צילום: בלומברג
כך נולדים רווחים כלואים
פסקה אחר פסקה, בשפה שמובנית לתריסר יודעי ח"ן, מתארים חוקרי מבקר המדינה כיצד מדינת ישראל חילקה הטבות מס אדירות, בלתי מוגבלות, לחברות הגדולות במשק - ובעיקר לחברת טבע - על מנת שישקיעו את הרווחים שלהן בישראל, לעידוד הצמיחה והתעסוקה
16.10.2013, 12:48 | שאול אמסטרדמסקי
12 מיליארד שקל בהטבות מס קיבלה חברת טבע בשנים 2006-2011. בשנתיים שחלפו מאז קיבלה עוד מיליארדים של הטבות, אבל הנתונים טרם פורסמו. אלה המספרים שצריך לזכור ברקע כשקוראים את הפרק בדו"ח מבקר המדינה שמתאר את מאחורי הקלעים של חוק הרווחים הכלואים. הפרק הזה הוא מלאכת מחשבת. ביד אומן, בלשון משפטית יבשה ועמומה, פרשו חוקרי משרד מבקר המדינה עלילה שלא הייתה מביישת את טובי סרטי הסנדק.
פסקה אחר פסקה, בשפה שמובנית לתריסר יודעי ח"ן, מתארים חוקרי מבקר המדינה כיצד מדינת ישראל חילקה הטבות מס אדירות, בלתי מוגבלות, לחברות הגדולות במשק - ובעיקר לחברת טבע - על מנת שישקיעו את הרווחים שלהן בישראל, לעידוד הצמיחה והתעסוקה. ואילו הן - ובעיקר טבע - השתמשו בחלק לא מבוטל מהרווחים (לפחות שליש מהן) בשביל להשקיע אותו ברכישת חברות מעבר לים, כלומר בעידוד צמיחה ותעסוקה במדינות אחרות.
וזה עוד כלום. כי כשפקידי השומה של רשות המסים שמו לב, הם הוציאו שומות לחברות האלה - ובעיקר לטבע - כלומר דרשו מהן לשלם את מלוא המס כדת וכדין, משום שהחברות השתמשו ברווחים שלהן למטרות אחרות מאלה שהוגדרו בחוק לעידוד השקעות הון, ולכן הן לא זכאיות לקבל הטבות מס. אלא שאז קרה דבר די מדהים.
קראו עוד בכלכליסט
איך נולדים רווחים כלואים
רגע לפני שנגיע לשם, הנה קריאה מודרכת בפרק שתיים, תת פרק 2, עמודים 171-191. מבקר המדינה מתאר כיצד נולד במשרד האוצר חוק הרווחים הכלואים.
החוק מאפשר אפשר לחברת טבע ולחברות גדולות אחרות במשק לחלק את הרווחים שהן צברו לבעלי המניות שלהן בצורה של דיבידנדים, תוך תשלום מס מופחת. המטרה הייתה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. זאת משום שבמשך עשרות שנים (מאז 1988) נמנעו החברות הגדולות מלחלק חלק מהרווחים שלהן כדיבידנדים, בשביל לא לשלם את המס. כך נוצרו רווחים כלואים - כלומר רווחים שלא מחולקים אבל גם לא מושקעים במשק, והמדינה לא רואה מהם לא מסים ולא הגדלת תעסוקה או צמיחה. אם נקטין להם את המס לתקופה של שנה (תוך הנחה של עד 70%), הם יחלקו את הרווחים שלהן ואנחנו נראה מהם הכנסות ממס, טענו פקידי רשות המסים שהגו את החוק. אלא שמבקר המדינה חושף כי עבודת המטה שקדמה לניסוח הצעת החוק ואישורה בכנסת לקתה בחסר. בהרבה מאוד חסר. ראשית, פקידי רשות המסים העריכו שהרווחים הכלואים מסתכמים ב-122 מיליארד שקל, ושהכנסות המדינה ממסים בעקבות חוק הרווחים הכלואים יסתכמו ב-3 מיליארד שקל. בדיקת מבקר המדינה חושפת כי משהו בחישוב הזה, של ה-122 מיליארד, די מצוץ מהאצבע. אם היה מדובר בטעות שאין לה משמעות, ניחא. אבל בפועל, החישוב הלא נכון הזה, כך על פי מבקר המדינה, שיבש את תהליך קבלת ההחלטות. 21 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה (כלומר כמעט 20%), כך על פי המבקר, שימשו את חברת טבע (שלא מוזכרת בשמה בדוח אלא בשם "חברה א'" - ש"א) לקניית חברות (חלקן הגדול בחו"ל). פקידי השומה של רשות המסים ראו בכך חריגה מהחוק לעידוד השקעות הון, והתכוונו להוציא לטבע שומה, כלומר לחייב אותה בתשלום מס מלא כדין. כחיזוק לעמדתם של פקידי השומה, בחודשים אוגוסט-ספטמבר לפני שנה, הכין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, חוות דעת משפטית (שניה במספר) שנוגעת לשאלה האם רכישה של חברות בידי חברה שקיבלה הטבות מס מהמדינה - למשל, חברת טבע - האם פעולה כזו נחשבת לחלוקת דיבידנד. מה שנשמע כמו סוגיה משפטית מרדימה הוא בעצם לב ליבו של הסיפור, משום שמדובר כאן בפרצה, שדרכה זרמו החוצה מישראל מיליארדי שקלים מבלי לשלם עליהם מס. אם החברות, ובעיקר טבע, היו מחויבות לשלם מס על הכסף הזה, לפחות חלק מהגירעון בתקציב המדינה היה נסגר, כך שלפחות חלק מהמסים שהוטלו על הציבור היו נחסכים. באותה חוות דעת כתב ליכט שרכישה של חברות כמוה כחלוקת דיבידנד ולכן המדינה יכולה לגבות מס מהרווחים שהושקעו ברכישת חברות. אלא שאז קרה דבר מאוד מוזר.
7 תגובות לכתיבת תגובה