אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שוויון כמנוע צמיחה צילום: איי פי

שוויון כמנוע צמיחה

פערים גדולים מקטינים את הצמיחה. ולכן על כל ארגון ספורט לוודא כי הפערים בין אלו שאין להם לאלו שיש להם תמיד יישארו סבירים. מדובר באינטרס כלכלי פשוט, לא בהשקפת עולם

25.11.2013, 09:17 | גיל שלי

רבים נוטים להתבלבל ומכנים את ליגת הפוטבול של ארה"ב, ה־NFL, כ"ליגה הסוציאליסטית ביותר בעולם". מדוע? ב־NFL ישנה תקרת שכר קשיחה וזהה לכל הקבוצות, ישנה חלוקת הכנסות זהה מזכויות שידור וממוצרי הליגה וישנם הסכמי שכר קיבוציים ל"פועלים" - השחקנים.

קראו עוד בכלכליסט

המודל הפיננסי של הליגה מוביל למצב שבו "קבוצות קטנות" יכולות לנצח "קבוצות גדולות" ובגלל המבנה הספורטיבי של הליגה כמעט בכל שנה יש אלופה חדשה. ה־NFL לא נולדה בצורה הזו. היא נהייתה כזו לאחר קיום של עשרות שנים. המודל שאימצה הוביל לכך שה־NFL היא הליגה הפופולרית ביותר בארה"ב. השוויון בחלוקת ההכנסות — או יותר נכון להגדיר זאת כשוויון במתן הזדמנויות - הוביל גם לעלייה בהכנסות של הליגה כולה ולהגדלת ההכנסות של כל קבוצה בנפרד. כשמחלקים את העוגה בצורה שווה, כולם נהנים מהצמיחה - הקבוצות העשירות והקבוצות הפחות עשירות. ה־NFL מוכיחה כי הדרך הזו עובדת - אין ספק.

בעלי הקבוצות ב־NFL לא דאגו לשוויון מתוך מניעים מוסריים, הם דאגו לשוויון מתוך מניעים עסקיים גרידא, צילום: איי פי בעלי הקבוצות ב־NFL לא דאגו לשוויון מתוך מניעים מוסריים, הם דאגו לשוויון מתוך מניעים עסקיים גרידא | צילום: איי פי בעלי הקבוצות ב־NFL לא דאגו לשוויון מתוך מניעים מוסריים, הם דאגו לשוויון מתוך מניעים עסקיים גרידא, צילום: איי פי

סוציאליסטי? לא ממש

 

מאז הסכם השכר הראשון בין הקבוצות ובין השחקנים (ב־1968 ומאז נחתמו מספר רב של הסכמים), ההכנסות של ה־NFL צמחו בצורה חדה יותר משל שאר הליגות המקצועניות בארצות הברית, וכך גם בהשוואה עולמית. כיום ליגת ה־NFL היא ליגת הספורט המכניסה ביותר עם הכנסות שנתיות של יותר מ־10 מיליארד דולר. ההערכות הן שבעשור הקרוב ההכנסות יגיעו עד ל־20 מיליארד דולר.

וגם אנשי העסקים שנכנסו לליגה נהנים מהצמיחה הזו. ג'רי ג'ונס קנה את קבוצת דאלאס קאובויז ב־1989 ב־150 מיליון דולר ארה"ב. כיום מוערכת הקבוצה שלו ב־2.1 מיליארד דולר. למי שתוהה, ג'רי ג'ונס לא קנה סטארט־אפ, הוא רכש מוסד — את "הקבוצה של אמריקה", בכינויה מאז ועד היום. גם קבוצה שמנוהלת בצורה מזעזעת כמו קליבלנד בראונס צמחה. הקבוצה נרכשה ב־1998 ב־530 מיליון דולר ונמכרה ביותר ממיליארד דולר בשנת 2012, 16 שנה מאוחר יותר. כלומר, בעלי הקבוצות הצליחו להגדיל את ערך הקבוצה, בין אם נוהלה עסקית בצורה נוראית ובין אם הקבוצה נוהלה בצורה מבריקה.

