן הסביר כי הגנים לוקחים את הכסף ממשרד החינוך אולם דורשים עוד מההורים על מנת לצמצם את היחס בין סגל ההוראה לילדים. לדבריו, "לא עשו תקן מתאים לגילאי 3־4. התקן הוא 35 ילדים עם גננת וסייעת שהוא לא מתאים לגילאים האלו, ואז יש לחץ על ההורים לשלם יותר כדי לקבל חינוך נורמאלי. הסכומים יכולים להגיע למאות ולאלפי שקלים בחודש. כך נוצר פער בין המעמדות, כי המעמד הבינוני משלם עוד כדי לקבל שירות יותר טוב". משרד החינוך השיב כי "המשרד בודק את הנושא, שכן אף הוא קיבל פניות בעניין זה".

"היעד היה מתן חינוך חינם לכמה שיותר ילדים וכמה שיותר מהר" מסכמת שטאובר. "זאת משתי סיבות: הסיבה הראשונה היא סיבה חינוכית. אנחנו מאמינים שסיכוייהם של ילדים שנקלטים במערכת החינוך בגיל צעיר לצמצום פערים הרבה יותר גדול והמחקרים מעידים על כך. המטרה השנייה היתה להקל את הנטל הכלכלי על משפחות צעירות. חינוך חינם חוסך אלפי שקלים בשנה למי שילדיו היו בחינוך ציבורי שלא לדבר אם הוא היה בחינוך הפרטי. עמדנו ביעד הזה בהצלחה כבירה מעל ומעבר למצופה, בזכות היערכות אסטרטגית קפדנית מאד של מקסום הסיוע לרשויות והפשטת תהליכים בירוקרטים". כאמור, בשנה הקרובה ייקלטו 90% מילדי השנתון בגנים הציבוריים. מספר זה ייחרט כהישג מרשים לשר החינוך היוצא גדעון סער ולשר האוצר היוצא יובל שטייניץ. עם הקשיים והדילמות התוכניות שנותרו לעומת זאת ביישום החוק, ואלו לא פשוטים כלל, יצטרכו להתמודד בקרוב שר האוצר יאיר לפיד ושר החינוך הרב שי פירון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
מערכת חינוך בקריסה
נורא ואיום. לא רק עבור הגננות והסייעות הסובלות מעומס כיתות , אלא גם הארכת משך היום עד השעה 14:00 . הילדים רעבים, עצבניים ועייפים מאד. מתפתחים ביניהם מריבות מיותרות. ילד לא יכול להיות בגן יותר מהשעה 13:00 . הם מסכנים מאד. הלחץ החברתי גומר אותם. ואלו הנשארים עד השעה 17:00 בחשיכה, עוד יותר מסכנים. על זה נשלם מחיר כבד לממן את כל הבעיות הפסיכולוגיות המתפתחות היום כתוצאה מזה. וסוף סוף שמגיע חופש להתאוורר בבית עם ההורים, ההורים מתלוננים על כך. וכך הילדים מקבלים מההורים שדר שהילד טוב כשהוא בגן. בבית אין סבלנות אליו. פשוט נורא.
29.03.13
8.
דלית שטאובר, המנכ"לית עיוורת וחרשת אם אינה מבינה
שהגננת הטובה, המקצועית, החרוצה והמסורה ביותר, היא בעלת שתי ידיים וזוג עיניים ! ולכן בלתי אפשרי שתתן מענה בסיסי ל - 35 ילדים ! אני לא קונה בשקל את חוות דעתה על מה "שראתה בגנים" ! זו שטות מוחלטת שההורים מרוצים. למרבית ההורים צעירים יש משא כלכלי רב על הכתפיים ושכר נמוך. אין באפשרותם לבחור בגן פרטי. את המחיר, תשלם החברה בעוד מספר שנים. המחיר הכלכלי והנפשי של ההורים שיצטרכו להתמודד עם טיפולי פסיכולוג, דיאטנית, קלינאי תקשורת, ריפוי בעיסוק יהיה רב וארוך טווח. חינם היום = הרבה כסף מחר. עכשיו הורים צריכים לצאת לרחובות ! עכשיו לזעוק להקטנת כיתות הגנים !
א  |  29.03.13
לכל התגובות