בדואר חולמים על מעבר לרווח של 250 מיליון שקל ב־2018

"חרף המצב שבו נתונה כעת חברת דואר ישראל, ניתן להפוך אותה לחברה מצליחה שמספקת שירותים מתקדמים העונים על צורכי השוק המודרני", כך פותח מנכ"ל דואר ישראל חיים אלמוזנינו את תוכנית ההבראה לחברה, שהגיש לאחרונה לשר התקשורת גלעד ארדן. על התוכנית, שנחשפת כאן לראשונה, מתנהל בימים אלו משא ומתן בין ועד העובדים לבין הנהלת הדואר.

סניף דואר | צילום: אוראל כהן

תוכנית עם כוכבית תחזית ורודה עם סיכוי נמוך להגשמה הצלחת התוכנית תלויה קודם כל בהגעה להסכמות עם ועד העובדים וההסתדרות על פיטורי יותר מ־1,600 עובדים. כל פשרה תפגע בתחזית הרווחים האופטימית שמופיעה בתוכנית אופיר דורלכתבה המלאה

לדברי אלמוזנינו, "יישום התוכנית המוצעת במלואה עשוי להוביל למפנה חד בנתיב שבו צועדת כעת החברה, ומהפסד של כ־105 מיליון שקל בשנה ב־2013 תוכל החברה להציג בתום חמש שנים ממועד תחילת יישום השינוי המבני רווח של כ־250 מיליון שקל בשנה".

במשרד התקשורת ביקרו את התוכנית וטענו כי היא "לא רצינית, לא מגובה בעבודה כלכלית או בתחשיבים ויש בה פגיעה בשירות, שממילא הדואר לא מצטיין בו". אלמוזנינו מודה כי הנתונים במסמך מבוססים על אומדנים ותחזיות מדואר ישראל ומארגונים אחרים בעולם, שעדיין דורשים תיקוף.

תוכנית ההבראה בנויה על שורה של תנאים שרק אם יתמלאו, הכנסות דואר ישראל יגדלו ב־624 מיליון שקל עד ל־2018 והחברה תעבור מהפסד לרווח. התנאי המרכזי הוא כי בנק הדואר יקבל אישור לנהל פיקדונות נושאי ריבית, להציע הלוואות ללקוחות ולסלוק כרטיסי אשראי. אלמוזנינו מעריך כי פעילויות אלו יגדיל את הרווח התפעולי של הדואר ב־90 מיליון שקל ב־2018.

גלעד ארדן | צילום: עמית שעל

ב־2012 עבר אמנם בכנסת תיקון שאמור לאפשר לבנק הדואר להפיץ שירותים בנקאיים של הבנקים הקיימים, אלא שבינתיים הדואר לא עמד בתנאים המתלים המוגדרים בחוק, ועדיין לא ברור כיצד יגייס את ההון העצמי הבסיסי הדרוש לבנק הדואר - 50 מיליון שקל. על הפיכה לבנק מסחרי עצמאי, כפי שהיו רוצים לראות בדואר, אין מה לדבר כרגע לאור התנגדות מצד בנק ישראל.

200 סניפים וסוכנויות ייסגרו

תוכנית ההבראה כוללת גם צעדי התייעלות אגרסיביים שצפויים לעורר התנגדות בקרב ועד עובדי החברה: פרישה של 1,000 עובדים וסגירת 50 סניפים ו־150 סוכנויות דואר, כדי להקטין את מצבת העובדים בעוד 160 איש. במקביל מתכוונת החברה לקלוט כ־300 עובדים חדשים. עוד מוצע להפחית את ימי חלוקת הדואר מחמישה ליומיים בלבד ולצמצם כ־490 מתוך 1,620 משרות הדוורים. צעדים אלו אמורים להקטין את ההוצאות ב־255 מיליון שקל עד 2018.

מי יממן את עלויות הפרישה?

צעדים אלו, הדורשים כולם קבלת אישורים רגולטוריים, עלולים להביא גם לפגיעה בשירות שמעניק הדואר ללקוחות. בעקבות הפחתת ימי החלוקה ליומיים בשבוע צופה הדואר למשל כי 68% מדברי הדואר בארץ יחולקו בתוך שלושה ימים משליחתם, ושאר המכתבים יועברו בתוך שמונה ימים.

בנוסף, המהלכים הללו דורשים הסכמות בין הוועד לבין ההנהלה, שביניהם שוררים יחסי חוסר אמון שמקשים עליהם להסכים על נושאים קטנים בהרבה. סביר להניח שבסופו של דבר יהיו אלו משרד האוצר וההסתדרות שינהלו את המשא ומתן הרציני ביותר על גיבוש התוכנית. היכולת להגיע להסכמות תהיה תלויה אז במידת הנדיבות של האוצר במימון פרישתם של יותר מ־1,600 עובדים.

מקור הכנסה נוסף לצמיחה שמציין הדואר מגיע מהקמת סוכנות ביטוח עצמאית. הדואר כבר פועל בתחומים כמו ביטוח רכב וביטוח נסיעות לחו"ל, אך כבר ב־2011 העניקה לו המדינה אישור לפעול גם בתחומים נוספים ולפעול כסוכנות ביטוח עצמאית ולא בשותפות עם גורם ביטוחי קיים.

מחברת דואר ישראל נמסר כי "תוכנית ההבראה מושתתת על סיוע והסכמה של כל הנוגעים בדבר, בלעדיהם אין לחברה אפשרות להוציא אותה לפועל. עם זאת, עקרונות התוכנית זכו כבר לתמיכה של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ונראה כי גם לדעתם כל רכיבי התוכנית הם מעשיים".