לפיד על "נבחרת הדירקטורים": "אני לא הייתי עובר את תנאי הסף"

שר האוצר יאיר לפיד ומנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב, נתקלו היום (ב') במתקפה חזיתית בוועדה לביקורת המדינה על מהלך "נבחרת הדירקטורים" שנכנס בימים אלה לישורת האחרונה במטרה לנתק את הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות ממינויים פוליטיים.  

על הטענות על תנאי הסף שמנעו ממועמדים רבים להתקבל אמר לפיד כי "אנחנו יודעים שאנשים עם רקע נהדר לא עברו את הסינון הזה, אבל צריך לזכור שאני לא נותן להם ציונים כבני אדם, אני בטוח שכולם טובים".

ח"כ גילה גמליאל (ליכוד) תקפה את לפיד ואמרה שלא סביר מצב שבו לפיד עצמו, שאחראי כשר אוצר על החברות הממשלתיות, קבע קריטריונים שהוא עצמו לא היה עובר. "קיבלתי הרבה פניות מצעירים וצעירות איכותיים ואיכותיות שלא יכולים להיות חברים בדירקטוריונים אפילו אם שירתו בעבר כחברי דירקטוריון בגלל הניסיון הניהולי", אמרה גמליאל.

לפיד הסכים עם הקביעה שהוא לא היה עומד בקריטריונים (עקב חוסר השכלה אקדמית) אך טען כי החברות הממשלתיות במשבר ניהולי, ומשום כך שמו ברשות החברות דגש על ניסיון ניהולי בהליך המינוי. עם זאת, הודה לפיד כי באוצר הופתעו ממספר המועמדים (יותר מ-13 אלף פנו) וכי מספר המועמדים העלה מאוד את תנאי הסף לכניסה לנבחרת. בעצם, מספר המועמדים קבע כי הסף לניסיון ניהולי יהיה 15 שנות ניסיון לגברים, מה שמנע כניסה של גברים צעירים לרשימה.

"אני לא הייתי עובר את תנאי הסף. לא חשבנו שיפנו כל כך הרבה אנשים, בדיעבד זה העלה את תנאי הסף עוד יותר. אחת הבעיות בדירקטוריונים היא שחסרים שם אנשים עם ניסיון ניהולי, שמכירים את הזירה העיסקית. זה מה שצריך כדי שהחברות האלה יתנהלו טוב יותר", אמר לפיד.

על כך הוסיף יוגב כי "כל הקריטריונים נקבעו מראש. לא כולם טרחו לקרוא אותם. מראש קבענו שככל שיהיו הרבה מועמדים יהיו תנאי סף נוספים. קבענו גם מראש שמספר שנות הניסיון הניהולי ייגזרו ממספר המועמדים. אם היו לנו 3000 מועמדים הסף לניסיון הניהולי היה 5 שנים".

"הדרישה להשכלה אקדמית משאירה את החרדים בחוץ"

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) תקף גם הוא את שיטת המיון וטען כי הדרישה להשכלה אקדמית משאירה את החרדים מחוץ לתהליך. "השכלה חרדית שקולה לפחות לתואר במדעי הרוח", טען אייכלר. "אתה יוצר פה דיקטטורה של חברות ממשלתיות שמתנהלות באופן עצמאי", הוסיף. לפיד הואשם בכך שהוא מנתק את ההכרעה על זהות הדירקטוריון בחברה הממשלתית מנבחרי הציבור שאמורים לשרת את טובת הציבור. על כך ענה לפיד כי "אני לא חושב ששרים צריכים לעסוק במינוי דירקטוריונים ובהמשך אנחנו נפעל גם לשינוי החוק. שרים צריכים להיות מעורבים במינוי של היו"ר, אבל לא בדירקטוריון".

גמליאל מצידה האשימה את לפיד כי כל נבחרת הדירקטורים היא "הכשרה" של מינוים פוליטים של יש עתיד. "לא התנתקת מהפוליטיקה, פשוט הפוליטיקה עברה לידיך. מעבירים את כל המינויים הפוליטיים של יש עתיד באצטלה של ניקיון מפוליטיקה. אני מבקשת שהמבקר יבדוק את הסוגיה הזאת", אמרה. על כך ענה לפיד כי "אין לי מושג מאיזה מפלגה האנשים בנבחרת, אם הם יישאלו באיזה מפלגה הם זה רק בוועדת ברנר וזה רק מוריד את הסיכוי שלהם להתמנות. אין לנו מושג מה הזיקה הפוליטית שלהם".

בדיון נכח גם מבקר המדינה, יוסף שפירא, שאמר כי התבקש כבר לבדוק את הליך נבחרת הדירקטורים ויעשה כן בעתיד. "היו אצלנו פניות של מועמדים לנבחרת, הגענו למסקנה כדי שלא לעכב מינויים בחברות שמייחלות לדירקטורים וגם כדי לראות מה תהיה התוצאה בשלב ראשון ואז לבדוק איך מרעננים את הרשימה, מי יכול להצטרף אליה שוב - אחרי שייתגבשו נהלי עבודה ניכנס שוב לתמונה", אמר שפירא.

נבחרת הדירקטורים של רשות החברות אמורה לייצר מאגר של מועמדים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות ללא זיקה פוליטית ובעלי ניסיון עסקי/מקצועי. עד ה-16 בפברואר תסיים רשות החברות בשיתוף חברת אדם מילא (שתקבל כ-2 מיליון שקל מהמדינה על מעורבותה בתהליך) את הראיונות ל-1,189 הדירקטורים שעברו את סינון תנאי הסף. לאחר מכן ישובצו הדירקטורים שנכנסו לנבחרת לפי המקומות הפנויים לאיוש (מעל 400 מקומות) ויועברו במרץ לאישור ועדת ברנר.