סינגל: "פגישה לאין קץ"/ אסף אמדורסקי
לאמדורסקי יש את היכולת המוזיקלית לתקן את הבאגים הקטנים בלחן של נעמי שמר, להפוך שיר בן 44 למשהו עדכני ומיוחד
מה היה אומר נתן אלתרמן על הביצוע של אסף אמדורסקי ל"פגישה לאין קץ" שיצא בשבוע שעבר? לדעתי, הוא היה אוהב אותו מאוד. הצלילים האלקטרוניים אולי היו מוזרים לו בהתחלה, אבל אני בטוח שהוא היה מודה לאמדורסקי על תיקון עוול היסטורי.
קראו עוד בכלכליסט
כל הגרסאות עד היום (מצאתי 27) חזרו בסוף השיר לבית הרביעי והאופטימי יותר. הרעיון היה של נעמי שמר, שהלחינה את השיר כמה חודשים לאחר מותו של אלתרמן, והעדיפה שקדים וצימוקים על פני פצעים בראש בסוף.
אמדורסקי, ביושר ובאומץ, מסיים את השיר בדיוק איפה שאלתרמן התכוון, בסיום העצוב וחסר התקווה.
ולא רק עם אלתרמן אמדורסקי היה צריך להתמודד. גדולי המבצעים העבריים שרו את "פגישה לאין קץ" מאז ששמר הלחינה אותו. חוה אלברשטיין עשתה את זה יפה מאוד כהרגלה וגם לביצוע של יוסי בנאי לא חסר דבר. וכמובן אבא בני, שבגללו אמדורסקי בכלל כאן. ואז ישנו אריק איינשטיין. אני חושב שעד תחילת השבוע מעולם לא שמעתי מישהו מבצע שיר שאיינשטיין שר - טוב ממנו. עד שהגיע אמדורסקי.
לאמדורסקי אין אמנם את היכולות הווקאליות של איינשטיין, את התזמון המדהים שלו, את תחושת הבטן המנצחת, אבל יש לו משהו אחר שלאיינשטיין לא היה - את היכולת המוזיקלית לתקן את הבאגים הקטנים בלחן של שמר, להפוך שיר בן 44 למשהו עדכני ומיוחד. אותו אריק איינשטיין פחות מעניין; כשאמדורסקי שר "כי סערת עליי, לנצח אנגנך" נדמה לי שהוא מדבר ישירות עם אבא שלו. הוא מצליח להראות לנו, בקוּליות בלתי נגמרת, עד כמה הוא מרוגש לבצע את השיר המושלם הזה, שנכתב על ידי וירטואוז חד־פעמי ומבוצע עכשיו על ידי מוזיקאי מופלא.
4 תגובות לכתיבת תגובה