התור להנפקה לא באמת מתארך

לא מזמן ישבתי עם איש הון סיכון ותיק בתעשייה שהציג בפני תמונה מרשימה במיוחד של ענף ההייטק הישראלי נכון ל־ 2013: "הגענו לעידן שבו חברות ישראליות כבר לא נמכרות בזול", הוא אמר בגאווה. "הן שואפות לבנות את עצמן כחברות גדולות, ואז לצאת להנפקה. הנה תראה כמה הנפקות של חברות ישראליות מחכות בשערי הבורסה של ניו יורק". ובאמת, כשמסתכלים על התור ההולך ומתארך של חברות סטארט־אפ ישראליות כמו FiftyOne, Wix ו־Varonis ששוקלות הנפקה ומכינות תשקיפים, קשה שלא להתרשם. 

אדפטיבי היתה אמורה להיות אחת מהן. גם היא עמדה בתור הזה, אבל משהו לא עבד. לא בחברה, חלילה, אלא בכל מה שקשור לשוק ההון. אדפטיבי פעילה בשוק התחרותי של ספקיות טכנולוגיה לרשתות פרסום בתחום הוידיאו המקוון. למזלה הרב, היא לא היתה הראשונה שקפצה למימי בריכת ההנפקה אלא חיכתה שמתחרותיה יעשו זאת במקומה. הראשונה לקפוץ היתה Tremor Video שיצאה להנפקה בסוף יוני. מאז מחיר המניה לא מתאושש.

כיום נסחרת החברה בשווי של 397 מיליון דולר. לא רע לחברה שמכניסה 100 מיליון דולר בשנה, בדומה לאדפטיבי, אבל דשדוש המנייה אינו מבשר טובות. אלא שמיד לאחר מכן קפצה לבריכה גם המתחרה YuMe, שהודיעה שברצונה להנפיק לפי שווי של 380 מיליון דולר. אתמול היא נאלצה להודיע למשקיעים שלה שההנפקה תיעשה ככל הראה בשווי נמוך יותר ממחיר המניה לו כיוונה, מתחת ל 12־14 דולר למניה, אם כי לא סיפקה מחיר מדויק.

טרמור ויומי אינן קורבנות של שוק ההון בכללו. שתיהן חברות מפסידות, על אף זינוק מרשים בהכנסות בשנים האחרונות. שתיהן הוכיחו כי שולי הרווח הגולמי שלהן נספר בעשרות בודדות של אחוזים ולכן לעולם לא ייסחרו במכפילים גבוהים, גם לא לאחר ההנפקה. לכן עשתה אדפטיבי החלטה נכונה שלא להנפיק.

אבל בואו נודה על האמת: היזמים הישראלים מתים למכור. גם אלה הסדרתיים, כמו אמיר אשכנזי שכבר מכר בעבר את שופינג.קום בתור סמנכ"ל טכנולוגיות לאיביי. כפי שעשו היזמים של פסעבה שחשבו לצאת להנפקה אבל קיבלו הצעת רכישה שלא יכלו לסרב לה בגובה של 300 מיליון דולר, כפי שעשה קובי בן צבי מוינטגרה שהגיש פעמיים מסמכי תשקיף אבל העדיף רכישה. היזמים הישראלים מתים למכור וללכת, ואז להתחיל משהו חדש, או שלא. זו הסיבה שמעטות הן החברות הישראליות שיגיעו להנפקה בשנה הקרובה, למרות התור שכיבכול הולך ומתארך.