המירוץ של עו"ד נס לרישום שיעבודים

חברת רובין לנדסמן הנדסת בניין, שמבקשת לנקוט הליכי פירוק נגד חברת הבנייה נחלת אליעזר שבשליטת עו"ד שלמה נס, טוענת כעת בפנייתה לבית המשפט שגילתה שבחברה מתבצעת דיספוזיציה אסורה ונרשמו בעת האחרונה שעבודים חדשים לטובת משרד שלמה נס וצדדים שלישיים.

בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" שחברת נחלת אליעזר הועברה באחרונה ללא תמורה לידי משרד עו"ד שלמה נס, ושמשרד נס שילם מיליון שקל לכיסוי חוב של החברה, שהיתה קודם לכן בבעלות ח"כ אליעזר מוזס ובנו.

בתצהיר שהגיש לבית המשפט ציין נס שמניות החברה הועברו בנאמנות וללא תמורה למשרדו. נס טען שהחברה היא מיזם ציבורי לבנייה למגזר החרדי.

פרויקט של נחלת אליעזר בבית שמש | צילום: אוראל כהן

משרד נס התנגד לבקשת הפירוק והעלה טענות שונות. אלא שכעת טוענת רובין לנדסמן שברשותה ממצאים חדשים המעידים על התנהלות חמורה המצדיקה ומחייבת מינוי דחוף של מפרק זמני לחברה שיתפוס את נכסי החברה, ישמור אותם וימנע את הדיספוזיציה המתבצעת אגב הליכי הפירוק, ולכן החברה מבקשת מבית המשפט למנות למפרק זמני את עו"ד רונן מטרי. לטענתה, ב־13 במאי ביקשה להגיש הליך פירוק נגד החברה ופתחה תיק, כנהוג במשרדי כונס הנכסים הרשמי. לאחר מכן, נטען, היו נציגי החברה בדרכם מהכונס הרשמי לבית המשפט כדי לפתוח את התיק בבית המשפט. לטענת החברה, בטרם הספיקו הנציגים להגיע לבית המשפט, הגיעו נציגי בעלת המניות הנוכחית של החברה, חברת ד"ר שלמה נס ושות', למשרדי באי כוחה של רובין לנדסמן ומסרו המחאה על מיליון שקל וביקשו לנסות ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, "תוך הבטחה כי לא יהיה בעיכוב בהגשת בקשת הפירוק וניהול המו"מ כדי לפגוע במבקשת בצורה כלשהי".

מתוך מסמכי השעבוד. נחתם ב-29 באפריל

אלא שלטענת החברה, בימים האחרונים ממש התגלה לה לתדהמתה "כי החברה ובעלי מניותיה הנוכחיים ניצלו את פרק הזמן שביקשו כביכול כדי לנהל בו מו"מ, ובשעה שתיק הפירוק פתוח אצל הכונס הרשמי הם רשמו שעבודים ספציפיים חדשים לטובת חברת ד"ר שלמה נס ושות' וכן שעבודים נוספים לטובת צדדים שלישיים נוספים". לפי הנטען הדבר נעשה חרף היות החברה חדלת פירעון וחרף מודעותם של מנהליה ובעלי מניותיה לפתיחת הליכי פירוק נגדה, ומבלי לומר על כך לחברת רובין לנדסמן, שעמה ניהלו מו"מ אינטנסיבי על בסיס יומי "והכל תוך הסתרת הדבר מהמבקשת ובחוסר תום לב מובהק".

לפי הנטען, ב־20 במאי, כלומר שבוע לאחר הגשת בקשת הפירוק לכונס הרשמי, הוגש לרישום שעבוד לטובת משרד שלמה נס ולטובת א. חבר, שותפה של נחלת אליעזר בפרויקט בנייה בבית שמש. השעבוד נרשם למחרת אותו יום.