כמו בהייטק

מבנה השכר ב־NFL דומה מאוד למבנה השכר בחברות עסקיות גדולות. הקבוצה מחולקת על פי התפקידים. לכל תפקיד יש סולם שכר משלו, סולם שכר שנקבע על פי השוק. בעוד קוורטרבק בכיר ירוויח כ־20 מיליון דולר לשנה, בועט ׁ(קיקר) ירוויח סכום נמוך ממיליון דולר בעונה. ישנה משכורת מינימום. ישנה חלוקה פנימית בתפקידים לפי בכיר, מנוסה, צעיר. בקיצור, טבלת המשכורות דומה מאוד לטבלת משכורות של חברת הייטק, שרבים מאיתנו מכירים. גם בתוך הקבוצות יש שוויון יחסי בין השחקנים - שנובע מהיררכיה ברורה ומתקרת שכר חיצונית.

בעלי הקבוצות לא דאגו לשוויון מתוך מניעים מוסריים, הם דאגו לשוויון מתוך מניעים עסקיים גרידא. מסתבר גם שכאשר בעלי הקבוצות מוציאים את הכסף מכיסם הפרטי, הם מבינים שאין הבדל בין שכר בכירים ושכר זוטרים, שכר הוא שכר, והוא יושב על מבנה שכר אחיד הנקבע על פי כוחות השוק. מסתבר גם דבר נוסף, שהשחקנים הזוטרים עם המשכורות הנמוכות, זכאים לבונוס מיוחד, בונוס שמשולם על ידי הליגה. ישנו סכום מסוים המוקצה בכל עונה לשחקנים בדרגת ההכנסות הנמוכה ביותר. הסכום מתחלק ביניהם על פי הביצועים היחסיים שלהם באותה עונה.

פרט נוסף, ומשמעותי, בהסכם השכר, הוא שיתוף השחקנים בגידול בהכנסות. סך הכסף המוקצה למשכורות בכל עונה הוא אחוז מסוים מתוך סך הכנסות הליגה ללא הכנסות ממכירת כרטיסים ומכירת מרצ'נדייז של הקבוצות. כך עוגת המשכורות גדלה, כאשר הקבוצות זוכות להכנסות גבוהות יותר. נראה שכאשר בעלי הקבוצות בוחנים את האינטרס הכלכלי ארוך הטווח שלהם, הם מגיעים למסקנה שכדאי לשתף את העובדים בהצלחה הכלכלית של מקומות העבודה.

בהחלט ניתן ליישם שיעורים פשוטים אלה במקומות העבודה בכל מקום ומקום. קביעת משכורות על פי השוק לתפקיד, קביעת סך המשכורות והבונוסים כסך מסוים מהכנסות החברה, חלוקה שוויונית יותר מגדילה את העוגה - כל העקרונות האלה ישימים גם בעולם העסקי הרגיל.

דרך אגב, בבנקים כמו גולדמן זאקס, לדוגמה, כבר היום מחולק סך ההכנסות בצורה דומה ל־NFL בין השכירים ובין בעלי המניות. 

"לא בעיה של עניים"

מה שה־NFL הבינו מזמן, ה־IMF הוכיחו כלכלית. מדינות שבהן פערים נמוכים יותר בין עשירים ועניים נהנות מתקופות ממושכות יותר של צמיחה כלכלית. לפי קרן המטבע הבינלאומית, בהתחשב בפערים ההולכים וגדלים בין עשירים ועניים בעולם, תקופות צמיחה עתידיות עלולות להיות שליש מאלה שנרשמו בשלהי שנות השישים. לאחר מלחמת העולם השנייה תקופת הצמיחה הממוצעת נמשכה 4.8 שנים, לפי נתוני הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב.

תקופות צמיחה דועכות מהר יותר בחברות פחות שיוויניות מכיוון שהן חשופות יותר למשברים פיננסיים ולאי־יציבות פוליטית. פגיעות חיצוניות במדינות כאלו מובילות בדרך כלל לקפאון פוליטי במקום לקבלת החלטות קשות הנחוצות כדי להביא לצמיחה.

אי־שוויון, לפיכך, איננו רק בעיה של עניים. גם מיליוני משקיעים פוטנציאליים. לדברי בארי ריטהולץ, מנכ"ל חברת המחקר להשקעות פיוז'ן IQ, "בחברה חסרת שיוויון משקיעים עלולים להסיק שהמשק הוא משחק מכור".

