פיפ"א יצרה כאוס בשוק העברות השחקנים
רגע לפני פתיחת חלון העברות השחקנים בעולם ובישראל - נראה כי השוק הפך למקום בו האיש הישר בעיניו יעשה. האם המצב הזה טוב או רע?
האם מעמד סוכן פיפ"א מורשה עומד לעבור מהעולם? בארגון הכדורגל העולמי (פיפ"א) שוקלים כיום לבטל את חובת ההרשאה של סוכני פיפ"א. בהתאם לכך אדם שירצה לייצג שחקני כדורגל מול קבוצות, לא יצטרך עוד לקבל תעודה מפיפ"א כדי לעשות זאת. איש הישר בעיניו יעשה. עדיין לא הוחלט סופית שאין מקום לסוכני פיפ"א בעולם הזה אבל בפועל כבר היום אין הקפדה על כך שסוכן שחקנים יהיה בעל תעודת סוכן של פיפ"א. אם פעם היו קבוצות היו מועמדות לדין על כך שניהלו משא-ומתן עם שחקנים באמצעות סוכנים בלתי מורשים, עתה אין אכיפה כזו ולמעשה התירו בפועל את ההסדרה בתחום.
השאלה שהמגמה הזו מעלה הינה: מה יעלה בגורל של ייצוג שחקני הכדורגל? האם השינוי הזה יוליד עוד הרבה מייצגים על אלו הפועלים בשוק והאם זה טוב או רע לשחקן שצריך לבחור לעצמו את מי שייצג אותו.
קראו עוד בכלכליסט
עד תחילת שנות האלפיים היו בארץ רק חמישה סוכני פיפ"א מורשים. הסיבה לכך הייתה נעוצה בתקנון פיפ"א שדרש הפקדה של ערבות בנקאית בסך 70,000 פרנקים שוויצריים. הפקדה זו היתה תנאי בסיסי לקבלת תעודת סוכן וכסף זה היה כמעיין ביטוח מפני רשלנות מקצועית של הסוכן המורשה. בגלל עניין זה, מי שהיה אז דומיננטי בייצוג שחקנים היו עורכי-הדין, שלהם הדבר מותר מכוח הסמכתם כעורכי דין.
את השינוי הגדול בסימן תיקון בתקנון פיפ"א שקבע כי סוכן יכול להסתפק בביטוח אחריות מקצועית במקום אותה ערבות. מדובר על עניין פשוט בהרבה מערבות בנקאית, זול בהרבה וקל הרבה יותר להשגה. מאז המהפך בתקנון פיפ"א גדל מספר הסוכנים המורשים בישראל במכפלה של עשר לפחות וחצה את רף חמישים הסוכנים זה מכבר.
ההצפה של הסוכנים הביאה עמה כוחות רבים שלא בהכרח התאימו לתפקיד החשוב. עם הזמן, התברר, שלא כל סוכן אכן יכול היה לספק את הייצוג המקצועי הדרוש לשחקן כדורגל. פעמים רבות, גם אחרי שהשחקן הבין שהוא מצוי בידיים הלא הנכונות, הוא התקשה לסגת מהסכם עם סוכנו גם לאחר שהבין כי החוזה שהושג עם הקבוצה הוא לא בהכרח הטוב ביותר עבורו.
פעמים רבות נולדו סוכנים מטעם. כאלו שקבוצה מסוימת דחפה את שחקניה אל תוך ידיו המושטות. האינטרס של הסוכן במצבים כאלה היה לרצות את הקבוצה שסיפקה לו עבודה ולא את השחקן. במקרים אחרים היו סוכנים שקשרו קשר עם מאמנים מסוימים, במסגרתו הסכימו מאמנים לקבל שחקנים, שלא בהכרח תאמו את הצרכים המקצועיים שלהם. היחסים של המאמן עם הסוכן גברו במקרה הזה. על מה שעמד מאחורי זה ישנם סיפורים רבים.
אבל גם סוכנים שלא חיפשו דרכים עקומות, לעיתים, העדיפו יחסים טובים עם הקבוצה, שפעמים רבות משלמת בסוף את עמלת הסוכן במקום השחקן, מאשר לדאוג לאינטרס של השחקן. לא חסרים מקרים בהם סוכנים ייצגו מספר שחקנים מול אותה קבוצה, ולא ידעו להפריד בין עניין של שחקן אחד לשני וכך הותירו שחקנים רבים ללא ייצוג נאות ופעלו מתוך שיקולים אישיים.
השוק החופשי יעשה את שלו?
השאלה היא אם בתוך כל הכאוס הזה, התרת המסגרת של הסמכת סוכני פיפ"א לא תגביר את האנרכיה בשוק ייצוג הכדורגלנים?
מצד אחד, התשובה המידית היא חיובית. כפי שהקלת דרישות ההסמכה הביאה לבאלגן גדול בתחום, אין סיבה, לכאורה, שחוסר ההסמכה לא יגביר את חוסר הוודאות בתחום.
מצד שני, אותה תעודה, שבסופו של דבר לא היה קשה כל-כך לקבל, רק יצרה מצג מטעה בפני השחקן המחפש ייצוג - ושמה שחקנים רבים בידי סוכנים לא ראויים. הרי מבחינת השחקן אם עומד מולו בנאדם שקיבל רישיון מפיפ"א לייצג שחקנים, אז הוא ראוי לכך.
לכן דומה שאם יתקבל השינוי, כבר לא יוכל אותו מייצג להסתתר מאחורי התעודה. הקבלות היחידות שהוא יוכל להציג לשחקנים אותם הוא מעוניין לייצג, יהיו ההישגים שלו והלקוחות האחרים, שיוכלו להמליץ עליו.
כוחות השוק, הם אלו שיעשו את הסדר. שחקנים יהיו ערניים יותר לבדוק ולברר לגבי כל סוכן פני שימהרו לחתום עמו ולהתחייב לו. דומה שגם כוחם של עורכי-הדין בשוק יגדל בחזרה. שם, לפחות, עדיין יש הסדרה של המקצוע וכל שחקן מגיע לצורך הסכם ספציפי מבלי להיות מחויב בעתיד. ואולי מוטב שכך.
הכותב עומד בראש משרד עורכי-דין המתמחה, בין היתר, במשפט וספורט
תגובה אחת לכתיבת תגובה