מבוכה בבריטניה: חוזים נצלניים בארמון ובפרלמנט

ניצול מביש של עובדים בבריטניה, בין השאר בארמון בקינגהאם, בפרלמנט ובשלוחות השונות של גלריית האמנות טייט, עלה בימים האחרונים לכותרות בבריטניה. זאת לאחר שהתברר ההיקף המדאיג של העסקת עובדים במסגרת חוזי ניצול המכונים "אפס שעות". 

באופן העסקה זה, שנוקטות בין השאר רשת חנויות הספורט ספורטס דיירקט ורשת בתי הקולנוע סינוורלד, המעסיק איננו מתחייב בפני העובד להיקף שעות עבודה מסוים. במקום זאת מספר השעות שבהן העובד יועסק נקבע לפי הצורך. כמו כן, העובדים אינם זכאים לימי חופשה ומחלה.

חוששים לסרב

לפי הערכה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בבריטניה, כ־200 אלף עובדים במדינה מועסקים בחוזים דומים, נתון שזינק משמעותית בשנים האחרונות. לצד הערכה זו ראוי לציין כי המספר האמיתי של העובדים בחוזים הללו כנראה גבוה הרבה יותר, משום שהעובדים שנסקרו אינם בהכרח מודעים לעובדה שהם חתומים על חוזה אפס שעות.

הפרלמנט הבריטי | צילום: אי פי אי

במסגרת צורת ההעסקה הזאת עובדים שנקראים לעבודה יכולים לסרב להגיע במועד מסוים, אך רבים חוששים שאם יסרבו הם לא ייקראו לעבוד שוב. על תלוש משכורת של עובד שלא נקרא לעבודה בחודש מסוים יופיע הסכום 0 ליש"ט.

לפי פרסום בעיתון הבריטי "הגרדיאן", ל־350 עובדים בארמון בקינגהאם אין מסגרת קבועה של שעות. הם מועסקים בחנות של הארמון, מקבלים מבקרים ועומדים בחדרי הארמון הפתוחים לציבור בחודשי הקיץ. אף שאין בחוזים שלהם התחייבות למספר שעות, נאסר עליהם לעבוד בעבודה אחרת ללא אישור בכתב מהארמון. אפילו בבית הנבחרים הבריטי, על פי "האינדיפנדנט", מועסקים 150 איש בחוזי אפס שעות.

אתמול בצהריים הודיע סגן ראש ממשלת בריטניה ניק קלג כי משרד העסקים במדינה יבחן מחדש את נושא חוזי אפס השעות. קלג אמר במסיבת עיתונאים כי הוא מודאג מחוסר הביטחון התעסוקתי שנוצר בשל החוזים הללו. הוא הוסיף כי יש צורך בחקירה נוספת של היקף התופעה, כיוון שאין הסכמה על מספר העובדים המועסקים באופן זה בבריטניה.

משרד העסקים של בריטניה יחבר דו"ח בנושא במהלך חודשי הקיץ ולאחר מכן יחליט כיצד לפעול. חבר הפרלמנט ג'ים שרידן ממפלגת הלייבור אמר: "חוזי אפס שעות הם דוגמה מבישה לניצול של מעסיקים את העובדים שלהם. בפרלמנט אנחנו צריכים לשמש דוגמה ולא להחליש את העובדים, שבלעדיהם איננו יכולים להסתדר. אני מודאג מאוד ממספר האנשים שמנוצלים בדרך הזאת".

רשת ספורטס דיירקט, הפופולרית מאוד בקרב תיירים ישראלים בלונדון, מעסיקה 90% מעובדיה — 20 אלף — באמצעות חוזי אפס שעות.

מנגד החליטה באחרונה רשת ציוד הספורט להעניק ל־2,000 עובדיה הקבועים בונוסים של עד 100 אלף ליש"ט לעובד בדמות מניות בחברה. ספורטס דיירקט נשלטת בידי מייסדה, המיליארדר מייק אשלי, שהוא גם בעליה של קבוצת הכדורגל ניוקאסל.

מעסיקה גדולה נוספת שמשתמשת בחוזים הללו היא סינוורלד, רשת בתי הקולנוע השנייה בגודלה בבריטניה. מתוך 4,500 העובדים ברשת 80% מועסקים בחוזי אפס שעות. מדובר למעשה בכל העובדים המועסקים במשרה חלקית בבתי הקולנוע של הרשת.

אתמול פורסם גם כי גלריית האמנות המפורסמת טייט, אשר לה כמה שלוחות ברחבי בריטניה, מעסיקה את עובדי הקייטרינג שלה באמצעות חוזי אפס שעות. גלריית טייט היא מיזם ללא מטרת רווח, שייסד במאה ה־19 הנדבן ואיש העסקים סר הנרי טייט. מאז התרחב המיזם ופתח גלריות נוספות בערים אחרות בבריטניה.

38% מהמועסקים בחוזי אפס שעות הם מתחת לגיל 25, וגם חברות גדולות יותר מרבות להשתמש בשיטה. בשנת 2011 23% ממקומות העבודה שמונים 100 עובדים ויותר השתמשו בחוזי אפס שעות, לעומת 6% במקומות עבודה שבהם פחות מ־50 עובדים. הענפים הפופולריים ביותר לתעסוקה זו בבריטניה הם מסעדנות, בריאות וחינוך, וגם מערכת הבריאות הציבורית של בריטניה ואוניברסיטאות במדינה משתמשות בחוזים כאלה.

עם התגברות הביקורת על צורת ההעסקה השנויה במחלוקת מיהרו כמה מהרשתות הקמעונאיות הגדולות בבריטניה להודיע כי אינן מעסיקות עובדים בחוזי אפס שעות. מדובר בין השאר במרקס אנד ספנסר ובג'ון לואיס, כמו גם ברשתות המרכולים הגדולות טסקו, סיינסבורי'ס ואסדה.

אין עתיד פיננסי

בארמון בקינגהאם סירבו להגדיר את צורת ההעסקה שלהם כחוזי אפס שעות, משום שמדובר בחוזים שכוללים תקופת העסקה קבועה של שלושה או ארבעה חודשים לזמני הפתיחה של הארמון בקיץ. כמו כן אמרו בארמון כי לא ניתן להגדיר את החוזים כחוזי אפס שעות, מפני שהעובדים מקבלים הטבות מסוימות כשהם נקראים לעבוד, כמו ארוחות, תשלום על חופשות ומדים.

הביקורת שמופנית כלפי המעסיקים המשתמשים בחוזי אפס שעות נעוצה בחוסר הביטחון של העובדים בנוגע לעתידם. החוזה מאפשר למעסיק גמישות מרבית בהעסקת יותר עובדים בשעות העומס וויתור על מתן זכויות סוציאליות שהוא מחויב להעניק לעובדים רגילים. ואולם, העובדים אינם יכולים לתכנן את עתידם הפיננסי. העסקה באמצעות חוזי אפס שעות מקשה עליהם בקבלת משכנתה, בחתימה על חוזי שכירת דירה ובהשגת כרטיס אשראי. שעות העבודה שאינן קבועות והפחד לסרב למעסיק מקשים את הטיפול בילדים וקיום התחייבויות משפחתיות אחרות.