אי־שוויון הוא עניין של השקפה

במשך כמה שבועות טוענים אנשי משרד האוצר כי תקציב המדינה לשנה הבאה לא ישנה באופן משמעותי את אי־השוויון במשק, אולם עתה אפשר לראות גם על מה הם מסתמכים, ואיך המספרים יכולים לשרת את הצרכים.

הסעיף השקוף להביא את העניים בחשבון טוב יעשה מי מהח"כים אם יעלה הצעת חוק שתחייב התייחסות לעוני ואי־שוויון בכל הצעת חוק, כך שהממשלה והכנסת יזכרו כל הזמן להביא גם את 1.8 מיליון העניים במדינת ישראל בחשבון, תרתי משמע מיקי פלד, 2 תגובותלכתבה המלאה

הנה לדוגמה, הקיצוץ הדרמטי בקצבאות הילדים ל־140 שקל בחודש לילד במקום 175 עד 389 שקל לילד כיום. ראש אגף הכלכלה במשרד האוצר ד"ר מיכאל שראל אמר לשאלת "כלכליסט" כי להערכתו ההשפעה של הקיצוץ הזה על מדד ג'יני, שבודק את אי־השוויון בין עשירים ועניים בישראל, היא 0.89%. לא מעט, אבל אולי בבחינת רע הכרחי, לאור הרצון של הממשלה לצמצם את הוצאות המדינה.

אולם כאשר אותם מספרים בדיוק נבדקו על ידי מנהל אגף המחקר בביטוח לאומי ד"ר דניאל גוטליב, התוצאה יצאה השפעה של 1.3% על מדד ג'יני. כל אחד עשה את החישובים שלו, כל אחד עם המודלים ובסיסי הנתונים שלו, והתוצאות שונות לחלוטין. בעברית, המספרים של ביטוח לאומי לעומת אלו של האוצר הם בבחינת תמרור אזהרה.

יאיר לפיד, שר האוצר | צילום: עטא עוויסאת

ויש עוד. הבדיקה של משרד האוצר העלתה כי ההשפעה של העלאת מס ההכנסה ב־1.5% תצמצם את אי־השוויון בין עשירים ועניים בשיעור של 0.5% לפי מדד ג'יני. הבדיקה של ביטוח לאומי העלתה מספר לא רחוק, צמצום של 0.4%.

אולם השוני בין השניים הוא לא הדבר המהותי, אלא המציאות הישראלית, שבה יותר מ־50% מהשכירים לא משלמים מלכתחילה מס הכנסה כי הם לא מגיעים לרף המס - אם בשל שכר נמוך ואם בשל נקודות זיכוי. כך שבעצם המספר היפה שמתאר איך העלאת מס הכנסה משרתת את הורדת אי־השוויון הוא למעשה מספר שמסתיר את אי־השוויון הבסיסי בישראל, ואת העובדה שהורדת אי־השוויון היא בפועל העלאת המיסוי על מעמד הביניים, המהווה את רוב הציבור שממנו ניתן לגבות עוד מס הכנסה.

מדד ג'יני מודד את הפערים בהתפלגות ההכנסות במשק, ומאפשר השוואה בין משקים שבהם ישנם פערים גדולים בין עשירים ועניים לבין משקים שבהם אי־השוויון קטן יותר. ג'יני נמדד במספרים שבין 0 ל־1, כאשר 0 מבטא שוויון מוחלט ו־1 משקף אי־שוויון מוחלט. תוצאת הג'יני של ישראל בהתפלגות ההכנסות לאחר תשלום מסים וקבלת קצבאות היא 0.376, במקום החמישי לפני האחרון מבין מדינות ה־OECD (צ'ילה, מקסיקו, טורקיה וארה"ב נמצאות בארבעת המקומות האחרונים).

בשורה התחתונה, אם לוקחים את ההשפעה של שני הצעדים המשמעותיים האלה, העלאת מס הכנסה וקיצוץ קצבאות הילדים שמציעה הממשלה בתקציב 2013–2014, מגיעים לכך שלטענת האוצר אי־השוויון, כלומר מדד ג'יני, יגדל ב־0.39% בלבד. על שני הסעיפים הללו בדיוק יגיד ביטוח לאומי שמדובר בהגדלת מדד ג'יני ב־0.9%, יותר מפי שניים. המספרים נראים כמשרתים את האג'נדה של שני הגופים - העברת תקציב מדינה ודאגה לאוכלוסיות החלשות, בהתאמה - אך מה שבטוח הוא כי בשנתיים הקרובות הפער בין עניים ועשירים בישראל יגדל.

החישוב של האוצר במדד ג'יני הוא של ההתפלגות שצופים ב־2014 אם לא היו צעדים מיוחדים בתקציב המדינה ואיך ההתפלגות תושפע בעקבות הצעדים בתקציב. בביטוח הלאומי לעומת זאת השתמשו בנתונים מ־2011, שהם הנתונים העדכניים על התפלגות ההכנסות הקיימים כיום.

באוצר לא התייחסו לקיצוץ בקצבאות הילדים

כדי להבין את כוחם של המספרים, צריך להבין את כוחם של אנשי האוצר על חברי הכנסת. כאשר שראל אומר, כפי שאמר לפני כחודש בוועדת העבודה של הכנסת וביום ראשון השבוע בוועדת הכספים, כי לא תהיה השפעה משמעותית של הגזירות על אי־השוויון במשק, חברי הכנסת מבינים כי הממשלה מציעה חבילה שלמרות זעקות השבר מהציבור היא בסך הכל הוגנת ואפשר להצביע בעדה.

