דורון ברזילי רוצה לקצץ, אבל רק על חשבון המחוזות

דוברת לשכת עורכי הדין, עו"ד שירי קריספין, פרסמה בתחילת השבוע בשורה משמחת: "ראש הלשכה דורון ברזילי ממשיך במאבק להפחתת דמי החבר". בהודעה נכתב שברזילי הגיש הצעת תקציב לשנת 2014, ובה הפחתה של 10% בדמי החבר, קיצוץ בסעיף ראש הלשכה ובסעיף מנכ"ל הלשכה וקיצוצים בכיבוד ובאירועי תרבות ופנאי.

אלא שבדיקה של הצעת התקציב של ברזילי, שערך "כלכליסט", חושפת שבהצעה של 2014, בדומה לשנים הקודמות, אין כל בשורה. אמנם ברזילי מציע לקצץ בדמי החבר, אך בתקציב הוועד המרכזי שהוא עומד בראשו אין כל קיצוץ. בדיוק להפך: התקציב שהוא מבקש גבוה מזה של 2013.

אז איך הוא מתכוון לממן את הקיצוץ המובטח בדמי החבר? בקיצוץ דרסטי בשיעור ממוצע של 28% בתקציב של חמשת המחוזות שבראשם עומדים יריביו הפוליטיים.

דורון ברזילי. עשרות של תתי סיפים | צילום: עמית שעל

יש סיכוי נמוך שהצעת ברזילי תאושר, וככל הנראה דמי החבר לא יופחתו בשנה הקרובה. הבשורות של ברזילי מסתמנות גם הפעם כתעלול יחצני. יתרה מכך, בתקציב 2014 נכללים לא מעט סעיפים חדשים שנועדו לממן קמפיינים שחיוניותם אינה ברורה.

תקציב הלשכה, כידוע, ממומן בעיקרו בדמי החבר. התשלום הוא חובה עבור כל מי שעוסק במקצוע. מי שמבצע פעולות משפטיות, אבל אינו משלם דמי חבר צפוי לעונש. הצפת המקצוע היא חלומו של כל ארגון: תקציבו השנתי תופח במיליוני שקלים בכל שנה מבלי שהוא נדרש להעלות את מסי החבר; הסיבה היא שבכל שנה מצטרפים אלפי עורכי דין חדשים למעגל המשלמים.

בשנת 2014 צפוי התקציב, לפי הצעת ברזילי, להסתכם ב־60.2 מיליון שקל. לשם השוואה, לפני עשור בדיוק הוא הסתכם ב־25 מיליון שקל בלבד, כלומר הוא גדל כמעט פי 2.5 בתוך תשע שנים. ברזילי מציג קיצוץ בתקציב הכולל לעומת 2013, אז עמד על 67.6 מיליון שקל. ואולם, אם מנטרלים מתקציב 2013 ניצול של כספי רזרבה להשלמת בניין הלשכה בנצרת, 6.5 מיליון שקל, התקציב ל־2014 מתכווץ בפחות ממיליון שקל בלבד.

ההכנסה העיקרית של הלשכה מגיעה מגביית דמי החבר. ב־2013 נגבו 49.6 מיליון שקל מעורכי הדין, ב־2014 מציע ברזילי לקצץ את דמי החבר ב־10%, כך שלכאורה הם אמורים להכניס ללשכה 44.6 מיליון שקל בלבד. למעשה, ב־2014 הם יכניסו לקופת הלשכה 47.3 מיליון שקל, מפני שהעלייה במספר עורכי הדין מגדילה את הגבייה (השנה היו 52 אלף עורכי דין משלמים, ובשנה הבאה כבר יהיו 55,200).

צילום: עמית שעל

עשרות סעיפי סל

קשה לסמן את ההוצאות הבולטות בתקציב, משום שהוא מורכב מעשרות רבות של תתי־סעיפים, שכל אחד מהם כולל סכום נמוך יחסית, אך אלה מצטברים כאמור לעשרות מיליוני שקלים. בסעיפי ראש הלשכה (292 אלף שקל לעוזר ולנסיעות לחו"ל), המועצה הארצית (496 אלף שקל) והוועד המרכזי והוועדות (2 מיליון שקל) אין הבדל בתקציב לעומת השנה.

אחד הסעיפים שהתרחבו משמעותית הוא הגנת המקצוע, שם כלל ברזילי שורה של סעיפי סל חדשים, ובהם יוזמות ומאבקים מקצועיים לחיזוק מעמד עורך הדין והלשכה (200 אלף שקל), מאבק בהצפת המקצוע (100 אלף שקל), שינוי מבנה הלשכה (100 אלף שקל), רפורמה לטיפול בעומס ולייעול מערכת המשפט (100 אלף שקל) וקמפיינים ציבוריים (150 אלף שקל). כל הסעיפים הללו לא היו ב־2013. כשפנינו ללשכה לשאול מה פשר הסעיפים ולמה הם מיועדים, נענינו בתשובה: "הלשכה מתקצבת מאבקים וקמפיינים שעליה להוביל ברמה הארצית עבור הציבור הרחב ועבור חבריה" ובדוגמאות לקמפיינים שנוהלו בעבר.

בהצעת ברזילי מופיעה הקצאה של 170 אלף שקל לטובת "מגזרים שונים". בלשכה הסבירו שהתקציב מיועד, למשל, להעצמת נשים, למאגר דירקטוריות ולהטרדה מינית. מתנגדי ברזילי טוענים שכל הסעיפים הללו עמומים ומיותרים ושמטרתם להשאיר מעין קופה קטנה לראש הלשכה, שיוכל להשתמש בה לקידום מטרות שונות כרצונו. בהמשך העיון בתקציב נראה שברזילי החליט לבטל את המוסד לגישור (470 אלף שקל לשנה) ואת המוסד לבוררות (243 אלף שקל לשנה), שהתקצוב שנרשם להם הוא אפס. אחרי כל אלה ישנם הסעיפים השוטפים, שעומדים על 10 מיליון שקל ב־2014 לעומת 9.5 מיליון שקל השנה, כלומר לא היתה הפחתה בפועל של 10%, אלא שהתקציב גדל ב־5%. בהמשך התקציב, תחת סעיף נפרד, מצאנו את המוסד לגישור, והפעם הוגדל תקציבו ב־250% ל־1.2 מיליון שקל, והוא הוגדר כ"פיילוט גישור". אם מוסיפים את תקציב המוסד לגישור עולה שברזילי מבקש למעשה 11.2 מיליון שקל לסעיפים שוטפים לעומת 9.5 מיליון שקל השנה - עלייה של 17%.

יעקב נאמן. גם תקצוב הכנס באילת גדל | צילום: אוראל כהן

תקציב המנכ"ל פוצל

ברזילי טוען שהוא קיצץ ב־2014 בשכר מנכ"ל הלשכה. במבט ראשון נראה שאכן כך: במקום 600 אלף שקל ב־2013, העלות תעמוד רק על 540 אלף. אלא שהסעיף פשוט פוצל וההפרש, 60 אלף שקל, הועבר לסעיף התקציב של רכב מנכ"ל. כשפנינו ללשכה בשאלה היכן מסתתר הקיצוץ בשכר המנכ"ל, נענינו שאמנם ב־2013 תוקצב הסעיף ב־600 אלף שקל, אבל שעלות שכרה של המנכ"לית הקודמת, עו"ד לינדה שפיר, שפרשה מתפקידה במאי, היה כ־70 אלף שקל לחודש, כלומר תקציבה חרג מזה שאושר, כך שלשיטת הלשכה מדובר בהפחתת שכר.

בתחתית הצעת התקציב ניתן למצוא גם את המוסד לבוררות, שנראה בתחילה כי תקציבו קוצץ לחלוטין, אך למעשה הוא גדל מ־243 אלף שקל ל־400 אלף שקל. גם כאן נכתב שמדובר בפיילוט. בלשכה הסבירו שתקציב המוסד לבוררות הופחת ב־2011, והשנה תערוך הלשכה פיילוט להפעלתו כמשק סגור, כלומר ככזה הממומן בהכנסות המשתמשים בו. כך נמסר גם בנוגע למרכז לגישור. סעיפים שהתווספו השנה הם פרויקט חונכות ופרסום של פרויקט אימות תצהירים (50 אלף שקל) וסעיף רזרבת ברזל (1.1 מיליון שקל). הרזרבה מאפשרת לברזילי לנתב כספים לפי רצונו וללא צורך באישור מפורש. המתמחים, יש לציין, לא נכללו בתוכנית הקיצוץ. להפך, הגבייה מהם תגדל: 6.8 מיליון שקל לעומת 6.5 מיליון השנה.

גם תקציב הכנס השנתי באילת גדל משמעותית. הכנס, שמתקיים במשך חמישה ימים ועלות כניסה אליו היא אלפי שקלים (בגין לינה והשתתפות) יתוקצב ב־2 מיליון שקל, לעומת 1.6 מיליון שקל כיום. לכאורה הכנס אמור לכסות את עצמו, אך הגדלת הסעיף פירושה שאם ייווצר "בור" בהכנסות, הלשכה תכסה אותו.

אז אחרי כל הסעיפים שכלל לא התכווצו, כיצד בכל זאת הצליח ברזילי להציג תקציב ובו קיצוץ בדמי החבר? התשובה מתחבאת בתקציבי המחוזות. שם מוצע קיצוץ פראי שהוא לא הצליח ליישם בתקציב של עצמו.

את תקציב מחוז ירושלים מציע ראש הלשכה לקצץ ב־31% (מ־4 מיליון שקל ל־3 מיליון שקל), את תקציב מחוז תל אביב חותך ברזילי בלא פחות מ־41% (מ־15.7 מיליון שקל ל־11.1 מיליון שקל), את התקציב של מחוז חיפה הוא הפחית ב־25% (מ־4.4 מיליון שקל ל־3.5 מיליון שקל), את תקציב מחוז דרום ב־46% (מ־3.3 מיליון ל־2.2 מיליון) ואת תקציב מחוז צפון ב־32% (מ־2.8 מיליון ל־2.1 מיליון שקל). סך הכל מציע ברזילי להעביר למחוזות 23.5 מיליון שקל במקום 30 מיליון שקל השנה.

הקיצוץ הוטל על היריבים הפוליטיים

ברזילי מסר בתגובה שהתקציב "מציע קיצוץ של 10% בדמי החבר במגמה לקצץ אותם ב־50% בשלוש שנים, ובנוסף על קיצוץ של 20% שבוצע עד היום בתקציב הוועד המרכזי למול המחוזות".

לפי ברזילי, "בהתאם לפסיקת בית המשפט וקריטריונים שאושרו במועצה, מחצית התקציב תועבר למחוזות ומחצית תועבר לוועד המרכזי. בשנה האחרונה הוסבו חלק מהתקציבים המיועדים לוועד המרכזי למחוזות הלשכה. בתקציבי 2012 ו־2013 הוקצו למחוזות בניגוד לקריטריונים 65.4% ו־61% בהתאמה. הפער בין שיעור ההוצאות לפעילויות ליבה לבין ההוצאות לתרבות ופנאי איבד פרופורציות".