עו"ד שלמה נס | צילום: עמית שעל

"החברה פעלה במחשכים"

שעבוד שוטף נוסף על כלל נכסי החברה נוצר ב־23 במאי, לטובת בנק דיסקונט. בבקשה נכתב ש"טיבם אינו ברור ומעורר שאלות רבות". לטענת רובין לנדסמן, מנוסח השעבוד "נראה על פניו כי החברה הנה ערבה לחובות 'חייבים' אשר אינם אלא החברה עצמה וד"ר שלמה נס באופן אישי, ושלהבטחת חיובים אלו, לרבות החיובים האישיים, ממשכנת החברה את כלל נכסיה בשעבוד שוטף".

עוד נטען שפירוק נוסף נרשם ב־9 ביוני לטובת מניף שירותים פיננסיים וחברותא צרכנות, "שלא ברור מי הם ועל שום מה נרשם שעבוד לטובתם". החברה טוענת שאת מכתב ההתראה בטרם נקיטת הליכי פירוק היא שלחה לנחלת אליעזר כבר ב־30 באפריל ושכעת מתברר שבמשך כל אותו זמן שבו נוהלו מגעים להסדרת החוב, ותוך שהיא הסכימה לפנים משורת הדין לעכב את בקשת הפירוק, "פעלה החברה במחשכים והגישה לרישום שעבודים על רכושה" לטובת בעלי מניותיה ונושים אחרים במטרה להעדיפם ולהותיר את המבקשת בפני שוקת שבורה.

עו"ד רונן מטרי

האם השעבודים נרשמו בתוך 21 יום?

לבקשה הדחופה צירפה רובין לנדסמן את המסמכים המעידים על רישומם של השעבודים החדשים ועל התאריכים שבהם הדבר נעשה. ההוראות על שעבודים של חברה נמצאות בסעיפים 178–179 לפקודת החברות. סעיפים אלו קובעים בין השאר ששעבוד קבוע יקבל את תוקפו כלפי צדדים שלישיים, אם המסמכים הדרושים לרישומו הוגשו לרשם החברות בתוך 21 יום ממועד יצירת השעבוד, כלומר ממועד חתימת הסכם השעבוד. במקרה כזה, תוקפו של השעבוד יחול באופן רטרואקטיבי ממועד יצירת השעבוד, ולא ממועד מסירת המסמכים או הרישום בפועל.

ספירת הימים במקרה הנוכחי תהיה כנראה בעלת חשיבות, מפני שלטענת רובין לנדסמן השעבודים נרשמו אצל רשם החברות אחרי שהיא פתחה את תיק הפירוק, אך ייתכן שיהיה צורך לבדוק באיזה תאריך נחתמו הסכמי השעבוד, והאם הם נרשמו בתוך 21 הימים אצל הרשם. במקרה כזה, לכאורה, השעבודים תקפים עוד ממועד החתימה כלומר לפני פתיחת תיק הפירוק. לפי המסמכים שבנספחי הבקשה, ב־5 ביוני קיבלה נחלת אליעזר הודעה רשמית מרשם החברות על רישום שעבוד ב־21 במאי לטובת חברת ד"ר שלמה נס ושות'. לפי ההודעה השעבוד נוצר ב־29 באפריל. לבקשת השעבוד צורף תצהיר בחתימת יחיאל מוזס, מורשה חתימה ומנהל נחלת אליעזר, והוא מאמת את המחאת הזכות לחברת שלמה נס, כשלפי התצהיר המחאת הזכות היא מ־18 באפריל. בתחתית העמוד מאומתת חתימת מוזס על ידי עורך דין, והתאריך המופיע הוא 29 באפריל. בעותק נוסף של תצהיר שצורף לנספחים מופיע גם כן במקור תאריך המחאת הזכות כ־18 באפריל, אך לצדו תיקון בכתב יד ל־28 באפריל. גם בתחתית עמוד זה התאריך שבו אומתה החתימה, 29 באפריל.

ממשרד שלמה נס נמסר בתגובה כי "מדובר באוסף טענות חסרות כל שחר שתכליתן הפעלת לחץ לצורך הוצאת כספים באופן בלתי ראוי. יצירת השעבודים נעשתה כנגד הזרמת כספים חדשים לחברה ולכן הם תקינים לחלוטין. אנו נגיב בעניין לבית המשפט בהתאם לנדרש".