הביטוח הלאומי לקראת גרעון: ממליץ לשקול העלאת המס או קיצוץ קצבאות

הגרעון המתהווה בביטוח הלאומי מסכן את יכולת המוסד להעניק שירות וקצבאות ומחייב נקיטת פעולות דרסטיות, כך עולה מדו"ח מיוחד שהוכן לבקשת המוסד ומתפרסם היום. הדו"ח בוחן את מצבו האקטוארי של הביטוח הלאומי עד שנת 2042, כלומר את סך כל ההתחייבויות העתידיות של המוסד לתשלום קצבאות פחות סך כל ההכנסות העתידיות שהוא צפוי לקבל מדמי ביטוח לאומי שמשלמים העובדים והמעסיקים.

כותבי הדו"ח, הכוללים את האקטוארים של המוסד ואלו של חברת ייעוץ חיצונית, מציינים כי בשנת 2042 יגיע המוסד לגרעון קשה, עד כדי ריקון קרן הרזרבות שהוא מחזיק כיום בסכום של מעל 100 מיליארד שקל. כבר היום משתמש הביטוח הלאומי בריבית המתקבלת מהקרן כדי לממן חלק מהקצבאות, שכן ההכנסות מדמי ביטוח לאומי לא מספיקות כדי לממן את הקצבאות כיום, המגיעות לכ-62 מיליארד שקל בשנה. הדו"ח מוצא עוד, כי הגירעון השוטף של המוסד, אחרי שגם המדינה משתתפת במימון תקציבו, הגיע בשנה שעברה לכ-5 מיליארד שקל, וב-2020 צפוי לעמוד על למעלה מ-6.5 מיליארד.

על מנת לאפשר לביטוח הלאומי להשאיר את הקרן על כנה, ממליצים כותבי הדו"ח שלושה דרכים שאפשר לשקול, ולו מבחינת סדרי גודל תקציביים. הראשונה היא העלאת דמי הביטוח הלאומי ממוצע של 14.5% ל-16%, קיצוץ הקצבאות בכ-10% או העלאת גיל הפרישה לנשים וגברים ל-68, מהלך שיקטין את החבות לקצבאות זקנה ויגדיל את ההכנסות מהעובדים. בצעד האחרון תומכים במשרד האוצר מזה כמה שנים, והמשרד אף ניסה לפני שנתיים להוביל מהלך להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-67, כמו של גברים.

במסגרת החישובים שביצעו האקטוארים הם הניחו מספר הנחות יסוד שמלמדות גם הן על ההערכות המומחים לגבי המשק הישראלי. אחת ההנחות הללו היא כי השכר הריאלי יגדל בטווח הארוך בממוצע בשיעור של 0%-1% בלבד, כלומר יהיה למעשה קפוא.