תביעה אזרחית חושפת את תמליל חקירת רו"ח אורליין

שנתיים וחצי לאחר שניתן גזר הדין בפרשת אורליין, מהתרמיות החמורות שידע שוק ההון הישראלי, בעלי המניות שנפגעו מעבירים הילוך בניסיון לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו להם לכאורה מקריסת החברה ומעשי התרמית. במסגרת ההליכים המשפטיים נחשפים כאן לראשונה חלק מחומרי החקירה בפרשה שהוגשו לבית המשפט.

שגיב נציה. רימה את המשקיעים והורשע | צילום: תומריקו

בתמלילי החקירה הללו מתועדים מי שהיו שומרי הסף של החברה ב־2003 - משרד רואי החשבון רמי אריה ושות', שחתם על דו"חות החברה. אריה ושטיין נוקו מחשד פלילי, אולם הטענות לגבי התנהלותם, המבוססת בין היתר על דברים שאמרו בחקירותיהם ברשות, הובילו את הנאמן להסדר הנושים, עו"ד גיא גיסין, להגיש נגדם תביעה על רשלנות לכאורה. אריה ושטיין מכחישים טענות אלה מכל וכל.

על פי גזר הדין של השופט דוד רוזן מאפריל 2011, באורליין, שהגדירה עצמה כחברה העוסקת בתחום האלקטרוניקה הבידורית ובהמשך כחברת השקעות, התבצעו מעשי תרמית חמורים. כוכבי הפרשה הם בעלי השליטה שגיב נציה, שהורשע בעבירות של מרמה ותרמית בניירות ערך ונגזרו עליו חמש שנות מאסר, ואהרון לילוף, שנמצא מת בחדר בית מלון בתל אביב לאחר שנפתחה החקירה. נציה היה שותף לתרמית שבמסגרתה רימה את מוסדות שוק ההון באמצעות יצירת תעודות מניה "יש מאין" ומכירתן בבורסה לציבור המשקיעים, שרכש למעשה מניות קש שאין בהן ממש. הכל תוך ביצוע תרמיות נוספות בנוגע להצגה של נתוני אורליין כלפי רואי החשבון שלה וציבור המשקיעים.

כמו כן, כך גזר הדין, היה נציה שותף לשורה של מצגי שווא כלפי רואי החשבון לגבי חובות החברה, המלאי שברשותה, המחאות שקיבלה, מקדמות שנתנה לספקים ועוד. מצגים אלה, כך גזר הדין, גרמו לרואי החשבון לאשר דו"חות שקריים.

רואי החשבון של אורליין, רמי אריה ושותפו טל שטיין, נחקרו באזהרה במשרדי רשות ניירות ערך שלוש פעמים בשנים 2006–2005. הם נחשדו בעבירות דיווח בכוונה להטעות, עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד וקבלת דבר במרמה. הפרקליטות החליטה לבסוף לא להגיש נגדם כתבי אישום, משום שנחה דעתה שהם רומו על ידי לילוף ונציה.

"טל שטיין היה אחראי, לא אני"

באחת מחקירותיו של רו"ח אריה ברשות, שהתקיימה ב־2006, אמר לו החוקר עתניאל אופק: "אני מציג בפניך דו"ח שנתי של חברת אורליין ל־2003. רו"ח טל שטיין (שותפו של אריה) ציין כי חברת אורליין התחמקה ומנעה מכם ביצוע ספירת מלאי במסגרת דו"חות שנתיים ל־2003. מדוע לא ציינתם בדו"חות או בכל מקום אחר שחברת אורליין מתחמקת ומסרבת לאפשר לכם בדיקת מלאי?".

רו"ח רמי אריה. "לא היינו משתפים פעולה עם גורמים פליליים" | צילום: אוראל כהן

אריה: "צר לי שטל חתם על דו"חות ואישר אותם אם החברה אכן התחמקה מספירת מלאי. אני לעולם לא הייתי נותן לו עצה לחתום על דו"חות ללא ספירה. כפי שאמרתי אתמול, ייתכן שהוא שאל אותי לאחר מועד ספירת המלאי, ושוב להדגיש שהוא היה אחראי".

החוקר: "טל טוען שהוא ציין את העובדות בפניך ואתה הצעת שיסתפק בבדיקת חשבוניות בלבד במקום הספירה - שאחרת לא היה מסכים לפתרון כזה".

אריה: "היות שרשמת שהוא הסכים מרצונו, האחריות כולה עליו. באותה תקופה, כולל גם היום, אני כמעט לא עוסק בראיית חשבון. יכול להיות שהוא פנה אליי באופן אקראי, או אפילו תוך כדי דברים אחרים, ואמר שמועד הספירה נדחה ונדחה ושאל מניסיוני מה אני מציע. סביר שהייתי מציע לו לנקוט נוהל ביקורת אלטרנטיבי, בדיוק כפי שאמרתי אתמול".