שלא נהיה ספרד

אנחנו רואים איך אי־שוויון פוגע בליגות ספורט. על פי פרופ' חוסה מריה גיי, כלכלן הספורט הספרדי, בין 2002/03 ל־2011/12 הכנסות הליגה הספרדית קפצו ב־108% יותר מכל ליגה גדולה אחרת. פרמיירליג (62%), הבונדסליגה (69%), הסריה A (כ־51%) והליגה הצרפתית (65%) לא חוו צמיחה כזו בהכנסות. אולם חצי מהצמיחה הספרדית מיוחסת רק לשתי קבוצות - ריאל מדריד וברצלונה, שבמקום למנף את כל הליגה שלהן, לקחו את הכסף לעצמן. זה יצר מצב שהתחרות חלשה ביותר. "הרבה שחקנים מנסים את מזלם מחוץ לספרד בגלל שזה הופך להיות מאוד משעמם רק כשריאל מדריד וברצלונה מנצחות", אמר סאנטי קאסורלה, קשר ארסנל, שעזב את מלאגה. "מחוץ לספרד יש הזדמנויות טובות יותר לזכות בתארים. בספרד זה דואופול. שחקנים כמו אלבארו נגרדו, רוברטו סולדאדו, חזוס נאבאס, היו מאוד חשובים בליגה וכולם עזבו. לה ליגה מאבדת את האיכות שלה".

נראה כי הצמיחה המשוגעת של ריאל מדריד וברצלונה עומדת בפני האטה. ההכנסות לא צמחו בשיעורים מרשימים בשנתיים האחרונות, וכשהיריבות נחלשות, גם הליגה הופכת לפחות מכניסה. בניגוד ללה ליגה, הליגה האנגלית, שמחלקת את רוב ההכנסות מזכויות השידור בצורה שוויונית, הצליחה לייצר פלטפורמה בה גם הקבוצות הקטנות ביותר, ללא סיכוי ממשי לזכייה באליפות, יכולות לנצח בכל יום נתון את הקבוצות הגדולות ביותר. הקבוצות הקטנות הללו יכולות גם להרשות לעצמן לרכוש שחקנים מקבוצות "גדולות" בספרד או איטליה. זה מוביל ליצירת עניין נוסף בליגה האנגלית, מה שמוביל לצמיחה נוספת.

פערים גדולים מקטינים את הצמיחה. ולכן על כל ארגון ספורט - ובכלל מדינות - לוודא כי הפערים בין אלו שאין להם לאלו שיש להם תמיד יישארו סבירים. מדובר באינטרס כלכלי פשוט, לא בהשקפת עולם.

