הסדר בורגראנץ': מסר מצער מהעליון

אף כי השופט עמית הבהיר שהשאלות המשפטיות בתיק בורגראנץ' מורכבות ואין להן תשובה ברורה בפסיקה, הוא בחר למעשה להימנע מלהכריע בהן והעדיף להפוך למעין מגשר.

במקום להיכנס בעובי הקורה, להעביר את התיק להרכב של שלושה שופטים ולפרסם הלכה ברורה, מנומקת ומחייבת, החליט השופט עמית לסיים בתוך שלוש שעות תיק שנמשך חמש שנים באמצעות "ויתור סמלי" (640 אלף שקל פחות) מצד פז, ולאשר בכך הסדר שהשופטת מיכל אגמון־גונן פסלה פעמיים - והכל בשם "טובת הנושים". במהלך ה"גישור" הזה בוצע בשופטת אגמון־גונן לא פחות מסיכול ממוקד.

האחרונה, שאינה שופטת במחלקת הפירוקים, קיבלה לטיפולה את האחריות לרשת ההמבורגרים רק מפני ששופטות הפירוקים פסלו את עצמן, ועשתה מה שרוב שופטי הפירוקים לא מעלים על דעתם לעשות: היא התערבה בהסדר משום שמצאה שהוא מנוגד לאינטרס הנושים הרגילים, אף שהמפרקים, הכונס, וגם הכנ"ר תמכו בו.

זו התערבות ברוכה מבחינת הנושים, שתמיד עומדים בסוף התור ומקבלים את הפירורים שאחרי חלוקת השלל לכל האחרים, ואין מי שידבר בשמם בבית המשפט. השופט עמית הבהיר שהתערבות זו אינה לרוחו. הוא אפילו הביע תמיהה על התערבות השופטת בהסדר והבהיר כי בית המשפט איננו האופטרופוס של הנושים.

בכך הוא מעגן ומקבע את תפקידם של שופטי הפירוקים לשמש חותמת גומי של הכנ"ר ושל בעלי התפקיד. המסר המצער העולה מההחלטה הוא שמה שהיה הוא שיהיה. תחום הפירוקים ימשיך להתנהל תוך מתן יד חופשית לבעלי תפקיד, בפיקוח רופף וחסר מצד הכנ"ר ובהתערבות מינימלית של בתי המשפט.