תקנות בדרך: יוחמרו ההגבלות על העבודה הפרטית של הרופאים

מספר מילים בתקנון חדש של שירות המדינה עשוי להוות את המהפיכה בדרך להצרת אפשרות רופאים בבתי החולים הממשלתיים לעבוד במערכת הרפואה הפרטית. טיוטת תקנות של נציבות שירות המדינה שפורסמה לפני כמה ימים מנסה להגביל את מספר השעות שיכול רופא לעבוד בפרקטיקה הפרטית שלו, וגם למנוע את הסידור של עבודה במערכת הפרטית עד שעות הלילה שלאחריה יתייצב למשמרת הבוקר בבית החולים הממשלתי.

במילים אחרות, נציבות שירות המדינה אומרת לשורה של רופאים בכירים שהם צריכים לבחור – או להמשיך בבית החולים הממשלתי ולצמצם דרמטית הפעילות הפרטית שלהם או להתפטר מהמערכת הציבורית. על פי נתוני משרד האוצר, כ-80% מהרופאים במערכת הציבורית עובדים בשתי עבודות, חלקם הגדול במערכת הפרטית.

ההסתדרות הרפואית מיהרה להתייצב נגד כוונת המדינה לשנות את התקנון והגישה ביום חמישי עתירה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד נציבות שירות המדינה. בעתירה טוענת ההסתדרות הרפואית כי המהלך כולו נעשה ללא הידברות ובמהלך תקופת ההסכם הקיבוצי שבין ההסתדרות למדינה שתקף עד 2019.

ד"ר לאוניד אידלמן | צילום: אוראל כהן

בין השאר, מגדירה הנציבות כי רופא לאחר תורנות, בין אם במערכת הציבורית או בפרטית, יחוייב בשמונה שעות מנוחה לפני ביצוע של עבודה נוספת. כמו כן, רופא לא יוכל מעתה לעבוד בכל עבודה, כולל זו הפרטית, 26 שעות ברציפות.

כך, לדוגמה אם רופא ביצע תורנות בבית החולים משעה 16:00 עד שעה 10:00 למחרת, יחוייב לנוח עד השעה 18:00 לפני שיוכל לפנות לקבל חולים באסותא, בקליניקה הפרטית שלו או במרפאה של קופת חולים. כיום מגבלה כזו אינה קיימת ולא פעם רופאים מגיעים לפרקטיקה הפרטית כבר בשעות הצהריים, אחרי מספר שעות מנוחה. כמו כן, ההוראה נועדה למנוע מקרים שבהם הרופאים מגיעים לבית החולים הממשלתי למשמרת הבוקר לאחר שעות ארוכות של ניתוחים בבית החולים הפרטי עד הלילה.

ההוראות החדשות לא מסתפקות בכך. הנציבות רוצה גם לקבוע כי הגדרת הפרקטיקה הפרטית המותרת תשתנה כך שייעוץ או חוות דעת שנייה ניתן יהיה לתת רק לאדם ולא לתאגיד. כך, רופאים עובדי מדינה לא יוכלו לייעץ לחברות ביטוח.

הגבלות גם על מנהלי בתי חולים

הגבלות ישנן גם על מנהלי בתי חולים. אלו יוכלו ללמד בפקולטות לרפואה לא יותר מארבע שעות בשבוע ולעבוד בעבודה פרטית לא יותר משש שעות בשבוע. אם יקבלו אישור לכך ממנכ"ל משרד הבריאות, יוכלו מנהלי בתי החולים להמשיך ולעבוד גם כדירקטורים בחברות פרטיות, כמו במקרה של מנהל שיבא, פרופ' זאב רוטשטייין, המכהן כדירקטור בחברת ניכוי הצ'קים האחים נאווי. אולם המנהלים לא יוכלו לעבוד ביותר משני מקומות עבודה פרטיים מחוץ לבית החולים.

הסיבה לכללים החדשים היא דו"ח של מבקר המדינה מ-2009, אז הוא מצא אי סדרים קשים בעבודות הפרטיות של רופאים עובדי מדינה, כולל יציאה מבית החולים לפני תום המשמרת ותקנות מעורפלות. מהסיבה הזו התעקש משרד האוצר על הכנסת שעון נוכחות לרופאים בבתי החולים, למרות התנגדות חריפה של ההסתדרות הרפואית.

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, אמר ל"כלכליסט" כי "שנה שלמה ניהלנו משא ומתן וכל הנושאים היו על השולחן וזה לפחות מה שאנחנו חשבנו. אפילו כתוב שרופא שנתן את כל השעות שהוא צריך לתת לבית החולים הציבורי יכול לעשות הכל בשעות הפנויות, כולל פרקטיקה פרטית. אז עכשיו הנציבות חוזרת בה ופותחת מחדש את ההסכם, שכבר סגור עד 2019".

נציבות שירות המדינה: "צוות הנציבות נדרש לקבוע כללים המאזנים בין האינטרס הציבורי ומחויבות מנהלי בתי החולים להשקיע את זמנם בניהול בית החולים במסגרת פעילות רפואית-כלכלית בה מושקעים משאבים כספיים ואנושיים בסדרי גודל של מיליוני שקלים ומאות ואלפי עובדים, לבין הצורך של מנהלי בתי החולים לשמור על כשירותם הרפואית ועל מנת לשמור על המוטיבציה לכהן בתפקיד.

טיוטת הכללים שגובשו הועברה להתייחסות ההסתדרות הרפואית ומנהלי בתי החולים הממשלתיים. לצערנו, למעט התייחסות בכתב של יו"ר פורום מנהלי בתי החולים הממשלתיים, לא התקבלו התייחסויות נוספות לגופם של נושאים בין בכתב ובין בע"פ. זאת הגם שהצוות פנה מספר פעמים להסתדרות הרפואית ואף קוימו מספר דיונים בהשתתפותם במטרה לקבל התייחסותם לטיוטת הכללים שגובשה. בטיוטת בקשת הצד קיימת לראשונה התייחסות עניינית של הרופאים לטיוטת הכללים".