אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך נולדים רווחים כלואים צילום: בלומברג

כך נולדים רווחים כלואים

פסקה אחר פסקה, בשפה שמובנית לתריסר יודעי ח"ן, מתארים חוקרי מבקר המדינה כיצד מדינת ישראל חילקה הטבות מס אדירות, בלתי מוגבלות, לחברות הגדולות במשק - ובעיקר לחברת טבע - על מנת שישקיעו את הרווחים שלהן בישראל, לעידוד הצמיחה והתעסוקה

16.10.2013, 12:48 | שאול אמסטרדמסקי
12 מיליארד שקל בהטבות מס קיבלה חברת טבע בשנים 2006-2011. בשנתיים שחלפו מאז קיבלה עוד מיליארדים של הטבות, אבל הנתונים טרם פורסמו. אלה המספרים שצריך לזכור ברקע כשקוראים את הפרק בדו"ח מבקר המדינה שמתאר את מאחורי הקלעים של חוק הרווחים הכלואים. הפרק הזה הוא מלאכת מחשבת. ביד אומן, בלשון משפטית יבשה ועמומה, פרשו חוקרי משרד מבקר המדינה עלילה שלא הייתה מביישת את טובי סרטי הסנדק.

קראו עוד בכלכליסט

פסקה אחר פסקה, בשפה שמובנית לתריסר יודעי ח"ן, מתארים חוקרי מבקר המדינה כיצד מדינת ישראל חילקה הטבות מס אדירות, בלתי מוגבלות, לחברות הגדולות במשק - ובעיקר לחברת טבע - על מנת שישקיעו את הרווחים שלהן בישראל, לעידוד הצמיחה והתעסוקה. ואילו הן - ובעיקר טבע - השתמשו בחלק לא מבוטל מהרווחים (לפחות שליש מהן) בשביל להשקיע אותו ברכישת חברות מעבר לים, כלומר בעידוד צמיחה ותעסוקה במדינות אחרות.

וזה עוד כלום. כי כשפקידי השומה של רשות המסים שמו לב, הם הוציאו שומות לחברות האלה - ובעיקר לטבע - כלומר דרשו מהן לשלם את מלוא המס כדת וכדין, משום שהחברות השתמשו ברווחים שלהן למטרות אחרות מאלה שהוגדרו בחוק לעידוד השקעות הון, ולכן הן לא זכאיות לקבל הטבות מס. אלא שאז קרה דבר די מדהים.

מבקר המדינה. מטיל ספק בעילות ההטבות, צילום: אלכס קולומויסקי מבקר המדינה. מטיל ספק בעילות ההטבות | צילום: אלכס קולומויסקי מבקר המדינה. מטיל ספק בעילות ההטבות, צילום: אלכס קולומויסקי

איך נולדים רווחים כלואים

רגע לפני שנגיע לשם, הנה קריאה מודרכת בפרק שתיים, תת פרק 2, עמודים 171-191.  מבקר המדינה מתאר כיצד נולד במשרד האוצר חוק הרווחים הכלואים.

החוק מאפשר אפשר לחברת טבע ולחברות גדולות אחרות במשק לחלק את הרווחים שהן צברו לבעלי המניות שלהן בצורה של דיבידנדים, תוך תשלום מס מופחת. המטרה הייתה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. זאת משום שבמשך עשרות שנים (מאז 1988) נמנעו החברות הגדולות מלחלק חלק מהרווחים שלהן כדיבידנדים, בשביל לא לשלם את המס. כך נוצרו רווחים כלואים - כלומר רווחים שלא מחולקים אבל גם לא מושקעים במשק, והמדינה לא רואה מהם לא מסים ולא הגדלת תעסוקה או צמיחה. אם נקטין להם את המס לתקופה של שנה (תוך הנחה של עד 70%), הם יחלקו את הרווחים שלהן ואנחנו נראה מהם הכנסות ממס, טענו פקידי רשות המסים שהגו את החוק.

אלא שמבקר המדינה חושף כי עבודת המטה שקדמה לניסוח הצעת החוק ואישורה בכנסת לקתה בחסר. בהרבה מאוד חסר. ראשית, פקידי רשות המסים העריכו שהרווחים הכלואים מסתכמים ב-122 מיליארד שקל, ושהכנסות המדינה ממסים בעקבות חוק הרווחים הכלואים יסתכמו ב-3 מיליארד שקל.

