אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בכיר בהדסה: "צריך להגביל את השר"פ ל־20% מפעילות הרופא" צילום: גיא אסיאג

קופון חולים

בכיר בהדסה: "צריך להגביל את השר"פ ל־20% מפעילות הרופא"

בשימוע שערכה ועדת גרמן תקף פרופ' מאיר ברזיס את אופן הפעלת שירותי הרפואה הפרטית בבית החולים שבו הוא מועסק. ברזיס המליץ לוועדה לא לאפשר שר"פ במיון ולאסור הקדמת תורים בעזרת תשלום, וקרא להגברת הפיקוח והשקיפות

11.08.2013, 09:03 | שאול אמסטרדמסקי

פרופ' מאיר ברזיס, מנהל המרכז לאיכות ובטיחות קלינית בהדסה עין כרם, ממליץ להגביל באופן משמעותי את פעילות השירותים הפרטיים שניתן לקבל בבית החולים שבו הוא מועסק. את המלצותיו הציג פרופ' ברזיס ביום חמישי האחרון בפני ועדת גרמן, שהוקמה במטרה לייעל את מערכת הבריאות.

 

קראו עוד בכלכליסט

אחד הנושאים המרכזיים שבהם עוסקת הוועדה הוא אם לאפשר ליתר בתי החולים הציבוריים בישראל להציע שירותי רפואה פרטית במסגרת פעילותם הציבורית. הדסה הוא מבתי החולים היחידים בישראל שמותרת בו פעילות פרטית (שר"פ), שבמסגרתה החולה יכול לבחור את הרופא המטפל תמורת תשלום.

פרופ' ברזיס הציע לוועדה להטיל חובת דיווח על כמות הפעילות במסלול הציבורי ובמסלול הפרטי, וכן על אורכי התורים במרפאות ולניתוחים. כמו כן הוא מציע לאסור שר"פ במיון ובטיפול נמרץ ולהגביל את היקף הפעילות בשר"פ ל־20% מפעילות הרופא. הוא המליץ גם לאסור הקדמת תורים על ידי תשלום פרטי, באמצעות יצירת מערכת זימון תורים משותפת למסלול הציבורי והפרטי; להפריד בין השעות שבהן נעשית פעילות ציבורית לשעות שבהן נעשית פעילות פרטית, תוך חובת דיווח וקביעת ענישה מתאימה; ולפרסם את כלל הנתונים לציבור.

 , צילום: גיא אסיאג צילום: גיא אסיאג  , צילום: גיא אסיאג

פרופ' ברזיס מבטא קול שונה מאוד בקרב רופאי הדסה, שתומכים בשר"פ, בין היתר משום שהדבר מגדיל את הכנסותיהם. ברזיס, שאינו כירורג כי אם רופא פנימי, משמיע ביקורת חריפה מאוד ביחס לשר"פ, וליתר דיוק ביחס לדרך שבה השר"פ מיושם בהדסה. על פי מחקר שערכו סטודנטים לרפואה בהדסה בהנחייתו של ברזיס, התברר שהפער במשך ההמתנה בתור לרופאים מומחים בהדסה בין המסלול הציבורי לבין המסלול בתשלום במסגרת השר"פ מגיע עד פי 13.5. כך למשל, המתנה לרופא מומחה שארכה חודשיים במסלול הציבורי התקצרה לשבוע במסגרת המסלול הפרטי, או במילותיו של ברזיס: "נראה שבקביעת תור לייעוץ או לניתוח, סוג התשלום משפיע יותר מהצורך הרפואי".

בית החולים הדסה בית החולים הדסה בית החולים הדסה

בסקר אחר שנעשה בהנחייתו של ברזיס, שגם אותו הציג בפני ועדת גרמן, נשאלו רופאי משפחה בירושלים מארבע קופות החולים מה דעתם על השר"פ. 59% מהם השיבו כי כשמדובר במסלול הציבורי גדול הסיכוי לכך שהתור שנקבע למטופל יתבטל בסופו של דבר, לעומת 4% בלבד במסלול הפרטי. יותר מ־70% השיבו שמרוב ייאוש הם כבר מתחילים להמליץ בעצמם למטופלים שלהם להפעיל קשרים אישיים או לבחור במסלול הפרטי, אם ברצונם לקצר את התור בהדסה.

עוד הציג ברזיס בפני הוועדה ציטוטים של רופאי משפחה מירושלים ביחס לשר"פ בהדסה: "מאז הביטוח המשלים, רופאי הדסה לא מתביישים לבוא בדרישות ולאיים על המטופלים. בלתי נסבל המצב עם ניתוחי קטרקט: שנתיים המתנה. הכי גרוע בהדסה", טענו רופאי המשפחה.

ההמלצות שהציג ברזיס לא עולות בקנה אחד עם מדיניות השר"פ הנוכחית של הדסה; למשל, הדסה לא מדווחת לציבור על נתוני השר"פ בבית החולים ולא מפעילה פיקוח אפקטיבי על רופאים ועל מחלקות שמבצעים פעילות במסגרת פרטית יותר מהרף שקבע בית החולים - 30% לרופא ו־50% למחלקה.

בנוסף, פרופ' ברזיס המליץ כי אם יוחלט על הרחבת השר"פ לבתי חולים נוספים, אין לעשות זאת לפני העברת חוק בכנסת שיכלול איסור על אפליה בין חולים על סמך ביטוח הבריאות שיש או אין להם. לדבריו, מוטב להתחיל בפיילוט בבית חולים אחד למשך שנה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות