אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
Flappy Bird: המשחק המתסכל שלקח לקנדי קראש את הכתר

Flappy Bird: המשחק המתסכל שלקח לקנדי קראש את הכתר

הלהיט החדש של חנויות האפליקציות פותח על ידי צעיר שלא מקדם אותו. מקור ההצלחה של המשחק, בו צריך למנוע מציפור להתנגש בעצמים, לא ברור: הגרפיקה מיושנת והשחקנים בעיקר מתלוננים כמה ההתקדמות בו היא בלתי אפשרית

04.02.2014, 11:16 | עומר כביר
מדובר, אולי, באחד ממשחקי המובייל המתסכלים ביותר שיצא לכם להיתקל בהם. העיקרון בפלאפי בירד (Flappy Bird) פשוט: למנוע מהציפור הצהובה להתרסק או להתנגש בחפצים באמצעות נגיעה במסך שגורמת לה לעוף למעלה. מאחורי המשחקיות הפשוטה מסתתרות שעות ארוכות של התרסקויות ותסכולים שיגרמו לכם לרצות לתלוש את השערות מהראש.

קראו עוד בכלכליסט

אבל מה שמפתיע הוא שרמת התסכול הזו לא מנעה מהמשחק לעמוד בראש מצעדי ההורדות של אפסטור של אפל ושל גוגל פליי במדינות שונות, ולהפוך להצלחה המפתיעה הראשונה של 2014. מה שמפתיע עוד יותר הוא שמאחורי המשחק עומד מפתח עצמאי - הישג נדיר בנוף האפליקציות שנשלט על ידי חברות ענק - שאומר שהוא בעצמו מתקשה להבין מה הסיבה להצלחה.

החל לטפס בנובמבר

פלאפי בירד עלה לאפסטור בסוף מאי 2013 ורשם מספר הורדות זניח עד לנובמבר שעבר, כאשר לפי נתונים של חברת App Annie החל לטפס למעלה בתנועות תזזיתיות עולות ויורדות, עד שהגיע לשיא ולראש המצעדים במהלך ינואר.

המשחק פותח על ידי דונג נגיויין (29) מווייטנאם, המפתח היחיד בסטודיו המשחקים דוט גירס (.GEARS), שבו הוא גם העובד היחיד. סימן ההיכר של משחקיו הוא גרפיקת 8 ביט פשוטה ונוסטלגית ומשחקיות לא מורכבת. ההצלחה של פלאפי בירד משכה למעלה גם את שני משחקים האחרים של דונג, Super Ball Juggling ו-Shuriken Block, שכיום מדורגים במקומות ה־2 וה-8 (בהתאמה) באפסטור האמריקאית. כמה פרשנים ציינו שכנראה מדובר בפעם הראשונה שבה מפתח עצמאי מחזיק בשלושה מעשרות המקומות הראשונים בחנות אפליקציות גדולה, הישג יוצא דופן גם לסטודיו פיתוח גדול ומוכר.

בראיון לבלוג Chocolate Lab Apps סיפר דונג שפיתוח המשחק לא דרש משאבים רבים. "פיתחתי את המשחק לבד", אמר. "המשחקים שלי פשוטים ואני אוהב למחזר אלמנטים גרפיים ממשחק למשחק. את הציפור ציירתי ב-2012 למשחק פלטפורמות שבוטל. כל התכנות התבצע ביומיים שלושה לכל היותר".

ההצלחה של פלאפי בירד מפתיעה מכמה סיבות. ראשית, זה לא משחק מהנה. בניגוד לאנגרי בירדז או לטמפל ראן, אין סיפוק במעבר שלבים או בצבירת הישגים, רק תסכול מתמשך של פסילה אחר פסילה וניקוד דו ספרתי נחשב להישג של מעוטי יכולת. למשחק יש כבר קרוב לחצי מיליון דירוגים באפסטור, והביקורות אינן מלטפות. "פלאפי בירד הוא אחד המשחקים המעצבנים ביותר שאי פעם תשחקו בו. הוא ירתיח אתכם עד שתצרחו", כותב מבקר אחד. "רוע טהור", מכריז אחר. עם זאת, כולם ממהרים להוסיף שמדובר באחת החוויות הממכרות שיצא להם להיתקל בהן, ולמשחק יש ציון ממוצע של 4 כוכבים.

ההצלחה מפתיעה עוד יותר, בהתחשב בכך שדונג לא השקיע כל משאבים בקידום המשחק, שלדבריו זוכה עתה לבין 2 ל-3 מיליון הורדות ביום באפסטור ובגוגל פליי. "אני מבין שקשה להאמין לזה. אין לי משאבים לעשות שום דבר מלבד להעלות את המשחק", הוא אמר. "לא עשיתי שום קידום. כל חשבונות טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם על פלאפי בירד הם לא שלי. הפופולריות היא כנראה מזל".