בדיקת מבקר המדינה חושפת כי משהו בחישוב הזה, של ה-122 מיליארד, די מצוץ מהאצבע. אם היה מדובר בטעות שאין לה משמעות, ניחא. אבל בפועל, החישוב הלא נכון הזה, כך על פי מבקר המדינה, שיבש את תהליך קבלת ההחלטות.

21 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה (כלומר כמעט 20%), כך על פי המבקר, שימשו את חברת טבע (שלא מוזכרת בשמה בדוח אלא בשם "חברה א'" - ש"א) לקניית חברות (חלקן הגדול בחו"ל). פקידי השומה של רשות המסים ראו בכך חריגה מהחוק לעידוד השקעות הון, והתכוונו להוציא לטבע שומה, כלומר לחייב אותה בתשלום מס מלא כדין.

כחיזוק לעמדתם של פקידי השומה, בחודשים אוגוסט-ספטמבר לפני שנה, הכין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, חוות דעת משפטית (שניה במספר) שנוגעת לשאלה האם רכישה של חברות בידי חברה שקיבלה הטבות מס מהמדינה - למשל, חברת טבע - האם פעולה כזו נחשבת לחלוקת דיבידנד.

מה שנשמע כמו סוגיה משפטית מרדימה הוא בעצם לב ליבו של הסיפור, משום שמדובר כאן בפרצה, שדרכה זרמו החוצה מישראל מיליארדי שקלים מבלי לשלם עליהם מס. אם החברות, ובעיקר טבע, היו מחויבות לשלם מס על הכסף הזה, לפחות חלק מהגירעון בתקציב המדינה היה נסגר, כך שלפחות חלק מהמסים שהוטלו על הציבור היו נחסכים.

באותה חוות דעת כתב ליכט שרכישה של חברות כמוה כחלוקת דיבידנד ולכן המדינה יכולה לגבות מס מהרווחים שהושקעו ברכישת חברות. אלא שאז קרה דבר מאוד מוזר.

עניין של פרשנות

בזמן שליכט עמד לסיים את חוות הדעת שלו, פנו אליו בכירים מהנהלת רשות המסים, כך מגלה המבקר, וטענו "כי יש קושי בהוצאת השומות לחברות שביצעו השקעה בחברות בנות או שרכשו חברות כאלה, כיוון שבמשך השנים הייתה לרשות המסים פרשנות שונה בסוגיה זו".

הפרשנות השונה הזו, שמיד נגלה מהי ומי יצר אותה, חסכה לאותן חברות - ובעיקר לחברת טבע - תשלומי מס של סכומי עתק של מיליארדי שקלים לאורך השנים. למעשה, מדובר במצב על גבול האבסורד. בזמן שפקידי השומה, כלומר דרג השטח של רשות המסים שעוסק בגביית מסים, חושב שצריך להוציא שומות על גבי שומות לחברות הגדולות במשק ולחייב אותן לשלם מס על רווחים שהן הוציאו לחו"ל לשם רכישה של חברות, דרג המטה של רשות המסים חשב בדיוק ההיפך. פקידי השומה רצו לגבות כסף, פקידי המטה חשבו שאין מקום לגבות כסף. בינתיים, מיליארדים ברחו מהקופה.

מה שלא פחות מדהים הוא איך נוצר המצב המוזר הזה, הפער בין דרג השטח לבין דרג המטה ברשות המסים, פער שהיה שווה לחברות הגדולות מיליארדי שקלים. מבקר המדינה חקר ומצא כי למרות ש"ממסמכים רשמיים שפרסמה רשות המסים בשנים 2008-2011 עולה כי הרשות הציגה עמדה ברורה ולפיה רכישת חברות בחו"ל היא פעולה שהרשות רואה בה חלוקת דיבידנד ועל כן היא חייבת במס  נמצא כי ברשות המסים יש גם דעות אחרות".

