הלחץ לא עזר: חרם האיחוד - עכשיו זה רשמי

ההנחיות ייכנסו לתוקף בתחילת השנה הבאה. ההחלטה, שהתקבלה ב-30 ביוני, הועברה ביום ראשון לידי שגרירות ישראל בבריסל. הישראלים התבקשו להעביר הערות בנוגע להחלטה עד היום - התאריך שנקבע כמועד הרשמי לפרסום ההחלטה. נשיא הנציבות מנואל ברוסו הודיע כבר אתמול כי ההחלטות יפורסמו, אולם בשל העובדה שהתקנות ייכנסו לתוקף רק בתחילת השנה הבאה, ינסו בישראל, באמצעות לחץ דיפלומטי-מדיני על מדינות ידידותיות באיחוד לשנות את רוע הגזירה.

עם פרסום ההחלטה, סיפקה שרת החוץ של האיחוד האירופי קתרין אשטון הצרה ובה כתבה: "האיחוד האירופי פרסם היום מסמך שחוזר על העמדה הישנה, לפיו הסכמים מדיניים עם ישראל אינם כוללים את השטח שנכבש ביוני 1967. זאת במטרה להדגיש את עמדת האיחוד האירופי לקראת משאים ומתנים עם ישראל במסגרת שיחות תקציביות של האיחוד שיחלו בשנת 2014.

ההתנחלות אלקנה | צילום: צביקה טישלר

"בשום אופן צעד זה אינו שופט מראש את המשא ומתן לשלום בין ישראל לפלסטינים. זו הייתה עמדתו המסורתית של האיחוד האירופי - להכיר בשינויים שייעשו בגבולות כשתהיה הסכמה בין הצדדים. האיחוד האירופי מחויב עמוקות למשא ומתן הישראלי-פלסטיני ולתמיכה מלאה במאמצים המרוכזים של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי לחדש את המשא ומתן בשלב העדין הזה. בדרך זו האיחוד האירופי מקווה לתרום יותר לאווירה שתוביל למשא ומתן משמעותי ובר קיימא שבסופו הסכם שלום בין הצדדים".

אשטון הוסיפה עם זאת, כי "ההוראות הספציפיות של הקווים המנחים לא ייכנסו לתוקף לפני 1 בינואר 2014. בינתיים, האיחוד האירופי מצפה לעבוד יחד עם ישראל במגוון נושאים מדיניים ואף הזמין את ישראל לדיונים בנוגע להיקף הטריטוריאלי של ההסכמים עם האיחוד אשר נכתבים בימים אלו".

חודשים של הכנה לקראת הצעד הרשמי

ישראל ניסתה להביא לדחיית פרסומן של ההנחיות. בין השאר בשיחות של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מנהיגים באירופה ובפנייה פומבית של הנשיא שמעון פרס, אולם המאמצים כשלו. נתניהו אף כינס התייעצות מיוחדת עם מספר גורמים מקצועיים, ובהם שרת המשפטים ציפי לבני, האחראית על הנושא המדיני, ושר הכלכלה נפתלי בנט והבהיר: "לא אתן שיפגעו במאות אלפי ישראלים".

המהלך האירופי קרם עור וגידים במהלך תקופה ארוכה של ביקורת בקרב ארגונים באירופה על מימון פעילויות של גופים ישראליים בהתנחלויות. לפיכך קיבלה הנציבות העליונה של האיחוד האירופי החלטה לפני ימים אחדים שלפיה תיעשה הבחנה ברורה וחד משמעית בין גופים ישראליים הפועלים בין קווי 67' ובין גופים הפועלים מעבר לקו הירוק, קרי בהתנחלויות. ההחלטה צפויה להיכנס לתוקף במסגרת התקציבית שתחל ב-2014 ותימשך עד 2020.

החרגת ההתנחלויות מכספים אירופיים התבשלה לאורך חודשים ארוכים במוסדות האיחוד. באירופה חזרו והזהירו את ישראל פעמים רבות לגבי סנקציות על ההתנחלויות, אך בירושלים נהגו לזלזל וללגלג על האיומים האירופיים. תהליכי החרמה נוספים כבר קיימים באיחוד - כך למשל, הליך סימון המוצרים מן ההתנחלויות, שנועד לפגוע ביכולת של יצרנים מן ההתחלויות לייצא ולשווק מוצרים המיוצרים מעבר לקו הירוק.

הבחנה בין שני צדי הקו הירוק

מדובר בהנחיה שמהווה המשך להחלטה מדצמבר 2012 בקרב שרי החוץ של האיחוד, ולפיה יש לעשות הפרדה והבדלה בין מה שנמצא מעבר לקו הירוק ובין מה שנמצא בישראל של קווי 67'. האיחוד האירופי מגנה באופן חריף את הבנייה ואת הרחבת הבנייה מעבר לקווי 67', ועל כן פועל בעוצמות שונות כבר כמה שנים כדי לעשות הפרדה בין ישראל ובין ההתנחלויות.

להנחיה של הנציבות תהיה השפעה דרמטית גם על הסכמים משמעותיים עבור ישראל, דוגמת תוכנית המנהל והפיתוח האירופית שאמורה להיחתם בעתיד הלא רחוק. ישראל תצטרך כעת לקבל החלטה אם לחתום על התוכנית, שכן לפי ההנחיות החדשות, גופי מחקר שאינם בקווי 67' לא יוכלו ליהנות מן ההסכם הזה וממימון המגיע איתו, דבר שהוא בעל השלכות פוליטיות נרחבות.

עם זאת, באיחוד האירופי עדיין לא התקבלה החלטה לפגוע במימון האירופי המגיע לגופי מחקר המעסיקים מתנחלים. כלומר, גוף הנמצא בבסיסו בתוך ישראל ימשיך ליהנות משיתוף פעולה וכך גם משרדים ממשלתיים שחלקם ממוקמים פיזית בירושלים מעבר לקו הירוק (לדוגמה, משרד המשפטים).