הכותב הוא מנכ"ל משותף בחברת צבירן ייעוץ וסקרים

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
כתבה נחמדה אבל כמו הרבה כתבות קודמות זה לא הכול ורוד
כתבה נחמדה והכל אבל שכחת להזכיר הרבה דברים - 1. הליגות בארה"ב הם ליגות מסחריות ולא ליגות של המדינות כמה בשאר העולם 2. הליגה אנגלית שמוזכרת הרבה פעמים התפתחה בשנים האחרונות בגלל המון כסף זר שנכנס לליגה - למשל צ'לסי ומנצסטר סיטי - וכמובן רוב הקבוצות בחובות אז איפה השיויון פה? 3. ארה"ב מדינה עם המון אנשים והרבה מאוד כסף אז שיש מעט קבוצות יחסית בכל ליגה לכל קבוצה יש יותר כסף. באירופה, שהמדינות קטנות יותר ורוב המדינות עשירות פחות, הכסף הזר,לקיחת חובות ואי שיויון בחלוקת הכסף שבר את התחרות, אז נוצר מירוץ חימוש בין הקבוצות העשירות והקבוצות החלשות נפגעו. כמובן אפשר להמשיך עם הדוגמאות אבל בקיצור, הרעיון של הכתבה נכון אבל השימוש בארה"ב כדוגמה מוטעה. כל עוד יתנו לכסף זר להיכנס לליגות ולקבוצות להיכנס לחובות גדולים לא יהיה שום שיויון אמיתי.
arcanes  |  25.11.13
4.
שוויון הזדמנויות בעזרת שוויון בתוצאות.
כיום, המצב במשק לא מאפשר לאדם ממעמד הביניים מינוס להגיע למעמד משפיע במיוחד, מכיוון שהמצב שבו רוב מוחלט של הכסף מרוכז אצל אחוזים בודדים באוכלוסיה ששולטת גם ברמת המחירים, מקפיצה את המחיר כי היא יכולה. אני מניח שלא מדובר על להפוך את החברה לשוויונית חוקית, אלא להוריד את שכר הבכירים בכמה אחוזים ע"מ שאפשר יהיה לחלק אותו לשאר השכירים ולהוריד טיפה מחירים ע"מ שהכסף יקנה יותר וכך תעלה התפוקה של החברה בטווח הארוך מכיוון שיוכלו לרכוש את מוצריה יותר אנשים, גם אם בטווח הקצר יהיו פחות הכנסות.
אבישי , חיפה  |  25.11.13
2.
שוויון הזדמנויות, לא שוויון בתוצאות.
לדעתי האנלוגיה שניתנה במאמר זה אינה משקפת את הנעשה בשוק הכללי. שחקני ה- NFL הם שכירים, ובין אם משכורתם גבוהה יותר או פחות, הם אינם נוטלים עליהם סיכון בעת שהם חותמים בקבוצה. את השכר שלהם הם יקבלו בין אם הקבוצה תנצח או תפסיד. לעומדת זאת, בשוק הכללי השחקנים הבולטים הם היזמים, אנשים שמחליטים לוותר על הביטחון שבעבודה כשכיר, ומוכנים להסתכן כדי להקים עסק. על מנת שהסיכון הזה ישתלם, הם חייבים להרוויח משמעותית יותר מכפי שהיו מרוויחים בתור שכירים. כמה יותר? זהו עניין אינדיבידואלי, שתלוי ביזם עצמו. יש כאלה שיסכנו את כספם ומרצם עבור שלושים אלף ש"ח בחודש. אחרים יעשו זאת עבור מאתיים אלף ש"ח. בכל מקרה אין זה מעניינה של המדינה להתערב! היזם הוא זה שהקים את העסק והרוויח את הכסף, וכל עוד מדובר בחברה פרטית והוא אינו צריך לתת דין וחשבון לבעלי המניות, הוא יכול לחלק לעצמו כל שכר שהוא מוצא לנכון, אפילו אם אנשים מסויימים מקנאים בו. זוהי משמעותו של השוק החופשי. ככל שמגבילים את השוק החופשי בעזרת שלל תקנות סוציאליסטיות, כך פוחת התמריץ של היזמים להקים עסקים חדשים, והשוק כולו נכנס להאטה ולמיתון. אין בכך שום ספק, ואינספור דוגמאות היסטוריות מוכיחות זאת. רוצים שיוויון? אין בעיה. הבא נדאג שלכולם יהיו הזדמנויות שוות להתחרות ולהצליח בשוק החופשי. אולם איננו יכולים לצפות להשיג שיוויון בתוצאות, משום שבאופן טבעי ישנם בני אדם מוכשרים יותר, ומוכשרים פחות.
אורן  |  25.11.13
1.
כתבה מעניינת
אין ספק שהשיוויון במשכורות מוריד מהשחקנים שיקול בעת בחירת קבוצה (הם גם לא בדיוק בוחרים, הם נבחרים בדראפט, אבל הנקודה ברורה) וגורם לליגה שיוויונית - בעשר השנים האחרונות היו 7 זוכות שונות בסופרבולים. אבל בניגוד ל-NFL, שזו ליגת הפוטבול הבכירה וכמעט היחידה בעולם ולשחקן שלא משחק שם כמעט ואין אופציות אחרות, אם מדינה כמו ספרד תחליט על תקרת שכר שחקנים גדולים פשוט לא יגיעו לשחק שם כי השכר יהיה גבוה יותר במדינות אחרות. שחקנים כמו רונאלדו, שברור שלכל קבוצה שיגיעו אליה הם יהיו הכוכבים ויקבלו כמעט כל מה שירצו, לא בטוח שיבואו לשחק בקבוצה גדולה ככל שתהיה אם קבוצה קטנה יותר מליגה אחרת תוכל להציע להם שכר גבוה יותר.
ניב  |  25.11.13