אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מתקן לקליטת גז עלול לסכן את חיי התושבים באזור אליקים" צילום: ערן יופי כהן

בלעדי לכלכליסט

"מתקן לקליטת גז עלול לסכן את חיי התושבים באזור אליקים"

תסקיר שהזמין משרד האנרגיה והמים לבדיקת ההשלכות של הקמת מתקן יבשתי לקליטת גז ליד אליקים, מזהיר מפליטת גזים מסוכנים בעת תקלה ומפגיעה בנחלים, בצמחייה ובבעלי חיים. תסקיר נוסף יוגש בקרוב לבחינת האלטרנטיבה – הקמת מתקן לטיפול בגז בים

13.06.2013, 06:54 | תומר גנון וחן פונדק

סכנה לחיי אדם וזיהום מי תהום במקרה של רעידת אדמה, חריגות גבוהות של חנקן במקרה של תקלה, ייבוש מעיין עין תות, זיהום נחל חגית, פגיעה בבתי גידול של בעלי חיים וצמחים וריטוש הנוף. אלה ההשפעות האפשריות על אזור דרום הכרמל ורמות מנשה אם יוקם במקום מתקן לקליטה וטיפול בגז שיגיע מתמר ולווייתן. כך עולה מתסקיר השפעה על הסביבה שהזמין משרד האנרגיה והמים ממשרד לרמן אדריכלים ומתכנני ערים והגיע לידי "כלכליסט". 

קראו עוד בכלכליסט

התסקיר, שהוגש לפני ימים אחדים למשרד להגנת הסביבה, בוחן את אחת החלופות המועדפןת על המועצה הארצית לתכנון ובנייה - אתר חגית, הממוקם בקטע שבין צומת אליקים לצומת פרדיס. כיום פועלות במקום ארבע טורבינות גז תעשייתיות של חברת החשמל. המתקן שנבחן הוא לטיפול במלוא תוצרי הגז ביבשה, עם צנרת מנקודת הכניסה מהים (דרומית לחוף דור) וחיבור למערכת ההולכה הארצית. תסקיר סביבתי נוסף שאמור להיות מוגש בקרוב יבחן חלופה לטיפול במלוא תוצרי הגז בים, כאשר באתר חגית ייבנה רק מתקן קליטה.

על פי התסקיר, מתקן הטיפול היבשתי באתר חגית ישתרע על שטח של כ־150 דונם ושטח כל התוכנית יהיה 254 דונם.

במקרה של תקלה, מתקן קליטת הגז יביא לפליטות לאוויר של מתאן, שהוא גז דליק ונפיץ, חנקן, שהוא גז רעיל, ועוד. ריכוזי הפליטות תקינים אמנם במצב רגיל, אולם הבעיות מתחילות במקרה של תקלה תפעולית. לפי הסקירה, במקרה של תקלה, "מהמתקנים המופעלים על ידי דיזל צפויות חריגות גבוהות בערכים המקסימליים המותרים של פליטת תחמוצת חנקן לאוויר". אזור החריגה משתרע בין צפונית מערבית ליקנעם לבין דרומית לדליית אל־כרמל.

היישובים באזור היישובים באזור היישובים באזור

רעידת אדמה עלולה לפגוע במתקן ולגרום זיהום

החשש המרכזי של כותבי התסקיר הוא מאירוע סיסמולוגי שיטלטל את המתקן ויגרום לנזקים חמורים. "בעת רעידת אדמה תיתכן פגיעה רב־מערכתית ובו־זמנית במתקנים שונים עם סכנה לחיי אדם ולהתפתחות אירוע זיהום", נכתב בתסקיר.

על פי התסקיר, יש סכנה נמוכה לזיהום מי תהום, אולם מי שעלולים להיפגע הם הנחלים באזור. הסיכון העיקרי הוא שצינור ההובלה של הגז ישנה את פני הקרקע, דבר שיביא לפגיעה בזרימה של מעיין עין תות ובעקבותיה גם לפגיעה במערכת האקולוגית הקיימת. המתקן המתוכנן נחצה גם על ידי ערוץ נחל חגית, שצפוי "להיפגע פיזית וייתכן כי יזרים נגר מזוהם מן המתקן".

לפי התסקיר, צפויה פגיעה בחי ובצומח. עוד נכתב בתסקיר כי המתקן צפוי לפגוע בעיקר בקרקע החקלאית באזור. ברצועות הקרקע שמסביב לצינור הגז לא יתאפשרו גידול ונטיעת עצים, וכמו כן דרכי עפר ודרכים חקלאיות יעברו שינויים במהלך העבודות.

כותבי התסקיר מסייגים: "לאור היותו צמוד לאתר תחנת הכוח חגית, הקמת המתקן מהווה תוספת לפגע הנופי הקיים, אך אינה מהווה פגיעה והפרה נופית חדשות".