מאיפה צצו אותן "דעות אחרות"? כאן מגיע החלק המדהים באמת. מסתבר שלא מדובר בדעות אחרות, אלא בדעה אחרת, של איש אחד. הראיה היחידה לקיומה של דעה אחרת כזו, כך על פי המבקר, הייתה במסמך אחד ויחיד ובו אמירה של בכיר לשעבר ברשות המסים מתוך ישיבה של ועדת הכספים של הכסנת בשנת 2005. אז, ב-2005, כשהכנסת חוקקה את חוק עידוד השקעות הון ולמעשה אפשרה את מתן הטבות המס המפליגות לחברות הגדולות במשק, אז טען פקיד בכיר (באותה תקופה) ברשות המסים כי רכישת חברות באמצעות הרווחים אינה נחשבת לחלוקת דיבידנד ולכן לא חייבת במס. על המשפט האחד הזה מתוך דיון אחד בוועדת הכספים נבנתה פרשנות משפטית אחרת שלמה, ששימשה את דרג המטה של רשות המסים לפעול כנגד דרג השטח של הרשות.

מלכוד 22, גרסת המס

מה קרה לבסוף? בגלל הפחד שהחברות הגדולות יעתרו לבג"ץ, נאלץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ליכט לכתוב משפט שכזה בחוות הדעת שלו: "בעקבות דברים אלה (כלומר, בעקבות קיומה של פרשנות שונה בקרב פקידי רשות המסים הבכירים) נוצרה אי בהירות מסוימת לגבי פרשנות הדין (כלומר, לא ברור אם אפשר לגבות מס או אי אפשר מהרווחים ששימשו לרכישת חברות בחו"ל). אי הבהירות טומנת בחובה סיכון משפטי (כלומר, יש מצב שהחברות יעתרו לבג"ץ אם לא ניתן להם הנחה גם על הרווחים האלה). לכן, מבחינה משפטית, ניתן לקבל גם מהלכים שמטרתם לצמצם את הסיכון ובכלל זה גם מהלך חקיקתי (כלומר, בשביל להימנע מבג"ץ המדינה יכולה לתקן את החוק כך שחברות הענק ירוויחו, ולא יגררו את המדינה לדיון משפטי שהיא עלולה להפסיד בו)".

בעקבות ההתפתלות המשפטית הזו אכן תוקנה הצעת חוק רווחים הכלואים, כך שגם הרווחים שהושקעו ברכישת חברות בחו"ל נהנים מההנחה המופלגת שמעניק חוק הרווחים הכלואים. כלומר, עשרות מיליארדי שקלים שהוצאו מישראל במקום לעודד כאן את הצמיחה והתעסוקה, ושימשו לרכישת חברות בחו"ל בניגוד למטרות המקוריות של החוק לעידוד השקעות הון - רשות המסים לא תוכל למסות אותם.

אוסקר בתכנון מס

והנה קינוח לסיום: כאמור, מבקר המדינה מצא כי על סמך דעה של פקיד אחד ברשות המסים - פקיד לשעבר, ליתר דיוק - נבנתה פרשנות משפטית שלמה שאפשרה לחברות הענק להוציא כספים לחו"ל לטובת רכישת חברות מבלי לשלם עליהם מס, בניגוד לדעת פקידי השומה.

מיהו אותו פקיד בכיר לשעבר ברשות המסים? דו"ח מבקר המדינה לא מזכיר אותו בשמו אולם עיון בפרוטוקול ועדת הכספים מתאריך 6 במרץ 2005 מגלה מיהו. לקראת סוף אותו דיון עלתה השאלה האם השקעת הון ברכישת חברה היא כמו חלוקת דיבידנד שחייבת במס. "לא, זה לא ייכנס (לחוק - ש"א), זו לא חלוקת דיבינד", היתה התשובה. מי שחתום על התשובה ההיא הוא מי שהיה אז האיש החזק ברשות המסים - סמנכ"ל אגף המסים המאוחד, אוסקר אבו ראזק, ומי שנחשב למוח שמאחורי מנגנון הטבות המס לחברות הגדולות.

אוסקר אבו ראזק. מרשות המסים לקסלמן קסלמן, צילום: עמית שעל אוסקר אבו ראזק. מרשות המסים לקסלמן קסלמן | צילום: עמית שעל אוסקר אבו ראזק. מרשות המסים לקסלמן קסלמן, צילום: עמית שעל

לימים, אותו אבו ראזק פרש מן השירות הציבורי ועבר לשמש בתפקיד בכיר בפירמת ראיית החשבון קסלמן קסלמן. שהיא, אגב אורחא, משמשת גם כרואת החשבון של חברת טבע - הנהנית העיקרית מהטבות המס שבחוק השקעות הון, ומחוק הרווחים הכלואים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות