מנכ"לי הרשויות המקומיות דורשים לפרק את תאגידי המים

איגוד המנכ"לים ברשויות המקומיות תובע לבטל את תאגידי המים ולהחזיר לעיריות את הסמכויות לניהול משק המים העירוני. במכתב ששלח איגוד מנכ"לי הרשויות המקומיות למשרדי האוצר, הפנים והאנרגיה והמים, והגיע לידי "כלכליסט", כותב היו"ר גיל ליטוב כי הרפורמה שבמסגרתה הוקמו תאגידי המים גרמה לבזבוז של 2.6 מיליארד שקל מכספי הציבור בשל ביורוקרטיה, וקורא להקים ועדה שתבחן אם הרפורמה הצליחה להשיג את מטרותיה.  

תאגידי המים הם חברות האחראיות לתשתיות המים והביוב העירוניות. התאגידים הוקמו ב־2007 בשל הזנחה מתמשכת של התשתיות מצד הרשויות המקומיות וניצול כספי המים מצדן למטרות אחרות. מטרת הקמתם היתה ליצור הקבלה בין הכספים הנגבים עבור מים וביוב לבין ההשקעות הנדרשות בתשתיות שלהם.

לא רק הצינורות רקובים: איזו אופציה גרועה אתם מעדיפים? המדינה צריכה לבחור בין מחלקות המים בעיריות שהזניחו את התשתיות לבין התאגידים שעולים המון גיל קליאן, 36 תגובותלכתבה המלאה

הקריאה של ליטוב מתבססת על מחקר של ד"ר אייל טבת מהמכון לצדק חברתי על שם יעקב חזן במכון ון ליר. במחקר טוען טבת כי משרד האוצר סימן את הקמת תאגידי המים הפרטיים כמטרה, ולצורך הגשמת מטרה זו ניצל את משבר המים של שנות התשעים והעשור הקודם. טבת מאשים כי האוצר הזניח במכוון השקעות שהיו יכולות לשפר את מצב משק המים, כמו התקנת חסכמים או תקצוב מסיבי יותר של מתקני התפלה, על מנת להביא להפקעת הטיפול במים מידי העיריות. עוד טוען טבת כי הקמת תאגידי המים נעשתה בחוסר יעילות ובבזבוז כספי ציבור, אך הוא לא מבקר את עצם הבחירה במודל תאגידי מים - בניגוד לליטוב.

ההשקעה בתשתיות המים הוכפלה בתוך שלוש שנים

הקריאה של מנכ"לי הרשויות המקומיות אינה עולה בקנה אחד עם עבודתה של ועדת בלינקוב להסדרת רגולציה כלכלית ארוכת טווח למשק המים. הוועדה הגישה דו"ח ביניים באפריל 2013, שממנו עולה כי תעריף המים עלה ב־2.5% בלבד בעקבות רפורמת התאגידים, בעיקר בשל הצורך במימון מתקני ההתפלה. עוד קבעה הוועדה כי ניתן להפחית את התעריף באמצעות התייעלות בתאגידים. אותו תעריף אכן הופחת בשבוע שעבר ב־5% ובמקביל נקראו התאגידים להתאחד לתאגידים אזוריים כדי לקצץ בהוצאות המנהלה.

ועדת בלינקוב בחנה גם אם התאגידים הגדילו את ההשקעה בתשתיות, ומצאה כי בין 2009 ל־2012 הוכפלה ההשקעה בתשתית המים העירונית לנפש (מ־56 שקל לתושב ב־2009 ל־113 שקל לתושב ב־2012).

במענה למסקנות של ועדת בלינקוב כותב ליטוב כי יש דרכים אחרות וטובות יותר לדאוג לניצול מיטבי של הכנסות חשבונות המים עבור תשתיות מים. לדבריו, "בשנים האחרונות מפרסמים רשות המים ומשרד הפנים הנחיות לרשויות המקומיות שאינן פועלות במשק המים במסגרת תאגידים עירוניים, ובהן מועצות אזוריות ומועצות בשטחי יו"ש. במסגרת ההנחיות נקבעה הפרשה של כמה שקלים כנגד כל קוב שנמכר לצרכן לטובת פעולות במשק המים והביוב בלבד. ההפרשות מרוכזות ומושקעות בקרן מיוחדת לשיקום מערכות המים והביוב. כך למשל, בשנת 2012 הפרישה כל רשות שלא פעלה באמצעות תאגיד מים כשני שקלים עבור כל קוב. מנגנון זה הפך את משק המים ברשויות המקומיות למשק סגור בפועל, ולרשויות לא נותרה כל ברירה אלא להשתמש בכספי הקרן להשבחת התשתיות. מנגד, לא נוצר מנגנון של 'ניפוח' עלויות בגלל גיוס כוח אדם חדש או השכרת מבנים חדשים".

אילוסטרציה | צילום: cc-by turydddu

מבקר המדינה ביקר את התנהלות תאגידי המים

גם מבקר המדינה שותף לביקורת על התאגידים. בדו"ח מאוקטובר 2013 הוא כתב כי ישנה זליגת כספים מהתאגידים לעיריות, וכי רשות המים לא קבעה כללים לעסקאות משותפות לתאגידים ולרשויות המקומיות, לרבות בעניין מכרזים משותפים, אופן בחירת הקבלנים והפיקוח על ביצוע העבודות. בפועל כל תאגיד מתנהל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו יעיל וחסכוני ואף מביא לשימוש בכספי הצרכנים למטרות שאינן קשורות למשק המים.

תגובת רשות המים: "מטרת הקמת תאגידי המים היתה להביא לניהול מקצועי של משק המים העירוני ולהבטיח את ייעוד ההכנסות להשקעות ולפיתוח ושיפור השירות לצרכן. כבר בשלב הנוכחי ניכרים גידול בהיקף ההשקעות, ירידה באובדני מים, תקלות, גלישת ביוב לסביבה ועוד. רשות המים פועלת לשיפור המצב, כדי שהצרכן ישלם פחות ויקבל שירותים טובים יותר, ולאחרונה אף הופחתו תעריפי המים בכ־5%. אנחנו מצפים לתמיכת השלטון המקומי בצעדי ההתייעלות הנדרשים".