המדינה: מתקן יבשתי מבטיח אמינות אספקה רבה יותר

תושבי רמות מנשה ויקנעם נאבקים בהקמת מתקן לטיפול במלוא תוצרי הגז ביבשה. לאחרונה הם הגישו עתירה לבג"ץ נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שר האנרגיה והמים סילבן שלום והרשויות המקומיות זכרון יעקב, חוף הכרמל ופרדיס. בעתירה הם דורשים לקבוע כי החלטות המועצה הארצית אינן בוחנות בצורה אמיתית את החלופות של טיפול מלא בגז בים, לרבות חלופת טיפול מרבי בגז בים, עם מתקן יבשתי מצומצם לבקרה ומדידה בלבד.

בתגובת המדינה לעתירה הוסבר כי "מתקן טיפול ביבשה מבטיח אמינות אספקה רבה יותר. במהלך הדיונים במועצה הארצית דובר על כך שיש נחיתות וחסרונות רבים בתכנון מתקני הגז הטבעי באופן מלא/מרבי בים, וכי נכון יהיה לתכנן ולהקים גם מתקנים יבשתיים. זאת בעיקר משום שקל ונוח יותר לטפל במתקנים ובתקלות וניתן להחזירם לשמישות במהירות רבה יותר, דבר שהוא בעל משמעות עליונה כאשר בכוונת מדינת ישראל לבסס את משק החשמל במדינה על גז טבעי. מאידך, מתקן יבשתי צורך שטח ומטיל מגבלות על סביבתו, אך יש לזכור כי גם מתקן ימי מטיל מגבלות כאלה".

איך יגיע הגז מהמאגרים לישראל?

 שאלת הטיפול בגז עומדת כרגע במרכז מחלוקת בין המדינה לבין תושבי האזור. הגז מהמאגרים בים חייב להגיע למערכת ההולכה הארצית ולפי משרד האנרגיה חייבים להקים מתקן קליטה בתוך 3 שנים, כיוון שהתשתית הקיימת לא מתאימה

לקליטת הכמויות שיש במאגרים החדשים. השאלה היא איזה משלבי הטיפול בגז יהיה בים ואיזה ביבשה.

הגז שיוצא מראש הבאר בים הוא גולמי וצריך לעבור כמה תהליכים כדי שיהיה ניתן להזרימו למערכת ההולכה. הטיפול בגז תלוי בסוג הגז ובהרכבו, בלחץ ההגעה מהבאר ובשיעור המים המגיעים עם הגז, בין היתר.

הפקת גז מבאר יכולה להתבצע במתקן ייחודי שנבנה בים לאותה באר (לרוב לבארות גדולות). אלא שתכנון מתקן אחד שיוכל לקבל גז ממספר שדות בו־זמנית מעמיד בפני המהנדסים אתגרים טכניים, שכן מתקן כזה צריך לענות על שונות בכמה פרמטרים, לפי סוגי הגז והתכונות שמגיעים מהמקורות השונים. חלופה נוספת, כפי שבוחן התסקיר הסביבתי שהזמין משרד האנרגיה והמים, עוסקת בטיפול כמעט מלא בכל תוצרי הגז ביבשה. לטיפול זה יש השלכות על הסביבה היבשתית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

35 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

32.
את המתקן יש לבנות בקיסריה\תל-אביב\הרצליה פיתוח\ירושלים ליד הכנסת
ניראה אם תושבי נהריה רמלה דלית אל כרמל וקרית שמונה יתנגדו.בטוח שלא.בגץ זה פיתרון לא רע להוריד יבשה מסדר היום.את המתקן יש לבנות במרחק 15020 ק"מ מהחוף מול תל אביב שיהיה קרוב לצרכנים ויהווה נוף מדהים!
טלטל , חיפה  |  14.06.13
31.
המסקנה ברורה - לייצא את כל הגז
המסקנה מהסקירה ברורה כל מתקן קליטה יבשתי או בקרבת החוף מהווה סכנה חמורה על עשרות עד מאות אלפי אזרחים במקרה של רעידת אדמה , פגיעת טילים או תקלה חמורה. לכן אסור להקים מתקנים כאלו ביבשה או בקרבתה וצריך לסגור בהקדם גם את מתקן הלקיטה מתמר. במקום זה יש להקים מפעל הנזלת גז צף בעומק הים בכל אחד מהשדות תמר ולויתן ולייצא את מלוא תפוקת הגז. אנחנו נחזור להשתמש בחשמל שיופק מסולר, מזוט ופחם, או שנסכים לשלם ביוקר ולהסתפק בחשמל רק בשעות היום ולעבור לצריכת חשמל שייוצר במתקנים פוטו וולטאיים .
איש יהודי  |  13.06.13
לכל התגובות