הצמיחה זה לא הכל

כשמסתכלים על המספר האבסולוטי של הצמיחה בישראל מחטיאים את המטרה. חשובה לא פחות ההסתכלות על מבנה הצמיחה וכאן כבר אנו נכנסים לבעיה בכל הקשור למשק הישראלי.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לפני כשבוע כי הצמיחה במשק (לפי התוצר המקומי הגולמי הכולל) ברבעון הראשון של השנה עמדה על 2.7% במונחים שנתיים. שיעור זה תואם את סביבת הצמיחה מזה כשנתיים של כ-3%. קצב צמיחה זה הינו נמוך יחסית לקצב הצמיחה ארוך הטווח של המשק לשנה והפוטנציאל שלו, אולם ביחס לקצב הצמיחה של מדינות ה-OECD הצפוי להיות כ–1.5% ב-2013, נחשבת הצמיחה בישראל לגבוהה יחסית.

באופן כללי הצמיחה במשק נשענת על הגידול בצריכה הפרטית, בהשקעות, בצריכה הציבורית וכן בגידול שבהפרש בין העודף הייצוא לעודף הייבוא. להרכב הצמיחה יש כמובן השפעה על משתנים נוספים ובראשם הכנסות המדינה ממיסים. סעיפים הנחשבים כתורמים להכנסות המדינה ממיסים הינם הצריכה הפרטית והשקעות בענפי המשק, כמו כן סעיפים אלו קשורים קשר הדוק עם רמת האשראי במשק בהיותם תחומים הנחשבים לעתירי אשראי.

בחינה של התפתחות הצמיחה בסעיפים אלו ברבעונים האחרונים מגלה תמונה מדאיגה. החל מאמצע 2011 ניכרת ירידה בצריכת מוצרים בני קיימא, מוצרים הנחשבים לעתירי מס וכן ניכרת ירידה בתקופה זו בהשקעה בענפי המשק (מכונות וציוד). המשמעות של הירידה הנוכחית בצריכה הפרטית ובהשקעות במשק הינה ירידה עתידית בהכנסות המדינה ממיסים שפירושה אתגר משמעותי לעמידה ביעד הגירעון לשנת 2014 (3% מתוצר).

צילום: shutterstock

היחלשות נתוני הצריכה הפרטית בשילוב הירידה בהשקעות ריאליות מלמדות על אבדן הביטחון הכלכלי. התפתחות מקבילה לכך ניתן למצוא במעקב אחר שיעור השינוי באשראי במשק. בשנתיים האחרונות ניתן לראות כי צמיחת האשראי לסקטור העסקי הייתה אפסית הן במערכת הבנקאית והן במימון החוץ בנקאי לסקטור העסקי. במקביל שיעור השינוי באשראי למשקי בית ירד מאוד אף הוא והתכנס לשיעור שינוי אפסי המלמד כי גם משקי הבית חדלו מלקיחת אשראי פרטי חדש (בנטרול אשראי לדיור).

אציין כי ירידת האשראי אינה מלמדת על מחנק אשראי שהרי בצד ההיצע לבנקים יש מקום להגדלת האשראי, אלא על חוסר ביקוש המהווה ביטוי לחולשת הביקושים במשק, וגם אי-וודאות הולכת וגוברת הנתמכת בפסימיות המשתקפת מסקרי אמון צרכנים ומגמות בעסקים, הן של הסקטור העסקי והן של הסקטור הפרטי.

היחלשות הצריכה הפרטית וההשקעות במשק צריכות כאמור להדליק נורה אדומה אצל קובעי המדיניות בממשלה על רקע צעדי הריסון של הממשלה במסגרת תקציב 2013/4 שעלולים להחמיר עוד יותר את צעדי ההידוק של הסקטור העסקי והסקטור הפרטי. במצב עולם זה היכולת של הממשלה לעמוד ביעד הגירעון בשנת 2014 עומדת בפני סימן שאלה גדול ודורשת מחשבה מחדש לגבי המדיניות המתגבשת.

לסיכום, נאמר שמבחינת בנק ישראל, ההאטה ההולכת וגוברת במשק, צפויה לבוא לידי ביטוי בהמשך מדיניות מוניטארית מרחיבה המתקרבת לרמות של שיא המשבר בשנת 2008/9. ייתכן ותהליך הורדת הריבית טרם הגיע לסיומו ועל רקע הורדת תחזיות הצמיחה הצפויות ייתכן ובנק ישראל יזדקק בעתיד לצעדים מוניטאריים נוספים על רקע ההידוק הפיסקאלי והפסימיות ההולכת וגוברת במשק.

הכותב הוא מנהל דסק מחקר אג"ח בלאומי שוקי הון.