לאחר עוד כמה שאלות, איבד החוקר את סבלנותו. "אני לא מבין את ההתחמקות שלך. שאלתי ברורה. לאור הנתונים שהוצגו בפניך, האם תקין שחתמתם על הדו"חות בלי ספירת מלאי, ובלי כל בדיקה מגורם שלישי חיצוני, והאם תקין שלא ציינתם זאת בדו"חות?".

אריה: "אני לא מומחה לחשבונאות וביקורת. מ־1998, כשהתחלתי ללמוד משפטים, הקדשתי מעייניי לנושא המיסוי. אני לא בקיא ולא שולט בכל גילוי דעת של תקנים חשבונאיים. נכון שאני משתדל להישאר מעודכן, אך לא ברמת שליטה של מיומנות".

החוקר: "אתה לא מסוגל לומר אם זה תקין או לא?".

אריה: "אני צריך לקרוא את גילוי הדעת כדי לענות".

תביעת הפיצויים נגד משרד רמי אריה בעלי המניות באורליין דורשים 11.1 מיליון שקל בתוך כך, תביעה אחרת, שעניינה ברשלנות לכאורה ברישום מניות מזויפות למסחר הוגשה נגד הבורסה לני"ע, נגד המסלקה שלה ונגד חברת הרישומים לני"ע של מזרחי טפחות בהיקף של 19.3 מיליון שקל, ונמצאת לפני שלב ההוכחות תומר גנון וענת רואהלכתבה המלאה

החוקר: "אולי יקל עליך אם אזכיר לך שמעולם לא ראיתם את מחסני החברה, למרות המהותיות של הדברים בדו"חות?".

אריה: "אני בוודאי לא ראיתי את מחסני החברה, כמו גם כל המחסנים של כל החברות שמטופלות במשרדינו בשבע־שמונה השנים האחרונות. אני יכול להביא לך 20 לקוחות להעיד על זה".

החוקר: "הבעיה היא שגם טל לא ראה מחסנים".

אריה: "הוא זה שאחראי על הספירה. לא אני".

"אני הייתי עסוק בדברים אחרים"

החוקר ביקש להתמקד בעניין נוסף בדו"חות. ספק עיקרי של החברה, חברת נופר שהיתה בבעלות לילוף, שנרשם בדו"חות שקיבלה מאורליין מקדמות במיליוני שקלים. "מדוע לא נתתם גילוי לכך שנופר - הספק העיקרי שמקבל מקדמות משמעותיות מאורליין - הנו למעשה מבעלי השליטה בפועל בחברה?".

אריה: "לא ידעתי בוודאות מי הבעלים של נופר".

החוקר: "ממש הוליכו אותך שולל אני רואה, ואילו כל תפקידך מסתכם בכך שאתה תהווה כסות חוקית לעבירות של אותם אנשים, תוודא שיהיו רשומים אנשים כבעלים, אף שבפועל אתה עובד ביומיום מול אנשים אחרים שמקבלים החלטות".

אריה: "חס וחלילה. רכישת החברה על ידי שלומי זילברמן נעשתה בחוזה ארוך ומפורט עם כדורי וחי (שמכרו ביולי 2003 את השליטה לזילברמן – ת"ג וע"ר) במשרד עורכי דין. אני לא הייתי שותף להסכם".

"כדי לנסות ולסכם את הנושא ולהבהיר לך את כל מכלול הבעיות שאני רואה בטיפול, אני מציג בפניך שוב הנתונים שאותם ציינתי אתמול בנוגע לדו"ח השנתי", אמר לו החוקר. "מדובר במלאי מהותי לחברה. החברה מתחמקת ואינה מאפשרת ביצוע הספירות; לחברה אין כתובת קבועה ואין מחסנים שידועים לכם; מעולם לא ראיתם את מחסני החברה או את המלאי שלה; בחברה מעורב אהרון לילוף, שהיה מעורב בגניבת כספים ותרמית בשתי חברות ציבוריות שבהן טיפלת; עיקר המלאי קשור בחברתו הפרטית של לילוף — נופר. אותה חברה גם קיבלה מקדמות חריגות עבור מלאי; לא בוצעה בדיקה ישירה מול המחסנים. על אף כל הנתונים הללו, בחרתם שלא לבצע ספירת מלאי כמתחייב בהוראות, ולהסתפק בבדיקה חליפית של חשבוניות. כמו כן לא נתתם גילוי בדו"חות. זה תקין מבחינתך?".

אריה: "הייתי עסוק בדברים אחרים, לא טיפלתי בביקורות של המלאי או של הדו"חות הכספיים. כל מה שאתה אומר לא רלבנטי מבחינתי".

החוקר: "פרטי איזה משרד מצויים על לוגו מסמך דו"ח המבקרים?".

אריה: "רמי אריה ושות', רואה חשבון ושלושה שותפי המשרד".

לאחר שהחוקר הציג לאריה עוד כמה שאלות לגבי פרטים שנראו לו מעוררי חשד בדו"חות הוא הטיח בו: "אתה מציין שאתם לא יכולים לבדוק הכל. מספיק שהייתם בודקים דבר אחד כדי לגלות את התרמית. לא בדקתם כלום לאורך כל הדרך. לא מול הבונדד (מחסנים), לא מול הלקוחות החייבים, לא ספירת מלאי, לא את החברות שנתנו את הצ'קים לכאורה - כלום!".

אריה: "אני סומך על טל שהוא כן בדק וכן נתן ביטוי לכל בדיקה בנייר העבודה. ודאי שלא הוא ולא אני היינו משתפים פעולה עם גורמים פליליים. זה לא יעלה על הדעת".

החוקר: "למרות כל סימני האזהרה והעובדה שמעורבות בפרשה דמויות שהיו מעורבות במעילות ובגניבות, בחרתם לעצום עיניים, לסתום את האף ולאשר".

אריה: "לא היתה עצימת עיניים, אלא עבודה של רו"ח שהוטעה על ידי גורמים פליליים".

טל שטיין: "סמכתי על החושים של רמי"

גם שותפו של אריה, טל שטיין, נחקר. "תגיד לי, בבקשה", שאל אותו החוקר, "אם אתה מציין בפניי שחשבת שזה 'מסריח', כל ההתנהלות, ושמדובר ב'בלגן רע', ולשאלתי ציינת שהכוונה שזהו אי־סדר שלא נובע מבלגן אלא מהעובדה שמנסים להסתיר מכם דברים מסוימים, שמתחמקים מכם כשלא נוח, ולוחצים אתכם להציג דו"חות באפס זמן כשהם רוצים. מדוע, למרות כל זאת, הסכמת להמשיך במשך שנה?".

טל: "בשורה התחתונה, מכיוון שהיה לי אישור מרמי. אם רמי היה אומר שלא עושים, שזה כבר מוגזם, אז לא היינו עושים דו"חות. כנראה טעיתי כשלא עמדתי על שלי קודם, אלא רק מאוחר מדי".

החוקר: "למה לא דרשת לבצע בדיקות מעמיקות? למה הסכמת לוותר על בדיקות בסיסיות? הרי אתה מרגיש שמסתירים מכם דברים".

טל: "לא יודע לענות, אני כנראה לא מתפקד טוב תחת לחץ. בגלל זה נשענתי על רמי".

החוקר: "חשדת שהעובדות הן לא כפי שהן מוצגות, ובכל זאת בחרת לאשר את הדו"חות".

טל: "זה לא הניח את דעתי ב־100%. לא".

החוקר: "אז למה בחרת לאשרם?".

טל: "רמי היה רגוע מהם, סמכתי על החושים והניסיון שלו".

החוקר: "אתה לא חושב שמעלת בתפקידך כשאישרת דו"חות אף שלא נחה דעתך מהם?".

טל: "שאלה קשה".

החוקר: "והתשובה?"

טל: "לא יודע, אולי".

תגובה: "התביעה ספקולטיבית"

ממשרד רו"ח רמי אריה נמסר בתגובה באמצעות עו"ד דרור זמיר ועו"ד הדס אדלר כי "פעולותיו של המשרד נבחנו בקפידה על ידי הרשויות המוסמכות, ולא נמצא כל רבב בפעולותיו והתיק נסגר ובצדק מחוסר אשמה. התביעה שהגיש עו"ד גיסין עוסקת באירועים שאירעו לפני כ־11 שנה והוגשה שנים רבות לאחר האירועים, וערב התיישנותה. התביעה הוגשה בראש ובראשונה נגד הדירקטורים, מנהלי החברה, ומי שהיו אמורים, לפי הנטען, להעביר לחברה את הסכומים החסרים נשוא התביעה. רו"ח רמי אריה הוא נתבע מספר 8, התביעה נגדו היא תביעה חלופית, ספקולטיבית, וחסרת בסיס עובדתי או משפטי. כל כולה של התביעה אינה אלא ניסיון לדוג כספים מ'כיס עמוק'. צר לנו שהתובע בחר לנהל את ההליך באמצעי התקשורת, שעה שהוא מבין היטב כי סיכויי התביעה נגד רו"ח אריה קלושים, והדברים יתבררו בבית המשפט".