"חוץ מדיבורים אף אחד לא עושה מהלך אמיתי להגדלת היצע הדירות"

"הביקושים למשכנתאות ומחירי הדיור המשיכו לעלות בשנה האחרונה מסיבה אחת פשוטה: חוץ מדיבורים ומתוכניות שייקח שנים להוציא לפועל, אף אחד לא עושה מהלך אמיתי להגדלת היצע הדירות" - כך אמר היום (א') יעקב רויטר, סגן מנהל החטיבה הקמעונאית והממונה על פעילות המשכנתאות במזרחי טפחות בכנס שקיים הבנק. 

לדבריו, גם אם יתממשו התוכניות להאיץ את קצב הבנייה למגורים ובמקביל גם פרויקט הדיור להשכרה יקרום עור וגידים, יחלפו כ-4-3 שנים, עד שנגיע לרמת היצע שתענה באופן רצוי על הביקושים. "קחו לדוגמה את המבצע של 'חבר' בראש העין. לא פחות מעשרת אלפים איש נרשמו וביקשו להשתתף בפרויקט, מול היצע של מאות בודדות של דירות. זה רק ממחיש את הפער העצום שיש כיום בישראל בין ביקוש להיצע. ועד שלא נראה את הפער הזה מצטמצם משמעותית, סביר להניח שגם בשנה הבאה נראה רמה גבוהה של מחירים", הוא ציין.

לדברי רויטר, "שילוב של ריבית נמוכה, היעדר אלטרנטיבות להשקעה, מחירי שכירות הולכים ועולים וצורך אמיתי בקורת גג – הוא שמדרבן אזרחים רבים לעשות מאמץ ולגייס את ההון העצמי הנדרש ואחר כך להיכנס לבנק ולבקש משכנתא. לא פלא אפוא, ששוק המשכנתאות ממשיך לגדול מדי שנה: ב-2013 יגיע היקף הביצוע לכ-52 מיליארד שקל, צמיחה של כ-10% לעומת 2012 ולא פחות מפי שניים מהיקף הביצועים בשנת 2006 שהסתכמו ב-26 מיליארד שקל בלבד.

"חשוב לזכור שלא מדובר בשוק ספקולטיבי של משקיעים מתוחכמים. ברוב המקרים מדובר בזוגות צעירים שרוכשים דירה ראשונה או במשפחות שמבקשות לשפר את מצבן ולעבור לדירה גדולה ומרווחת יותר, שתתאים לצרכיהן", הוא הוסיף.

רויטר סקר שורה של הגבלות רגולטוריות שהשפיעו על ביצועי המשכנתאות ובהם הגבלות על אשראי המוענק לקבוצות רכישה, ההגבלה על שיעור המימון שיכולים הבנקים להעניק במשכנתאות וההגבלה האחרונה שנכנסה לתוקף בספטמבר האחרון, שהגבילה את שיעור החזר המשכנתא מההכנסה ל-50% ודרשה מהבנקים לרתק יותר הון בגין משכנתא בשיעור החזר של 40%-50%. "ברור לגמרי שברגע שהבנק צריך לרתק יותר הון, הוא מעלה את הריבית", ציין רויטר.

"נכון להיום, הגורם היחידי שפועל באופן אקטיבי בניסיון לצנן את השוק מתוך מטרה להגן על הלווים ולשמור על יציבות הבנקים, הוא בנק ישראל, שמאז אמצע שנת 2010 כבר הוציא כמעט 10 הנחיות ומגבלות חדשות. אלא שבלי לטפל בצד ההיצע – תחום שאיננו בסמכותו של הבנק המרכזי – ברור לכולם שהמציאות לא תשתנה באופן משמעותי והביקוש, כמו גם רמות המחירים, ימשיכו להיות גבוהים", סיכם רויטר.