שראל הראה לחברי ועדת הכספים מצגת עם 12 השינויים התקציביים המשמעותיים ביותר מבחינת הכנסות המדינה, ולכמה מהסעיפים הוצמד שיעור השינוי של הסעיף במדד ג'יני. בסך הכל, ג'יני לא רק שלא יגדל בעקבות הסעיפים שהציג שראל, אלא אף יקטן קצת, לפחות ב־0.01%. החישוב הזה לא כולל סעיפים שלצדם נכתב "פרוגרסיבי" - כלומר מיסוי שמשפיע בעיקר על העשירים וסוגר פערי הכנסות.

חברי הכנסת יכלו להתרשם שאכן, כמו שהאוצר טען כל הזמן, העלאות המסים השונות, כולל מע"מ ומס חברות, מהווות אותה חבילה הוגנת שהוזכרה למעלה. אלא שבמצגת לא הופיעו הסעיפים של קיצוץ בהוצאות - כמו קצבאות הילדים, הקפאת הרחבת טיפולי השיניים המשמרים לילדים - אלו שמעלים את הג'יני, כלומר מגדילים פערים.

מנגד, גם כאשר ביטוח לאומי הציג בפני חברי הכנסת נתונים על השפעות תקציב המדינה, ידעו שם להשתמש בנתון שלא בהכרח אמור להיות חלק מהחישוב של מדד ג'יני. במילים אחרות, גם הדו"ח של ביטוח לאומי נתון לפרשנות.

כלכלני המוסד לביטוח לאומי אומדים את העלייה במדד ג'יני בעקבות העלאת המע"מ ב־0.2%, אלא שמע"מ מתייחס להוצאה מהכיס ולא להכנסה, וג'יני מודד דווקא את האחרון ולא את הראשון. בביטוח לאומי הסבירו כי כדי להיות מסוגלים בכל זאת לאמוד את ההשפעה של העלאת המע"מ נעשה חישוב בכמה יישחק כוח הקנייה של משקי הבית לפי עשירונים, כך שהעלאת המס העקיף מקטינה את כוח הקנייה וכך שוחקת את ההכנסה.

שלמה מור יוסף, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי | צילום: אלכס קולומויסקי

לא מדובר במהלך חסר היגיון, אך אם מבצעים אותו יש להתייחס גם לאספקטים נוספים שעשויים להקטין את הפערים, כמו העלאת מס החברות ל־26.5%. במצגת של שראל מיוחסת ירידה של 0.16% בג'יני להעלאת מס החברות.

בעניין אחד יש הסכמה: מספר העניים בישראל יגדל

על דבר אחד אין מחלוקת, גם אם אי־המחלוקת היא בשתיקה: תקציב 2013–2014 יעלה את מספר העניים בישראל. על פי הערכות ביטוח לאומי, מדובר בעלייה של 90 אלף איש ב־2014, באוצר סבורים כי לא תהיה עלייה משמעותית.

כאשר נשאלים אנשי האוצר על כך, האמירה היא כי קשה מאוד לאמוד את ההשפעה של הגזירות על נתוני העוני, שכן מהלכים שונים הכלולים בתקציב המדינה וחוק ההסדרים יתמרצו אברכים או עקרות בית ערביות לצאת לשוק העבודה, וכך תשתנה הדינמיקה שמניחים המודלים הכלכליים הנוכחיים.

אלו ייצאו לעבוד, בהתחלה אולי ישתכרו מעט ועדיין יהיו רשומים בסטטיסטיקה כעניים, אבל, אומרים באוצר, עם הזמן שכרם יעלה והם ייצאו ממעגל העוני. הבעיה ברעיון הזה היא הסטטיסטיקה עצמה, שמראה עלייה מתמדת במספר העובדים העניים.

דו"ח העוני של ביטוח לאומי מראה כי בעוד ב־2008 היו רק 12.2% מהמשפחות שבהן הורה אחד לפחות עובד עניות, ב־2010 עלה שיעור זה ל־19.4% וב־2011 הוא עומד כבר על 20%. במילים אחרות, בישראל אין היום הבטחה שעבודה מחלצת מעוני.

לפעמים האג'נדה מכתיבה את תוצאת המחקר

אי אפשר להאשים את כלכלני האוצר או ביטוח לאומי בהטיה של תוצאות המחקרים כדי שיתאימו לאג'נדה או לצרכים של הגופים שבהם הם מועסקים. עם זאת, כלכלן בכיר שביקש להישאר בעילום שם אמר אתמול כי "קורה שמדי פעם כלכלנים בוחרים להשתמש בנתונים או בתופעות כלכליות בולטות כי הם מתאימים למה שרוצים להראות, ולעתים קרובות זה אפילו לא נעשה במודע ועל ידי כלכלנים שכשלעצמם הם מצוינים". לא מן הנמנע כי מאחורי הנתונים השונים של משרד האוצר וביטוח לאומי עומד הסבר טכני המתייחס לבסיס הנתונים, למודל שבו משתמשים ולהנחות מאחוריו.

אולם בעולם ידועים כמה מקרים שבהם התוצאות שיצאו ממחקרים ובדיקות של כלכלנים תאמו באופן מפתיע את האג'נדות שלהם עצמם. הדוגמה האחרונה אירעה לפני חודשיים, כשהתגלה כי צמד כלכלנים מפורסם, קנת רוגוף וכרמן ריינהרט מאוניברסיטת הרווארד, פרסמו מחקרים שגויים על חשיבות הורדת החוב של מדינה - תוצאה שתאמה את היותם תומכים במדיניות הצנע. ככה זה כשמספרים משרתים אג'נדה.