צילום: רן ברגמן
מזונות במסלול המהיר
בשבוע הבא ייכנס לתוקף תיקון לחוק שיאפשר להוצאה לפועל לגבות מזונות מבעלים סרבנים בהליך מזורז - בשורה עבור עשרות אלפי גרושות וילדיהן הזכאים לתשלום חודשי. ומה שכח המחוקק?
לפני כארבע שנים הציגה לשכת ההוצאה לפועל "מסלול מקוצר" לגבייה אקטיבית של חובות בתיקים כלליים, כמו גביית שטרות והמחאות, פסקי דין כספיים ותביעות בסכום קצוב שאינו עולה על 10,000 שקלים ומאפשר גבייה של חובות קטנים בדרך יעילה ופשוטה. עם זאת, חובות שנצברו על ידי בעלים המסרבים לשלם דמי מזונות חודשיים, החיוניים לכלכלת ילדיהם, נותרו בלא מענה.
קראו עוד בכלכליסט
מה עושות נשים שהגרוש שלהן מתחמק מתשלום המזונות? לוקחות נשימה ארוכה ושמות פעמיהן ללשכה להוצאה לפועל, מגישות בקשות להטלת עיקולים או להגבלות כנגד הבעל הסרבן ומנסות לשרוד במלחמת ההתשה שנכפתה עליהן.
80 אלף תיקים פתוחים
חלק מהנשים נמנעות מלפתוח בהליך גבייה נגד הבעל, בשל החשש מפעולות נקם, סחיטה או איומים, שיפגעו, בסופו של דבר, גם בילדים המשותפים. מי שפונה ללשכה בעצמה – בוודאי אם זו הפעם הראשונה – חסרה את הידע המקצועי הנדרש ועל כן רבות שוכרות עורך דין שיטפל בהליכים.
בהתאם לנתוני רשות הגבייה, בלשכת ההוצל"פ קיימים 80 אלף תיקי מזונות פתוחים, המצטברים לכדי 9 מיליארד שקל. 63% מהתיקים נפתחים ע"י המוסד לביטוח לאומי, 37% מהתיקים נפתחים ע"י נשים ו-56% מתוכם נפתחו ע"י נשים שאינן מיוצגות משפטית. שכר טרחת עורך דין בתיקי גביית מזונות, בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, נקבע בהתאם לתעריף המינימום של לשכת עורכי הדין בישראל, אולם בפועל הוא גבוה מזה.
האחריות על הגבייה יורדת מכתפי הנשים
בימים הקרובים ייכנס לתוקפו חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשע"ג–2013, שמטרתו להקל על ביצוע הליכי גביית המזונות באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. התיקון לחוק קובע שהלשכה תוכל לנקוט בעבור הנשים הגרושות בהליכים האפקטיביים הנדרשים לגביית מזונותיהן, כשהן עצמן תידרשנה להתערבות מינימאלית בלבד בהליך הגבייה. החוק, אגב, אינו חל על תיקי מזונות שנפתחו על ידי המוסד לביטוח לאומי.
בשונה מהמודל הנהוג ב"מסלול המקוצר" לגביית חובות, "מסלול המזונות" מעניק ללשכת ההוצאה לפועל לגיטימציה נרחבת ביותר, המאפשרת לה לפעול בכלל ההליכים המפורטים בחוק ובתקנות כנגד החייב. ייתכן וכמה בעלים יראו בכך התנהלות דרקונית, אולם מטרת החוק היא להגן, בסופו של דבר, על הילדים.
במקביל, החוק מייחס חשיבות יתרה לחובת הדיווח החלה על הזוכה. המשמעות היא, שאם הבעל העביר לנשים סכום כסף כמפרעה על חשבון החוב, הנשים מחויבות בדיווח מידי על כך ללשכה. בנוסף, חלה חובה על הנשים לעדכן את לשכת ההוצאה לפועל על כל שינוי נסיבות שיש בו כדי להשפיע על גובה המזונות שנפסקו להן. בכך מבקש המחוקק להגן על החייב מפני כפל תשלום ומפני גביית סכומים שאינו חייב בהם עוד.
המחוקק שכח להטיל סנקציות על אישה שלא תדווח כראוי
אלא שלמרות חשיבותה ונחיצותה של חובת הדיווח, לא נקבעה בצידה סנקציה שתופעל כנגד אישה שנמנעה מלדווח על תקבולים שהגרוש שילם, בייחוד כאלה ששולמו ישירות לידיה. יש חשש שפירצה זו תאפשר לאישה, במסגרת המאבקים בין הצדדים, ל"התעמר" בגרוש, תוך שימוש בהליכי גביה שלא כדין, מבלי שיופעלו כנגדה סנקציות כלשהן.
נכון לרגע זה החוק נעדר פיקוח אופרטיבי על פתיחת וניהול תיק גביית מזונות במסלול המהיר. ייתכן וראוי היה ליצור מנגנון פיקוח לבחינת פסקי הדין והתנהלות הצדדים ביחס למזונות טרם פתיחת התיק. כמו כן, ראוי היה לקבוע סנקציה בגין פתיחת תיק במסלול המזונות המהיר שלא לצורך והטלת סנקציה מוגברת בגין נקיטה בהליכים הפוגעים בחייב ללא הצדקה, כגון צווי עיכוב יציאה מן הארץ, צווי עיקול וכדומה.
* הכותבת היא עו"ד העוסקת בדיני משפחה.
10 תגובות לכתיבת תגובה