צילום: יואב גלאי
צום יקר: המתמטיקה של חודש הרמדאן
על אף המצב הכלכלי הקשה, הרוכלים מנצלים את חודש הרמדאן ומעלים את מחירי המזון
המחאה לא מחלחלת
הפלסטינים בגדה מתרעמים על כך שלקראת חודש הרמדאן היקר ממילא, עלו עוד מחירי המזון בעקבות העלאת המע"מ. בשבוע שעבר ארגנו פעילים חברתיים הפגנות ברמאללה ובטול־כרם, אולם מספר המפגינים היה מועט. עשרות בודדות נשאו שלטים נגד הממשלה ונגד היו"ר אבו מאזן שמעלים מסים ומבזבזים כספי ציבור. באחד משלטי המפגינים נאמר שבשטחים יש 250 אלף מובטלים המאיימים להתפרץ ב"מרד של רעבים".
עיתון אל־קודס שערך סקר ברמאללה העריך שמחירי מצרכי היסוד בחודש הרמדאן יעלו בשיעור של כ־5% מחיר הקטאיף (עוגות שאוכלים בסוף סעודת הרמדאן) עלה בשיעור ניכר יותר, מ־14 שקלים לקילו בשנה שעברה ל־17 השנה.
אם כן, מדוע הציבור הרחב לא הצטרף למפגינים? אולי מפני שהוא רואה בחדשות את גורל הפליטים בסוריה וההרוגים במהומות במצרים. המראות הללו מביאים אותם לומר; מה לנו כי נלין על גורלנו?
ייתכן שהפלסטינים לא יוצאים לרחוב גם משום שראש הממשלה (המתפטר) ראמי חמדאללה הבטיח שמשכורת יוני תשולם היום. מדובר ביותר מ־150 אלף עובדי ממשלה בגדה ובעזה, ובעוד 50 אלף משפחות של אסירים, חללים ומקרי סעד.
בסוריה יש טלוויזיה מצוינת
מה שמפתיע ביותר הן ההודעות על סדרות הטלוויזיה שהכינו הערוצים הערביים השונים לקראת לילות חודש הרמדאן. החברות הגדולות משקיעות בהן הון עתק במודעות פרסום.
בכל ימות השנה עובדים בערוצי הטלוויזיה הערביים בהכנת הסדרות הללו שעשרות מיליונים צופים בהם. למרות מלחמת האזרחים העקובה מדם, עדיין סדרות הטלוויזיה הפופולריות ביותר מגיעות מסוריה, שם הופקו השנה לא פחות מ־15 סדרות.
מעוררת סקרנות במיוחד סדרה בשם "נצא להפסקה ונחזור" המתארת לפרטי פרטים חיי משפחה סורית שחלקה בדמשק וחלקה בביירות, על רקע המהומות. יש עוד סדרות ממצרים ומנסיכויות המפרץ. כמו בכל שנה לא נעדרת השנה גם סדרה אנטי־יהודית בשם "חייבר" על ההיסטוריה של היהודים בחצי האי ערב.
שאלתי מכרים מרמאללה כיצד נמשכו כסדרן הפקות טלוויזיה בסוריה ובמצרים בימים הסוערים של האביב הערבי. התשובה היתה "האביב הערבי זה בעיקר במהדורות החדשות. מחוץ לחדשות החיים כרגיל".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה