צילום: עוז מועלם
כדורגל יכול להיות רווחי
הסכם הרפורמה בין משרד הספורט וההתאחדות לכדורגל הישראלית עוסק בהרבה מאוד דברים אך לא בעניין משמעותי ביותר — תעשיית ההימורים בישראל
הכדורגל הישראלי הוא עסק מפסיד - ללא הכנסות הבעלים, קבוצות הליגה הישראלית היו מסיימות את העונה שעברה בהפסד של יותר מ־84 מיליון שקל. בכך אין כל חידוש. אבל מעבר לכך, הסכומים שקבוצות כדורגל בישראל מקבלות ממכירת כרטיסים וזכויות טלוויזיה הולכים וקטנים, והסכומים שמתקבלים מחסויות הם מזעריים. לכן אם המצב לא ישתנה, ליגת־העל תגיע למצב של הליגה הספרדית, שבה יותר ממחצית מהקבוצות משחקות תחת הגנה של בית משפט; או למצב של הליגות ביוון וקפריסין, שם מרבית הקבוצות אינן משלמות משכורות. במצב הזה הנזק לכדורגל הוא ארוך טווח, כי הניסיון מטורקיה, איטליה ומדינות מזרח אירופה מלמד שכאשר אין כסף ממקורות אחרים, בעלי קבוצות ולא רק שחקנים ושופטים עוסקים בקנייה ובמכירה של משחקים.
קראו עוד בכלכליסט
כדי למנוע אפשרות כזאת, יש לשנות את המצב כך שקבוצות כדורגל בישראל יפעלו על בסיס כלכלי, כלומר כך יהיו רוב הזמן ברווח. במצב כזה הקבוצות יוכלו להמשיך להתקיים גם ללא תמיכה של בעלים שנכנסים ויוצאים מקבוצות, מסיבות שהן לעתים עלומות ולעתים קשורות יותר לפוליטיקה מאשר לספורט. למעשה, אם הקבוצות ירוויחו, בעלים יהיו מעוניינים לרכוש אותן כדי ליהנות מהתדמית החיובית וכדי להגדיל את הרווחים עוד יותר. גם האוהדים ייהנו אם הקבוצות ירוויחו כי הם יזכו לשירות טוב יותר, וגם הספורט הישראלי ירוויח שכן חלק מהרווחים יושקעו במחלקות נוער ובתשתיות.
כדי להביא את הליגה למצב שבו הקבוצות ירוויחו, יש להגדיל את ההכנסות. בהתחשב בהכנסות הנמוכות כיום, אפילו שינויים קטנים יכולים להביא לשינויים גדולים בהכנסות. מחקר שערכנו מראה כי הקבוצות הישראליות לא מממשות אפילו חצי מהפוטנציאל המסחרי שלהן ביחס למשק המקומי. בהשוואה לאירופה, הקבוצות הישראליות מכניסות פחות מחצי ממה שהן אמורות להכניס בהתחשב בהכנסה לנפש בישראל. לפי החישובים, קבוצה בישראל מקבלת בממוצע סכום השווה לחצי יורו לתושב, בעוד על סמך ההכנסה לנפש ניתן היה לצפות שהיא תקבל יורו אחד לתושב. חלק מההסבר לסכום הנמוך הזה הוא חוסר ההצלחה של הליגה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בחוסר ההצלחה של הנבחרת והמחסור בתשתיות של אצטדיונים ומתקני אימון. אבל חלק גדול מההסבר הוא בדברים שניתן לשנות אותם.
שינוי סטטוס
צעד ראשון שנדרש הוא הפיכה של קבוצות הכדורגל לחברות, במקום המצב שקיים כיום שבו הקבוצות הן אגודות שלא למטרות רווח. הצעד הזה כבר הומלץ על ידי ועדת השופט סטרשנוב וגם על ידי הוועדות שהוקמו מאז. ביצוע הצעד הזה, שכיום נמנע בשל סוגיות של מיסוי וויכוחים בתוך משרד האוצר, יכין את הקרקע להפעלת קבוצות כדורגל כגוף שפועל למטרות רווח. זה יאפשר בחינה של הישגי קבוצות בכלים המקובלים עבור חברות, יחייב שקיפות גדולה יותר לגבי ההוצאות וההכנסות של הקבוצות, יצמצם את היכולת של גופים ציבוריים להתערב בקבוצות, ויגדיל את הסיכוי שבעלי הקבוצות ייכנסו לקבוצות כדי לייצר רווחים כלכליים־ספורטיביים - ולא למטרות של קידום מטרות אישיות ופוליטיות. יש לציין כי מהלך כזה לא צלח בספרד בגלל רגולציה כושלת, אולם מהלך דומה צלח בגרמניה בגלל חוק 50+1 שחייב את כל הקבוצות להישאר בבעלות ציבורית.
תחרות בשוק ההימורים
הצעד השני שנדרש הוא יצירת תחרות בשוק ההימורים על ספורט. כיום הימורים על ספורט נשלטים על ידי המונופול הממשלתי שהוא המועצה להסדר ההימורים בספורט (טוטו־ווינר). התוצאה היא שהמחיר של הימורים בישראל הוא גבוה מאוד ביחס למקובל בעולם. בעולם מקובל שחברות ההימורים מחזירות למהמרים כפרסים בין 80% ל־95% מהסכומים שהמהמרים משקיעים. כך שבממוצע, המהמרים מאבדים רק כ־10% מכספם. בארץ הטוטו מחזיר למהמרים רק כ־40% מסכום ההימורים, ומי שזוכה משלם על הזכיות עוד 30% מס. כך שהמהמרים מאבדים בממוצע יותר מ־70%. התוצאה היא ששוק ההימורים הבלתי חוקיים בארץ פורח. ההימורים החוקיים בארץ על ספורט הם בסכום של כ־1.7 מיליארד שקל לשנה. ההימורים הבלתי חוקיים הם, על פי הערכות, בסכומים שבין 11 ל־15 מיליארד שקל לשנה לפחות.
מרבית האנשים שמהמרים בהימורים בלתי חוקיים הם אנשים שהיו מעדיפים להמר באופן חוקי, אם ניתן היה להמר על אותו מגוון אפשרויות כמו בהימורים הבלתי חוקיים. מה גם שמי שמשתתף בהימורים בלתי חוקיים מסתכן בהסתבכות עם מפעילים שיש להם קשרים בעולם הפשע, ושיכולת ההחזר שלהם לא ברורה.
לו היו מפעילים בישראל הימורים חוקיים, ניתן היה להעביר את מרבית הסכומים שמושקעים כיום בהימורים בלתי חוקיים להימורים החוקיים; להציע למהמרים תנאים הוגנים יותר ומחירים נמוכים יותר מהמחיר המונופוליסטי של הטוטו; להגביל את סכום ההפסדים המותרים כפי שעושות בלגיה ומדינות נוספות; ולהחליף את המונופול שעולה מאות מיליונים למדינה בחברות פרטיות ויעילות, שישלמו מסים לטובת הספורט.
במקרה כזה, הערכות זהירות הן שהסכומים שיעמדו לטובת הספורט יגדלו מכ־700 מיליון שקל כיום לכ־1.1 מיליארד שקל לפחות. גידול כזה יאפשר גידול בתשלומים לקבוצות הכדורגל, יותר השקעה בתשתיות, וגידול בסכומים שמועברים לספורט האולימפי ולספורט העממי. יתרון נוסף של פתיחת השוק להימורים הוא שלרבות מחברות ההימורים, בעיקר כאלו שעובדות דרך האינטרנט, יש מרכזי פיתוח בארץ. הן ישמחו להרחיב אותם גם למרכזי שירות, מה שיגדיל את התעסוקה ואת ההשקעה בטכנולוגיה עילית בארץ.
יותר הכנסות
פתיחת שוק ההימורים תביא לשתי תוצאות נוספות. ראשית, כאשר יש הימורים הליגות הופכות אטרקטיביות יותר עבור חברות תקשורת, כיוון שההימורים מגבירים את חוויית הצפייה ומגדילים את החשיפה של הצופים לפרסומות. לכן פתיחת שוק ההימורים תביא גם לגידול בהכנסות של הקבוצות מהסכמי שידור. ניתן לראות זאת בהבדלים בין ההכנסות הנמוכות יחסית משידורים בגרמניה, שבה אין הימורים חוקיים על ספורט, לסכומים הגבוהים יותר שמקבלות קבוצות בצרפת ואיטליה, שבהן יש הימורים חוקיים. זאת אף שבגרמניה יש יותר מ־80 מיליון צופים לעומת 60–65 מיליון באיטליה וצרפת; אף שהקבוצות הגרמניות מצליחות יותר באירופה; ואף שגרמניה נמצאת בפריחה כלכלית, לעומת צרפת ואיטליה שנמצאות במשבר.
פתיחת שוק ההימורים תכניס לשוק החסויות גם את חברות ההימורים, שהן מהמשקיעות הגדולות ביותר בעולם במתן חסויות לספורט. מעבר לכך, מכיוון שלחלק לא מבוטל מחברות ההימורים יש רקע בישראל, השקעה בספורט בישראל היא מבחינתן גם השקעה חברתית. למעשה, כבר כיום יש לפחות חברה אחת שעוסקת בסוג של הימורים ותורמת לקהילה באמצעות מתן חסות לקבוצה בליגת־העל. אם יפתחו את שוק ההימורים, יהיו חברות נוספות שיצטרפו אליה.
הסכומים באינפו חושבו על סמך ההנחה שלא יהיה שינוי באיכות התשתיות, האצטדיונים והביצועים של נבחרת ישראל. ניתן לראות כי אפילו בתנאים הללו הסכומים שיעמדו לטובת הספורט יהיו גבוהים בהרבה מכיום, והם יאפשרו הפעלה של הכדורגל על בסיס רווחי כמעט ללא הזרמת כספים מצד הבעלים.
הסכומים הללו עשויים לגדול אפילו יותר אם יתבצעו צעדים תומכים נוספים, בעיקר בתחום הגברת השקיפות, הגבלת היכולת של בעלי קבוצות להזרים הון לקבוצות, והגבלת היכולת של גופים ציבוריים להעביר ולקבל כספים מקבוצות הספורט. הפעולות הללו נדרשות כדי למנוע שחיתות בספורט וכדי להגדיל את הרצון של בעלי קבוצות להשקיע בתשתיות ספורט, בחינוך לספורט ובמועדוני נוער. הסכומים הנוספים ותוצאות אפשריות מפורטות במאמר שיועלה לדיון בכנס שדרות הקרוב, במושב "קבוצת כדורגל בע"מ" שבו ידונו ברווחים ובסיכונים האפשריים לכדורגל כתוצאה מאימוץ או דחייה של השינויים המוצעים.
הכותב הוא מרצה במכללת נתניה, ויציג את מחקרו במושב "קבוצת כדורגל בע"מ" שייערך בכנס ישראל־שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר
תגובה אחת לכתיבת תגובה