פלאפי בירד גם נטול מאפיינים אחרים שהביאו להצלחתם של משחקים עצמאיים דומים בשנים האחרונות. אחת הדוגמאות הבולטות היא Draw Something. המשחק, שהושק ב-2012, זכה להצלחה מסחררת בתוך זמן קצר: 20 מיליון הורדות בחמשת השבועות הראשונים, ו-50 מיליון ב-50 הימים הראשונים לאחר שעלה לחנות של אפל.

אבל כאן הוויראליות היתה רכיב מובנה במשחק. אי אפשר לשחק ב-Draw Something נגד עצמך, צריך להזמין חברים ולשתף עמם פעולה. וככל שיש יותר חברים, כך יש יותר מה לשחק. לצד הקונספט הפשוט, הוויראליות היתה כמעט בלתי נמנעת וההצלחה של מפתחת המשחק OMGPop הגיעה לשיא כשהחברה נרכשה על ידי זינגה תמורת 180 מיליון דולר. למרבה האכזבה, ההצלחה לא המשיכה זמן רב, ואחרי שהמשתמשים מיצו את הגימיק של המשחק הם עברו לדבר הבא. בשנה שעברה, לאחר הכישלון של Draw Something 2, סגרה זינגה את הסטודיו של OMGPop.

משחקים עצמאיים אחרים זכו להצלחה בעקבות טיפ של אדם מפורסם. למשל, החידון המוזיקלי בסגנון תו השעה SongPop שזינק לראש טבלת ההורדות, אחרי שמייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג פרסם סטטוס שבו התוודה שמדובר באחד המשחקים המהנים ביותר ששיחק בהם זה זמן מה. גם כאן אחרי נסיקה יפה סבל המשחק מנסיגה, אך לא מרסקת כמו זו של Draw Something. מפתחת המשחק FreshPlanet ממשיכה לפעול, וב-2013 הוציאה את MoviePop שזוכה בינתיים להצלחה צנועה.

משחק עצמאי מצליח אחר, Tiny Wings, שנוצר על ידי מפתח המשחקים הגרמני אנדראס איליגר, זכה להצלחה בעיקר בגלל עיצוב גרפי שובה לב בצבעי פסטל ונופים סוריאליסטיים. במובנים רבים הוא דומה לפלאפי בירד: משחקיות פשוטה לשליטה בציפור מתקשת מעוף. ואולם הוא מתסכל פחות ומספק יותר, ובעיקר ניכר שהושקעו בו הרבה יותר משאבי פיתוח ועיצוב. כמו כן עומדת לזכותו העובדה שהגיע לאפסטור לפני כשלוש שנים כשהסצנה היתה הרבה פחות צפופה.

איליגר לא הוציא עוד משחקים עצמאיים מאז, והפסיק לעדכן את Tiny Wings ב-2012.

הכנסה רק מפרסומות

לזכות פלאפי בירד לא עומד אף אחד מהגורמים האלו: הוא לא ויראלי במהותו, אף סלב לא קידם אותו, והדבר האחרון שאפשר להגיד עליו זה שיש לו עיצוב מושקע ומרתק. אז מה בכל זאת גרם לכל כך הרבה משתמשים להוריד ולחלוק את המשחק עם חבריהם? תיאוריה אחת שהועלתה היא שזו תוצאה של מעין תחרות אירונית בין משתמשים לכתוב את הביקורות המזועזעות ביותר על פלאפי בירד, שתפסה תאוצה ויראלית והזניקה גם את המשחק המתסכל עצמו.

תהיה הסיבה אשר תהיה, פלאפי בירד הוא עכשיו הצלחה, ולדונג - שההכנסה היחידה שלו ממשחקיו היא פרסומות - יש גם מוניטין וגם משאבים לפתח משחקים מושקעים יותר.

מאז השיקה אפל את האפסטור ב-2008 קידמה החברה את המסר שכל אחד יכול להצליח עם קצת כישרון והברקה טובה. בשנים האחרונות פרשנים רבים ביקרו את המסר הזה, ואמרו במידה רבה של צדק שעומס האפליקציות, שמספרן כבר חצה את המיליון, מאפשר רק למפתחים מוכרים או בעלי תקציבי שיווק ניכרים לחדור לראש טבלת ההורדות או לזכות למספרי הורדות שמאפשרים לייצר רווח.

הצלחתו המפתיעה של פלאפי בירד מאפשרת לכאורה לטעון שלא זה המצב ושיש עוד מקום למפתחים עצמאיים, ואולם המקרה של דונג הוא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. על כל דונג אחד יש עשרות אלפי מפתחי אפליקציות עצמאיים, שאת היצירות שלהם מורידים בעיקר מכרים וקרובי משפחה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות